בית ספר

[RobinhooDw]

בית ספר

לפני יומיים בשיעור הראשון של השנה, המחנכת עשתה לנו סבב "חויות מהחופש הגדול" ידעתי שהמחנכת תעשה משהו כזה, אבל בכל זאת החלטתי להיכנס לשיעור. לאחר שהבנתי איזה טעות עשיתי הייתי חייב לעשות משהו, כשהתקרב תורי כמעט התפוצצתי מרוב לחץ, החלטתי שאני אומר למורה שאני רוצה ללכת לשירותים, התווכחתי איתה עד שהיא הסכימה לבסוף ויצאתי מהשיעור. לא חזרתי לשיעור אחרי שיצאתי בגלל שפשוט פחדתי, עבר יומיים והיום שוב, היה לנו שיעור "חברה"

נכנסתי לכתה עם חששות וישבתי במקומי, המחנכת אמרה שהיא מחלקת דפים לכולם ושכל אחד יכתוב שאלה על הצבא. מאז כבר ידעתי מה הולך להיות, ידעתי שהיא כנראה תבקש מכולם לקרוא מהי השאלה שלהם, רעדתי במשך כל השיעור עד שהיא אמרה טוב עכשיו כולם יקראו את השאלות שלהם, ואז קפץ לי הלב, כבר לא יכולתי לחכות יותר, שאלתי אותה שוב אם אפשר ללכת לשירותים ולהפתעתי היא ענתה בחיוב, יצאתי מהשיעור ולא חזרתי. כשהלכתי הביתה פגשתי את המנהלת והיא שאלה אותי למה אין לי שיעור מתמטיקה. אמרתי לה שיש לי ביום ראשון במקום והיא שאלה אותי את שמה של המחנכת שלי, ניסית להגיד לה אבל לא הצלחתי, היא שאלה אותי "מה אתה לא יודע מה השם של המחנכת שלך"? ובטח חשבה לעצמה "איזה ילד מטומטם זה" לאחר שהוצאתי את נשמתי ואמרתי לה הצלחתי לנשום לרווחה וללכת סוף סוף הביתה. אני לא יודע איך אני אצליח לעבור עוד שנה כזאת קשה, אני לא רוצה ללכת לבית ספר בפחד שרק לא אגמגם, אני בכתה י'ב ואני מרגיש כמו ילד בן 10 שלא יכול אפילו לדבר כמו שצריך.

 

[The big man]

בית-ספר

RobinhooDw שלום מה שאני מציע לך זה לא להתרגש. מקסימום תגמגם קצת. אז מה? כשאני הייתי בגילך ולמדתי בבית-ספר גם אני עברתי דברים דומים אבל נשארתי בחיים. אולי כדאי תדבר עם היועצת של בית-הספר או עם ההורים שלך על הנושא הזה.

 

[RobinhooDw]

טוב, עדכון

הבאתי למורה לאנגלית שלי מכתב שבו הסברתי לה על המצב שלי ואמרתי לה שהיא תקל עלי נורא אם לא תשאל אותי שאלות. לאחר שהיא קראה את המכתב היא חזרה אלי ואמרה לי שהיא לא מורה שתשפיל תלמידים והיא גם לא תיתן לאחרים להשפיל תלמידים שנמצאים אצלה בכתה, והיא הוסיפה ואמרה שהיא תנסה להקפיד לא לשאול אותי שאלות ואם היא תשכח אז עלי להזכיר לה. תודה על העזרה, בעיקר לבתיה שהציעה לי להביא מכתב, אני תמיד הייתי בקטע של ללכת למורה ולספר לה, שרק מעצם המחשבה על זה פחדתי נורא ובדרך כלל לא עשיתי את זה. הרבה יותר קל להביא מכתב.

 

[FreeSpider]

בכיתה ט' ו- י' הייתי צריך לעשות...

הרצעות באנגלית ופחדתי מהגימגום..... אז מה שעשיתי זה פשוט תפסתי את המורה אחרי השיעור אמרתי לה שיש לי בעיה בדיבור ואני מגמגם ואני לא רוצה לעשות את ההרצעה...המורה הציעה לי שאני יעשה את ההרצעה איתה בחדר שיחות...אמרתי לה בסדר....בבית תרגלתי ותרגלתי את ההרצעה,כך שבסופו של דבר הרצתי לעצמי חלק את ההרצעה בלי גמגומים. כשהגעתי איתה לחדר שיחות התיישבנו היא אמרה לי שאני אתחיל... אתם בטח מנחשים מה קרה.......בקיצור כל מה שעשיתי בבית היה קצת סתמי כי בקושי הצלחתי להוציא את המשפט הראשון מהפה....חחחחח בקיצור עשיתי לה את ההרצעה וזהו! יצאתי בהרגשה קצת חרא..אבל לא נורא. אבל מה שכן המורה עדיין המשיכה לשאול אותי שאלות בכיתה, ולקרוא כל מיני תרגילים ולמען האמת אני לא בקשתי ממנה להפסיק או משהו פשוט זרמתי עם זה......כי הבנתי שבעצם אף אחד לא שם לב לגמגום, כל אחד מתעסק בעיניינים שלו...כמובן שלפעמים אמרתי שטויות או קראתי עם גמגום אבל חפיף..... כיום אני בכיתה י'ב......

 

[younatan15]

איזה קטע גם אני הבאתי למורה לאנגלית

שלי פתק כי בהתחלת השיעור המורה התחילה לשאול ילדים. מה הם אוהבים ומה הם לא אוהבים אז כל אחד דיבר, ותמיד פחדתי שהמורה תצביע עליי ותגיד לי אתה !!!! אז לקראת סוף השיעור אמרתי למורה שיש לי בחילה, ויצאתי ל-5 דקות בחוץ סתם, כי לא היה לי בחילה , ואחרי שנכסתי זה היה כמעט סוף השיעור, מתי שצלצלו כתבתי לפני פתק והסברתי לה שאני מגמגם אז שלא תשאל אותי שאלות. באותו יום היה לי עוד שיעור באנגלית ולפני השיעור היא אמרה לי שקראתי את הפתק שלך , והיא אמרה לי אתה חייב להשתתף בשיעור אמרתי לה שאולי ואמרתי לה שלא תשאל אותי שאלות בפניי הכיתה .... היא אמרה בסדר. עכשיו אני פחות או יותר רגוע, אוליי לא ממש רגוע בגלל שהמורה היא פונה לכל ילד וילד ובטוח שהיא גם תפנה אליי, אז אני מת מפחד משיעורי אנגלית!!!!!!!!! לא ראיתי עדיין מישהו מהבית ספר שפוחד להיכנס לשיעור?!?!?!?!?!?!?!?!?!?! בגלל הגימגום!! אם זה בגלל שיעורי בית זה יותר טוב מגימגום..... טוב אז בקיצור החיים הם לא קלים!!!!!!!!!!!! ומה אני יעשה שאני מגמגם.... זה נורא עצוב אבל אין ממש מה לעשות חוץ מקלינאים וכל הרופאים היקרניים האלה...... דרך אגב אני בכיתה י' טוב תרשמו תגובות מי שרוצה ביי

 

[FreeSpider]

כמה מילים על איזה שהוא יתרון בשפות

כל שפה שאתה לומד יש לך יתרון מסויים שאנשים בכיתה לא יישימו לב שאתה מגמגם למרות שאתה גימגמת כשהשתתפת בשיעור או קראת מספר באנגלית....שים לב שכשילדים אחרים קוראים כל אחד מהם מגמגם באיזה שהיא מילה שהוא לא מצליח לקרוא או שהוא נתקע....תחשוב על זה באופ חיובי...שים לב בשיעור הבא איך ילדים אחרים מדברים ואתה תשמע שגם הילדים "הנורמליים" מגמגמים כשמדובר בשפה שהיא לא שפת אם... גם בלימודי שפות אחרות...כמו ערבית נגיד המצב עוד יותר גרוע מאנגלית אנשים בקושי מוציאים מילים...אז תנצל את ההזדמנות בשביל לדפוק להם זין לפנים.........!!!! תחשוב על זה.......

 

[RobinhooDw]

אם תשאל אותי

תביא למורה שלך מכתב נוסף, שבו תגיד לה שאתה מאוד פוחד להיכנס לשיעורים שלה בגלל שאתה מפחד שהיא תשאל אותך שאלות ושאתה תרגיש הרבה יותר טוב אם עם הידיעה שהיא לא תשאל אותך שאלות, תוסיף גם שאתה מאוד מפחד מאיך שהילדים האחרים יגיבו כשהם ישמעו אותך מגמגם. אם היא עדיין תחליט שהיא שואלת אותך שאלות, אז תגיד לה/כתוב לה מכתב שבו תגיד לה שאו שהיא לא שואלת שאלות או שאתה לא נכנס לשיעורים שלה. היא צריכה להבין איך אתה מרגיש בשיעורים שלה, ואם היא לא תפסיק אתה חייב ללכת בדרך שונה....

 

[younatan15]

אני נמצא ב 5יח"ל לימוד באנגלית ו..

כל הילדים שם מדברים אנגלית שותף כמעט כל הילדים... אם המורה תשאל אותי אני לא אצליח להוציא מילה!!!!

 

[FreeSpider]

אני חושב אתה צריך לגשת אליה

ולהמחיש לה מה זה גמגום...כי אתה יודע שלא כל האנשים מודעים לעיניין הגמגום ולא ממש נתקלו באנשים מגמגמים ולכן חושבים שגמגום זה כמו נזלת.....

 

[טינה 18]

חומד, אתה תעבור גם את זה.

בקשר לשאלה שלך אז אני אציין שאנ פחדתי להיכנס לשיעורי אנגלית. שיעורי אנגלית היו בין השנואים עלי יותר מכל. ברור שהתשובה ידועה לכל- בגלל שחייב להשתתף בשיעוריהם הללו. לספר מה אתה אוהב, מה עשית בחופש או כל מינ דברים אחרים. הייתי מעדיפה עומס של ש"ב מאשר שיעור אחד באנגלית ועוד עם שאלות בע"פ!!!

 

[sahar sh]

גם לי זה קרה...

בשיעור הראשון באחד הקורסים בתואר הראשון שלי המרצה עשה סבב וביקש מכל אחד להגיד איך קוראים לו ומאיפה הוא. את השם שלי יכולתי להגיד אבל איפה אני גר ממש לא יכולתי...אז הייתי במתח נוראי ככל שהסבב התקרב אליי עד שהתור שלי הלך והתקרב ואז פשוט יצאתי כיאילו לשירותים, חיכיתי כמה דקות כדי לוודא שתורי יעבור ואז חזרתי בשקט כדי שהמרצה לא ישים לב שחזרתי וישאל אותי את מה שצריך להגיד, והוא באמתצ לא שאל - זה עבר בשלום. ואז בתואר השני היה את זה גם באחד הקורסים ושם דווקא לא יצאתי...המרצה ביקש שם שכל אחד יגיד איך קוראים לו מה הוא למד בתואר הראשון ובמה הוא עוסק. אז למזלי הרב ישב לידי מישהו שלמד איתי בתואר הראשון ועיסוקו זהה לשלי, אז אמרתי "קוראים לי סהר ואותו הדבר כמוהו" וכך יצאתי מזה בשן ועין. גם במקרה הזה המתח גבר עם הגיע תורי, אבל נראה לי שהשתפרתי כי לא ברחתי. אני מציע לך לדמיין שהמורה או הקהל הם אנשים נחותים, כלומר, להרגיש מתנשא מעליהם וזה ישפר את השטף שלך. תחושה של כוח או עליונות משפרת את השטף. אתה יכול לדבר עם המורה או היועצת ולהגיד להם שלא יפנו אלייך בשאלות בפני הכיתה (ככה אני עשיתי בתיכון). דבר נוסף הוא שאסור לברוח מזה - אלא, עדיף להתמודד עם זה כי אתה רואה (מהמקרה שלי) שזה ימשיך ללוות אותך בהמשך חייך אז עדיף להכניע את זה מאשר שזה יכניע אותך. סהר.

 

[stkachov]

גם לי

בסמסטר שעבר היה לנו מתרגל שרצה להכיר את כל הסטודנטים בשמם, וכך גם רצה השתתפות פעילה מכולם בשיעור. והוא דאג להבהיר זאת היטב במהלך השיעור הראשון. למזלי בשעה הראשונה אליי הוא לא פנה, ובמהלך ההפסקה ניגשתי אליו, ואמרתי לו: " תשמע, יש לי בעיה מסויימת בדיבור, אז העניין הזה של ההשתפות בשיעורים יהיה בעייתי עבורי". הוא מייד הבין, ובמהלך כל הסמסטר לא פנה אליי בכוונה, אלא אם כן אני שאלתי אותו שאלה, או ביקשתי ממנו לחזור על משהו. רובין, לדעתי הכי טוב שפשוט תיגש לכל המורות ותגיד להן, אני מגמגם. החלופה לכך היא שבאמת יחשבו שאתה מטומטם/מתבודד/פוחד מאנשים/לא חברותי וכו'. לדעתי עדיף שיידעו שאתה מגמגם על פני זה שיחשבו שאתה מטומטם.

 

[oz the one]

תצטרף למועדון

את האמת אני ממש יודע את מה שאתה מרגיש, כי אני בעצמי מת מפחד שבשיעורים הראשונים ישאלו אותי שאלות בעצמי אבל אני לא בורח (אולי אני מפחד שאגמגם בבקשה לצאת מהכיתה) אני מנסה כל מיני "טכניקות" כדי להקוף את מה שאני באמת צריך לדבר... והשנה שאני בכיתה י"א המורות הבטיחו שיהיו מלא בחנים בע"פ וגם נדמה לי שהשנה תהיה בגרות בע"פ באנגלית ואני מת מפחד, והכי גרוע הבחנים בע"פ הם מול הכיתה וזה ממש מפחיד... חשבתי לדבר עם היועצת על זה אבל אני כל הזמן דוחה את זה ליום הבא כי אני לא יכול לאגור את האומץ בשביל לעשות את זה... בכל מקרה חשבת לדבר על זה עם היועצת או ההמורה?

 

[stkachov]

בגרות באנגלית בע"פ

לי גם הייתה, דברתי לפני זה עם המורה שלי, והוא אמר שהוא ידבר עם הבוחנת של משרד החינוך ויהיה בסדר. וכך היה ! נכנסתי, הבוחנת שאלה אותי שאלה או שתיים, עניתי תוך כדי גימגום, וקיבלתי 95 ! אל תפחדו אנשים. תופתעו לגלות עד כמה הסביבה דווקא מבינה ותומכת. אגב, גם בערבית הייתה לי בחינה בע"פ, וגם שם קיבלתי 100. תבינו שמה שהם בוחנים זה את הידע שלכם, ולא את השטף !!

 

[oz the one]

וואלה?

וואלה.. לא ידעתי הרגעת אותי מאוד, תודה רבה! דרך אגב איזה כיתה הבגרות הזאת? אני לא בטוח אבל נראה לי השנה (י"א)

 

[stkachov]

נראה לי אצלי זה היה י"ב

 

[shuky63]

אם היית יכול להגיד למנהלת שלך

לא שכחתי איך קוראים למורה שלי אני פשוט מגמגם,זה היה שוה לך לראות איך היא מתחילה לגמגם ולהחליף צבעים.לי זה לקח הרבה שנים עד שהצלחתי להגיד את המישפט הזה למישהו ששאל אם שכחתי את שמי.וואו איזה הרגשה עילאית לראות אותם מתפתלים.

 

[בתיה של פעם]

שוקי צודק ! , כך גם אני נוהגת היום

 

[thesword]

עדיף שתידבר עם המורות שלך

שלום רובין.. אני ממש מכיר את הסיטואציה שלך. כי אני עברתי אותה די הרבה בחיים שלי.. בתקופת התיכון עברתי לבית ספר חדש, יענו אנשים חדשים ומורים/ות חדשים (למרות שאז לא הייתי כ"כ בקטע של הגימגום (זה התחיל אצלי בסוף חטיבת הביניים). בקיצור היה עליי למצוא חברים חדשים, לדבר עם כולם. אני מה-זה פחדתי אז.. אני עדיין לא זוכר איך עברתי את כל זה, אבל בטוח שלא גימגמתי הרבה.. בזמן בחינה האוראל ב"פ באנגלית, המורה כבר הכיר אותי, ואז הוא(!) ערך לי את הבחינה, שאל אותי שתי שאלות וקיבלתי 100.. אח"כ נכנסתי לקטע של האוניברסיטה והבלאגאנים שם (למרות ששם האנשים בוגרים ומבינים ומתחשבים) אבל גם היה קצת קשה עם הקטע של הרפראטים (להעביר שיעורים בפני הכיתה), זה היה ממש קשה (אבל גם מבדח, לפני הרפיראטים שלי, הסטודנטים היו נאנחים ואומרים: "יש! עכשיו יעברו שתי הרצאות עד הסייף יסיים את הרפיראט שלו"

- בטח שבצחוק). הפעמים היחידות שהייתי ממש בורח מסיטואציות כאלו היו בזמן המבדקים לוחונכות פר"ח, שם אנחנו צריכים לעבור כמה מצבים שבהם אנחנו עומדים ומדברים בפני כולם (החונכים).. אז הייתי בורח (למרות שאני הייתי מכיר טוב טוב את החונכים האחרים).. בשנה האחרונה שלי בפר"ח לא ברחתי אלא דיברתי ממש ממש קצר, כמה מילים וזהו. דרך ממש טובה להתגבר על זה היא תמיד לחשוב שכל האנשים שמולך (המורה והתלמידים) הם נחותים ממך, יענו להשתחצן עליהם ולשנות את טון הדיבור שלך, יענו לדבר במבטא שונה.. זה עוזר ממש הרבה. עם השנים למדתי שאסור להתבייש ולהפנים את מה שאנחנו.. פשוט תזרום עם זה ושכולם ידעו שאתה מגמגם או שונה מהכלל (נחמד להיו שונים מהאחרים

).. אז אל תתבייש ותגמגם, מקסימות בהתחלה יצחקו קצת אבל בסוף תאמין לי, ממש ינסו לעזור ולעודד אותך).. תקום ותגיד לכולם שאתה מגמגם, מי שרוצה לשמוע אותך הוא מוזמן, ומי שלא, שיאטום את האוזניים שלו. כולנו עוברים את זה, ועוד נעבור הרבה.. העיקר להשלים עם זה

..

 

[בתיה של פעם]

כ"כ זוכרת את הפגשים של פר"ח . . .

שנאתי את עצמי דאז. . .