אורלי כץ OKcoach
New member
בית קברות לחלומות
השבוע שמעת במקרה שיחה מעניינת שהתנהלה בין הבת שלך לחברה שלה. "מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה"? שאלה האחת את השניה. וזו ענתה לה בעיניים בורקות ונוצצות- "אני רוצה להיות רופאה. אני רוצה ללבוש חלוק לבן, ולעזור לאנשים". "ואני", ענתה השנייה, אני רוצה להיות סופרת מפורסמת כמו האמא של הארי פוטר... אני רוצה לכתוב על מפיות סיפורי מתח..." ואת, כן את, חשבת בלבך, מה אתך? מה עם כל החלומות שלך? מה עם כל הדברים שרצית להגשים ויכולת לממש, אבל לא עשית בסוף. מה עם כל התכנונים שלך מהעבר, כשהיית בטוחה בעצמך, כשהרגשת שהשמים הם הגבול, וכשידעת שתגיעי רחוק...? אולי יום אחד תתפני, אולי יום אחד הכל יתאים, ואז תוכלי לנסות ולהגשים... ובכן, יש לי חדשות בשבילך, עכשיו זה הזמן... אם את רוצה למשוך לחייך את המציאות הרצויה עבורך, התחילי כבר. אז איך עושים זאת? זהי מה עושה לך את זה, מה עושה לך טוב... בספרי- "חוקי המשיכה- סוד הקסם הנשי", פתחתי את מודל "השישייה"- ששה עקרונות מאד פשוטים ליישום חוק המשיכה- לזיהוי מה בעצם את רוצה, וכיצד תוכלי למשוך זאת לחייך. קבלו הצצה אל העיקרון השני: עקרון הגרעין הפנימי . דמיינו את המשל הבא: בתוך תוכנו עמוק פנימה חבויה פנינה יקרה. עם השנים העלתה הפנינה אבק, כוסתה בוץ ולכלוך. קשה לפנינה לנצנץ ולהאיר דרך המעטה הכבד בו היא מכוסה. אנו יודעים על קיומה, אם בכלל, רק במעורפל. אך במידה ונסלול ולו שביל צר ביותר אל הפנינה, יתחיל אור יקרות לנצנץ בתוכנו, אור אשר ישפיע על כל מעשינו ויאפשר לנו לנקות/ לפרק/ לפורר את מעטה הבוץ. ה"משהו הזה" או הפנינה היקרה מייצגים את הדברים החשובים לנו ביותר בחיים, וכאשר אין להם ביטוי בחיינו- אין מנוס מתחושת התסכול, הייאוש , הדאגה וההחמצה. ל"משהו הזה" אני קוראת, "הגרעין הפנימי" . הגרעין הפנימי שלנו, משקף מי אנו באמת, מה באופן טבעי אנו אוהבות לעשות, רוצות לעשות ומשתוקקות לו. לגרעין הפנימי שלנו שלושה מרכיבים עיקריים: • אהבות- מי שאנו אוהבות בחיינו ומה שאנו אוהבות בחיינו. • תשוקות- (ולאו דווקא תשוקות מיניות), מה שבוער בנו בפנים והיינו מוכנות לעשות בכל מחיר. • ערכים אישיים- הדברים שאנו נוטות ורוצות באופן טבעי לבטא בחיינו. במידה ונממש את הערכים שלנו, נגיע לסיפוק והגשמה עצמית. למשל: להיות יצירתית, להיות עצמאית, להתנדב... אז איך בכל זאת ניתן למצוא את הגרעין הפנימי שלנו? התשובה על כך כמובן אינה פשוטה ולא יכולה להינתן על רגל אחת. אך אפשר להתחיל עם מספר שאלות הבהרה עבורנו: זהי את התשוקות שלך: איזו פעולה עשית בעברך שגרמה לך לחוש תחושת WOW, של סיפוק ומימוש? מה היה בחוויה הזו שגרם לך את התחושה העילאית הזו? למה את נמשכת? לאלו אנשים את נמשכת? מה הם עושים שגורם לך להמשך אליהם? מה מסקרן אותך- איזה תחום/ נושא או אדם...? מה היית מוכנה לעשות אפילו ללא תשלום? על מה היית מוכנה לשלם הרבה על מנת לקבל/ לעשות/ לבלות...? לאן הקול הפנימי שלך מכוון אותך? למען איזו מטרה "גדולה ממך" את מרגישה מחויבת לפעול? מה בחייך מפעים אותך? מעורר אותך לחיים? מה גורם לך להרגיש שמחה, התלהבות ואנרגיה? ולקינוח אני רוצה לסיים בסיפור אמיתי: שיחה מקרית ששמעתי, וחרוטה בנפשי עד היום, מהווה דוגמא לעיקרון הזה: ישבתי עם שלוש נשים, ואחת מהן שיתפה את האחרות בכך שהיא עומדת לקבל בקרוב הסמכה כמורה למדיטציה. היא הוסיפה שיש לה חלום לפתוח מרכז למדיטציה ואולי גם מסעדה טבעונית ליד. החברות מיד קפצו עליה: "זה טירוף, זה דורש המון עבודה, זה מאד מלחיץ, את לא תוכלי בכלל להיות עם הילדים". האישה, שנראתה כאילו הוציאו לה את כל הרוח מהמפרשים מלמלה: "זה באמת מאד קשה". לא יכולתי להתאפק, פניתי לחברות ושאלתי אותן: "למה אתן הורגות לה את החלום?" אחת מהן ענתה במרמור: "זה פשוט מאד, אני עצמי בית קברות לחלומות..." בית קברות לחלומות??? בואו לא נהיה גם אנחנו בית קברות לחלומות שלנו...
השבוע שמעת במקרה שיחה מעניינת שהתנהלה בין הבת שלך לחברה שלה. "מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה"? שאלה האחת את השניה. וזו ענתה לה בעיניים בורקות ונוצצות- "אני רוצה להיות רופאה. אני רוצה ללבוש חלוק לבן, ולעזור לאנשים". "ואני", ענתה השנייה, אני רוצה להיות סופרת מפורסמת כמו האמא של הארי פוטר... אני רוצה לכתוב על מפיות סיפורי מתח..." ואת, כן את, חשבת בלבך, מה אתך? מה עם כל החלומות שלך? מה עם כל הדברים שרצית להגשים ויכולת לממש, אבל לא עשית בסוף. מה עם כל התכנונים שלך מהעבר, כשהיית בטוחה בעצמך, כשהרגשת שהשמים הם הגבול, וכשידעת שתגיעי רחוק...? אולי יום אחד תתפני, אולי יום אחד הכל יתאים, ואז תוכלי לנסות ולהגשים... ובכן, יש לי חדשות בשבילך, עכשיו זה הזמן... אם את רוצה למשוך לחייך את המציאות הרצויה עבורך, התחילי כבר. אז איך עושים זאת? זהי מה עושה לך את זה, מה עושה לך טוב... בספרי- "חוקי המשיכה- סוד הקסם הנשי", פתחתי את מודל "השישייה"- ששה עקרונות מאד פשוטים ליישום חוק המשיכה- לזיהוי מה בעצם את רוצה, וכיצד תוכלי למשוך זאת לחייך. קבלו הצצה אל העיקרון השני: עקרון הגרעין הפנימי . דמיינו את המשל הבא: בתוך תוכנו עמוק פנימה חבויה פנינה יקרה. עם השנים העלתה הפנינה אבק, כוסתה בוץ ולכלוך. קשה לפנינה לנצנץ ולהאיר דרך המעטה הכבד בו היא מכוסה. אנו יודעים על קיומה, אם בכלל, רק במעורפל. אך במידה ונסלול ולו שביל צר ביותר אל הפנינה, יתחיל אור יקרות לנצנץ בתוכנו, אור אשר ישפיע על כל מעשינו ויאפשר לנו לנקות/ לפרק/ לפורר את מעטה הבוץ. ה"משהו הזה" או הפנינה היקרה מייצגים את הדברים החשובים לנו ביותר בחיים, וכאשר אין להם ביטוי בחיינו- אין מנוס מתחושת התסכול, הייאוש , הדאגה וההחמצה. ל"משהו הזה" אני קוראת, "הגרעין הפנימי" . הגרעין הפנימי שלנו, משקף מי אנו באמת, מה באופן טבעי אנו אוהבות לעשות, רוצות לעשות ומשתוקקות לו. לגרעין הפנימי שלנו שלושה מרכיבים עיקריים: • אהבות- מי שאנו אוהבות בחיינו ומה שאנו אוהבות בחיינו. • תשוקות- (ולאו דווקא תשוקות מיניות), מה שבוער בנו בפנים והיינו מוכנות לעשות בכל מחיר. • ערכים אישיים- הדברים שאנו נוטות ורוצות באופן טבעי לבטא בחיינו. במידה ונממש את הערכים שלנו, נגיע לסיפוק והגשמה עצמית. למשל: להיות יצירתית, להיות עצמאית, להתנדב... אז איך בכל זאת ניתן למצוא את הגרעין הפנימי שלנו? התשובה על כך כמובן אינה פשוטה ולא יכולה להינתן על רגל אחת. אך אפשר להתחיל עם מספר שאלות הבהרה עבורנו: זהי את התשוקות שלך: איזו פעולה עשית בעברך שגרמה לך לחוש תחושת WOW, של סיפוק ומימוש? מה היה בחוויה הזו שגרם לך את התחושה העילאית הזו? למה את נמשכת? לאלו אנשים את נמשכת? מה הם עושים שגורם לך להמשך אליהם? מה מסקרן אותך- איזה תחום/ נושא או אדם...? מה היית מוכנה לעשות אפילו ללא תשלום? על מה היית מוכנה לשלם הרבה על מנת לקבל/ לעשות/ לבלות...? לאן הקול הפנימי שלך מכוון אותך? למען איזו מטרה "גדולה ממך" את מרגישה מחויבת לפעול? מה בחייך מפעים אותך? מעורר אותך לחיים? מה גורם לך להרגיש שמחה, התלהבות ואנרגיה? ולקינוח אני רוצה לסיים בסיפור אמיתי: שיחה מקרית ששמעתי, וחרוטה בנפשי עד היום, מהווה דוגמא לעיקרון הזה: ישבתי עם שלוש נשים, ואחת מהן שיתפה את האחרות בכך שהיא עומדת לקבל בקרוב הסמכה כמורה למדיטציה. היא הוסיפה שיש לה חלום לפתוח מרכז למדיטציה ואולי גם מסעדה טבעונית ליד. החברות מיד קפצו עליה: "זה טירוף, זה דורש המון עבודה, זה מאד מלחיץ, את לא תוכלי בכלל להיות עם הילדים". האישה, שנראתה כאילו הוציאו לה את כל הרוח מהמפרשים מלמלה: "זה באמת מאד קשה". לא יכולתי להתאפק, פניתי לחברות ושאלתי אותן: "למה אתן הורגות לה את החלום?" אחת מהן ענתה במרמור: "זה פשוט מאד, אני עצמי בית קברות לחלומות..." בית קברות לחלומות??? בואו לא נהיה גם אנחנו בית קברות לחלומות שלנו...
