פולי סויה מגיעים בארבע צורות עיקריות -
פולים יבשים שנראים כמו סוג של שעועית לבנה, קצת קטנה מהרגיל.
משרים ומבשלים כמו כל הקטניות היבשות האחרות, כתבשיל בפני עצמו או בשילוב מאכלים אחרים.
למשל אפשר לשים בחמין. יש לזה מרקם נעים ומשיי.
(מתישהו ראיתי גם פולים כאלה שחורים, שנראים ומתנהגים אותו הדבר).
פולים יבשים קלויים - אפשר למצוא בעיקר בחנויות טבע. יש מומלחים ויש ללא מלח, ואוכלים אותם כמו שאוכלים
למשל את החומוס הקלוי (שממנו מייצרים קמח חומוס המשתלב במאכלים הודיים או בגונדי).
אדממה - פולים ירוקים שנמכרים קפואים.
יש להשיג בשתי צורות - עם קליפה מעצבנת וללא קליפה.
ממליצה כמובן על אלה שנמכרים ללא קליפה.
מהווים חלופה טובה לאפונה בכל תבשיל שבו את רגילה לשים אפונה ירוקה, אם כי מעולם לא ניסיתי
להכין מזה מרק מהסוג שטוחנים בבלנדר מוט לאחר הבישול.
ואפשר גם לבשל ולנשנש כסוג של חטיף.