"בירידות אני דוהר.."

eden234

New member
"בירידות אני דוהר.."

אני נמצאת כאן..בפורום של עברי לידר..אני שואלת את עצמי איך הגעתי לכאן..ובאמת אין לי מושג..רצף של אירועים כנראה. אני שומעת שירים שלו דרך האתר הרשמי ממנו נכנסתי לכאן.אני רוצה לכתוב מה אני מרגישה ולא יודעת אם זה המקום המתאים אבל אין לי בינתיים מקום אחר ואני סתם מחפשת לי דף ועיפרון שאיתו יגיעו גם יחס ותשומת לב.אני אוהבת לכתוב..זה עושה לי באמת טוב..להביע את מה שאני מרגישה ואני לא יודעת אם תקבלו את זה..אני יודעת שבפורומים בד"כ לא אוהבים שפותחים הודעות חדשות אבל לא אכפת לי, האמת. אני לא יודעת , יש לי תחושה מאוד מוזרה עכשיו כשאני שומעת את עברי..צמרמורות ותחושה של תקשורת ביני לבינו..זה נשמע מוזר..נכון?! אבל אני באמת מרגישה כאילו אנחנו מדברים על אותו נושא..קורים לנו אותם דברים..ואולי זו הרגשה שלי בלבד משהו שסביר להניח שנכון... לאחרונה אני מרגישה כאילו כל מקום שאליו אני פונה מאיים לפגוע בי..לפגוע בי במקום הכי רגיש שלי בעוצמה הכי חזקה..אני לא יודעת כבר כמה זמן זה נמשך..אני יודעת שהרבה..אולי..אני מרגישה די לא יוצלחית..התחלתי דף חדש בחיים ועכשיו אין לי כלום..הכרתי אנשים חדשים והם ממש לא מתייחסים אליי כראוי..בשנים האחרונות היה לי כל כך טוב..היו לי חברים..הייתי יפה..כולם רצו אותי..רצו להיות בקרבתי בעיקר..זה העלה להם את המוניטין..אבל עכשיו..אני במקום אחר לגמרי..אני מבקשת עזרה ומפנים לי את הגב..אני מסתכלת במראה ואני לא מכירה את עצמי..בלילות אני סתם יושבת ומתבכיינת כמו ילדה קטנה ולפעמים אפילו נחנקת..אני לא רוצה שישמעו אותי..אני חייבת לעצור את זה..אף אחד לא משער בכלל מה קורה בתוכי..אף אחד לא יודע בכלל כמה קשה לי..וכמה אני עצובה. אני לא אתאבד עכשיו בגלל זה..אני מרגישה אופטימית..אני יודעת שאני יצא מזה יום אחד..ואני יודעת שתהיה לי ההזדמנות להחזיר לכל מי שפגע בי..וחשב לרעתי..יהיה טוב..אני בטוחה..לא הגיוני שאלוקים ישאיר אותי במצב הזה לעוד הרבה זמן..אבל כרגע אני ממש שקועה בבוץ..ואני מחפשת כל דרך לצאת מזה..וזהו, זה כל הסיפור בעצם..יכול להיות שהוא קצר אבל הוא ארוך, מאוד ארוך. מסובך בעיקר.. כשאני שומעת את עברי לידר שר באמת שקורה לי משהו מוזר..אני לא יודעת מה..אבל בגלל ששמעתי אותו..החלטתי שהאנשים שאותם אני ישתף במה שאני מרגישה יהיו אנשים שאוהבים אותו..וזה אתם אני מניחה..האנשים שאולי הכי קרובים אליו והכי מכירים אותו שאיתם אני אוכל לדבר..כן זה אתם ואין ספק בכלל..
 

YqUeen

New member
אני בטוחה שיש כאן הרבה אנשים

שמזדהים איתך בהרבה ממה שכתבת. ואני בכל זאת אמליץ לך לפתוח בלוג, דרך טובה בהרבה יותר לשפוך את כל מה שיושב לך על הלב, בלי לעשות חשבון לאף אחד, ובלי להרגיש לא נעים על שאת פותחת הודעות. אני פשוט לא בטוחה שזה באמת המקום. כן, אם את אוהבת את עברי, את מוזמנת, ואת תמצאי פה הרבה רגשות דומים לשלך, אבל אני חושבת שבכל זאת כדאי לך שיהיה לך מקום משל עצמך לספר את כל מה שבא לך, ואפילו לזכות לתגובות. ו... אם זאת הודעת הצטרפות, ברוכה הבאה
 

MaaYanGa

New member
היי../images/Emo9.gif

מה שאת מרגישה כלפי עברי בכלל לא מוזר. התקשורת הזאת שאת מרגישה שיש בינך לבין עברי בשירים שלו נורמלית לגמרי והיא בוודאי לא הרגשה שלך בלבד. התחושה הזאת נובעת (לדעתי לפחות) בגלל שהדברים שהוא מספר בשירים שלו מוכרים לך ואת מזדהה איתם. לכן את מרגישה סוג של קירבה אליו וכך גם יש לכם נושאים משותפים. ובקשר לבעיות האישיות והחברתיות שלך באמת שאין לי יותר מידי מה להגיד לך. אולי העובדה שגם אני עברתי תקופה דומה תנחם אותך. ואת באמת יכולה להתנחם בזה שהרבה עברו תקופה כזאת. לא רק את ואני. אבל חשוב לזכור שזה עובר. ויש לך מזל שאת אופטימית ואת לא צריכה אנשים כמוני שיגידו לך שזה עובר, את יודעת את זה לבד.
 
../images/Emo13.gif

קודם כל אני חושבת שאת כותבת יפה, אני לא בן-אדם שקורא הרבה [בכלל, בכלל לא] ובכל זאת קארתי עד הסוף. ובקשר לעברי, גם שאני שומעת את עברי אני מרגישה משהו מאוד חזק שעובר בי, שאני יושבת עם האוזניות בבית/באוטו או בכל מקום אחר ושומעת עברי אני נכנסת לזמן-מה לעולם משלי וחושבת על המון דברים, לא דווקא עליו, גם על דברים אחרים שקוריים/שקרו לי, הזמן שאני שומעת עברי זה הזמן שאני לבד עם עצמי, זה הזמן שלי לסדר ת'מחשבות. אני גם חושבת שהמוזיקה של עברי נותנת לי הרבה בקטע הזה, הטקסטים העמוקים שלו, ששומעים שהם באים ממקום אמיתי תמיד עוזרים לי, שאני עצובה אני שומעת את "ואולי", שאני שמחה אני שומעת את "מרי לנצח", מאז שהתחלתי לשמוע את עברי אני לא מפסיקה משתי סיבות: -זה סוג של התמכרות. -וזה נותן לי המון
מאז שאני שומעת אותו פיתחתי הרבה יותר ביטחון עצמי, אני הרבה יותר שמחה, אני הרבה יותר פעילה, זה אולי נשמע מוזר אבל זה באמת ככה. אז...אני חושבת שבהרבה אנשים המזויקה שעברי עושה יכולה לגעת ואולי אפילו לתת, לכל אחד בצורה קצת אחרת, אבל זה נורמלי לגמריי. ואת מוזמנת תמיד לחלוק איתנו [או לפחות איתי
] את מה שיש לך להגיד. [ואני מצטערת עם יש לי שיגאות במה שכתבתי, דסלקציה וזה
].
 
למעלה