עונה לכן...
אני בנאדם מאד פרטי ... ועברתי שינוי טוטאלי... בלידה הראשונה הייתה איתי בת דוד שהקשר בינינו די רופף לאורך השנים ונפגשים פעם במיליון שנה, לפני הלידה עברתי למבשרת, היא באה לבקר אותי וסיפרה שהיא דולה והייתי בחודש תשיעי עם כאבי גב והיא ישבה שעות כדי לפנק אותי ללטף להרגיע עשתה לי עיסוי רגליים והיה לי ממש חיבור טוב איתה... בלידה הראשונה לא חשבתי אפילו על כיוון של דולה כי כ"כ פחדתי ללדת שבחרתי בקיסרי אלקטיבי בהדסה הר הצופים נקבע לי מועד ללידה ב-22-2-07 וב-17-02-07 קיבלתי צירים, נסענו לבית חולים, פחדתי נורא התקשרתי לאותה בת דוד שהיא אגב חרדית שגרה בגוש עציון אז והייתה נהגת אמבולנס של הישובים שם, התקשרתי בשבת היא ענתה לטלפון וגם הגיע אליי לבית חולים תוך שעה ונשארה איתי גם לאחר הלידה שנמשכה 19 שעות.... בזכותה ורק בזכותה ילדתי לידה רגילה וחוויתי את החוויה הכי מדהימה בחיים שלי ואני לא מאמינה שרציתי קיסרי ולא לחוות את הרגע הזה ואני לעולם לא אשכח את זה ולא אותה לצערי הרב היא עברה לגור בצרפת ליד ההורים שלה... את ההריון הזה אני מתחילה בגישה מאד חיובית בגישה של רצון ללידה טבעית יותר אז קיבלתי אפידורל שהשפיע רק על צד ימין של הגוף ורוצה הפעם לנסות בלי ואני מאמינה שבעזרת תמיכה נכונה אני אצליח.... את הבת דוד הנוכחית זה אותו מצב, אין חגים ביחד וכאלה יש מפגשים פעם בשנה, מאד נוח לי איתה היא מאד נעימה, מאד קשובה, מאד זורמת, מרגישה שיהיה לי איתה הכי נוח.... אני כמובן עוד אבדוק את זה במפגשים שלנו בקרוב אם לא יהיה לי טוב אני לא אתבייש להגיד ולחפש מישהי אחרת.... אני בשבוע 17 אז יש עדיין זמן לחפש... יש לה בבית חדר ללידה טבעית ואני אפילו שוקלת זאת גם כאופציה... בקיצור השתנתי מקצה לקצה אה??