בית ספר

[stkachov]

תפרטו

תפרטו יותר בבקשה. האם בכל זאת למרות הקשיים נתנו לכם לעשות פר"ח? איך הסתדרתם עם הילדים? או שהעדפתם לעדות פר"ח עם מבוגרים?

 

[thesword]

הגמגום לא עשה לי שום בעייה

כדי להתקבל לחונכות פר"ח.. הייתי חונך בפר"ח שלוש שנים. אבל בשנה השנייה שלי, בזמן מבחני הקבלה וכולה, הרכז של פר"ח בכפר שלי שהיה אז, לא קיבל אותי, ואמר שיש לי בעיה פסיכולוגית(!!), אז הלכתי למרכז פר"ח באיזור פה (בכרמיאל), ודיברתי איתם. אז הם אילצו אותו לקבל אותי, והיתקבלתי.. אגב, תמיד הרכזים היו מביאים לי מסרים ממרכז פר"ח (הכוח העיליון) שהם ממש מבסוטים ממני וכולה (אולי שגם הם אוהבים לעזור בקטע הזה למגמגם).. הבעייה היחידה שהייתה אצלי, זה בזמן המפגשים הקבוצתיים, יענו כל החונכים נפגשים ודנים בכל מיני נושאים. אז, הייתי מבריז הרבה (במיוחד כשהיה עלינו לדבר הרבה, הייתי יוצא מהמפגש.. אני חושב שכולם היו יודעים שזה סתם תירוץ).. בקשר לילדים.. לא יודע, אבל אצלי כשאני מדבר עם ילדים, אחוז הגמגום שלי יורד למשהו כמו 2%.. יענו אני מדבר חלק. אבל בטח שהם היו שואלים אותי בקשר לגמגום.. הם לקחו את זה בצחוק.. ואז בכל פעם שרציתי להצחיק אותם, הייתי מגמגם להם.. הרי הם ילדים קטנים, לא יבינו מה זה עושה לנו. הייתי מקבל קבוצה בת 4 ילדים, אבל תמיד היה שם הזאטוט הנודניק הזה שלא עוזב אותך עד שמבין הכל על זה.. בקיצור, לא הייתה שום בעיה עם הילדים הקטנים.

 

[בתיה של פעם]

אח יקר ,

גם אני עברתי זאת בזמנו , וזה פשוט יסורי גיהנום. אבל יש פתרון שיקל לך על כל הבעיות , גם אני נקטתי בו רק בשלב מאולר אבל זה הצליח. כתבתי פתקון למורה שלי , הסברתעי לה שיש לי בעיה בגימגום ואיננני יכולה לקרוא או לדבר בכתה. ולא תאמין כמה זה הצליח , הפכתי להיות רגועה ונכנסתי לשעור . . . היא התחילה בסבב קריאה של כל תלמיד , שהיא הגיעה אלי היא הכריזה שהשעור נגמר . . . מאז היר שברה את הראש שלה ולא אני. וכך נהגתי כל הזמן . . . גם באוניברסיטה. לכל הרוחות , חבל לך כל הלב , הסיוט הזה מקצר את החיים. ספר לי כיצד התקדמת?

 

[בתיה של פעם]

עוד משהו רובין הוד

בזמן לימודי באוניברסיטה היתה מתרגלת שפשוט הרגה אותי בשאלותיה ובסבב שאלות שהיא עשתה בכתה. בתחילה הרגשתי פשוט אפס , כי עניתי תשובות קצרות שכלל לא קשורות לשאלה , וראיתי את מבטה המוזר כלפי. . . עד שיום אחד השארתי לה פתק בתא . . . בשעור הבא כי התנצלה בפני כל הכתה ובקשה סליחה מאותו אדם שנפגע ממנה (היינו א ני) מבלי להזכיר שם. זה רק עודד אותי ששיטת הפתקים נכונה ועוזרת גם לנו וגם לצד הנגדי

 

[RobinhooDw]

כן, בהחלט מצב מאוד לא נעים

והבעיה היא שאין דרך לברוח מזה, מחוץ למה שבתיה הציעה שהיא באמת האפשרת הכי טובה. לפני שנה אמרתי למספר מורים על הבעיה שלי, הם לא הפסיקו לשאול אותי שאלות אבל מספר השאלות ירד.... מעניין שאני זוכר שלפני שנתיים - שלוש ממש פחדתי להגיד למורות שאני מגמגם , פחדתי לבקש "הקלה" כי משום מה חשבתי שלבקש ממורה שלא תשאל אותי שאלות זאת בקשה מוגזמת... עכשיו אני מבין שזאת בכלל לא. בכל אופן, אני חושב שאני באמת אשאיר למורות החדשות שיש לי השנה פתקית קטנה שתקל עלי ותהפוך את השנה לקצת יותר נסבלת :} תודה רבה על ההבנה ועל התגובות, זאת הרגשה טובה לשתף אחרים עם הרגשות שאנחנו בדרך כלל שומרים לעצמנו. אני מקווה שתעבור על כולנו שנה כמה שיותר רגועה, עם כמה שפחות מצבים כאלה.

 

[R O N Y1]

המצב לא טוב

היה לי מיקרה דומה בתיכון עם מורה לתנ"ך שפשוט חשב שאני לא נורמלי הייתי עונה תשובות קצרות ודביליות או צוחק ועונה כמו דביל תיראה זה כמו כדור שלג זה רק יחמיר! בסוף כבר שנישבר לי, איך שהמורה יצא מהכיתה ניגשתי אליו ואמרתי לו בגימגום עצבני "לא ראית שאני מגמגם שאני לא יכול לדבר נורמלי" המורה עמד היה בהלם אני המשכתי ללכת אבל הפרצןף של אתו מורה היה מספיק. לעצתי את לא צריך להתבייש תפוש את המורה בסיום השעור ותגיד לו שיש לך "בעיות בדיבור גימגום" ותיראה איך כמו קסם הכל מישתנה . תיראה המורה לא ילד הוא לא יצחק עליך .....מנסיון רוני

 

[בתיה של פעם]

בהצלחה , ואם המורים בכל זאת ידבקו

אליך , אל תהסס לפנות אליהם שנה טובה בתיה

 

[shuky63]

הסיפור שלך הזכיר לי פתאום מקרה הפוך

שקרה לי בתיכון.הייתי כנראה אז בתקופה טובה.רכשתי בטחון עצמי עם התלמידים בכיתה והגימגום ירד לרמה בינונית.היה לי רצון להשתתף בשיעורים.למורה לספרות שלי זה לא נראה.התרח הזקן שמע אותי מגמגם ומאז הטיל חרם על הצבעותי בכיתה.התבישתי לדבר איתו אבל חבר שסיפרתי לו את זה הלך ודיבר איתו.בשיעור אחרי זה היתה קריאת תפקידים מתוך הקמצן של מוליר.הצבעתי והוא נתן לי להשתתף אבל השלים אותי בכל תקיעה קטנה,ולא חזר לתת לי לגמגם בשיעוריו.פשוט גמגמופוב!

 

[stkachov]

אצלי אף פעם לא היה דבר כזה

אם לא הייתי מצביע אז לא היו מחייבים אותי. אבל אם כן כמעט תמיד היו אפילו נותנים לי את זכות הראושנים אם גם אחרים הצביעו. באמת, איכשהו תקופת הבית ספר עברה אצלי "חלק" בעניין הזה. הגימגום אף פעם לא היה אישיו. רק פעם אחת אני זוכר שמורה אחת ניגשה אליי בסוף השיעור ונתנה לי גזיר של כתבה מעיתון, הכתבה הייתה על הדסה.

 

[barba]

בית ספר

ילד חמוד ויקר תפוס אמץ ותגיד למחנכת שאתה מגמגמם ותדבר גם עם המנהלת או הסגנית שתסביר למורים שאתה מגמגם אבל אתה כמו כולם בהצלחה