סטטיסטית שופט יתן פס"ד כבר בקדם משפט ?
תשובה
הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות. ההתנהלות היא בערך כך- לאחר שמוגש כתב הגנה לכתב התביעה נקבע מועד לדיון. הדיון הראשון הוא קדם משפט וביהמ"ש מנסה לבדוק אם ניתן להביא את הצדדים להסכם. כמו כן תלוי כמובן מה תובעים. אם התביעה היא למזונות ניתן בד"כ צו למזונות זמניים. אחר כך נקבע מועד להוכחות. ההוכחות הן בדרך כלל תצהירים שיש להגיש תוך פרק זמן קצוב, ולמועד הדיון מתייצבים המצהירים לחקירה נגדית. אחר כך ניתן פסק דין. בין לבין יתכנו בקשות שוניות שהצדדים מגישים.
סטטיסטית שופט יתן פס"ד כבר בקדם משפט ?
קראתי בפורום אחר עו"ד פנדריך כותב איך הולך בביהמ"ש לענייני משפט; "הדיון הראשון הוא
קדם משפט וביהמ"ש מנסה לבדוק
אם ניתן להביא את הצדדים
להסכם" (הדגשות שלי). רציתי לדעת אם הנתבע וגם התובע לא מגיעים פיזית ל
קדם, אבל "לכבוד" ה
קדם הנתבע שולח הודעה ובה הוא מודיע בשורה אחת שהוא (הנתבע) "אני הנתבע מקבל את כתב התביעה" או נאמר ששני הצדדים מודיעים שהגיעו לפשרה ושהפשרה היא קבלת כתב התביעה בלי הריביות (התובע ויתר על הריבית שחובו של הנתבע צבר). ונאמר שהגיע המועד בו השופט צריך לפתוח בדיון
קדם משפט, הוא רואה שאף אחד לא יושב בקהל האולם, אז השאלה היא מה בדרך כלל (הכי הרבה) מחליט שופט משפחה במצב כזה. האם יוצא ששופטים יותר מחליטים לדחות את הדיון או שהם קוראים את הבקשות של הצדדים שהודיעו על פשרה ונותנים תוקף של בית משפט להחלטה למרות שמדובר רק בשלב
קדם משפט ? במילים אחרות, האם זו דרך שבשגרה (סטטיסטית) לתת פס"ד בהיעדר הצדדים כבר בשלב קדם משפט כאשר הצדדים הודיעו על פשרה ומבקשים בהודעתם (לא נוכחים פיזית באולם), ששלחו לתיק לקראת שלב קדם משפט, לתת פס"ד על סמך הפשרה כבר בשלב הקדם למרות שהצדדים לא נוכחים באולם ? האם בית משפט בכלל רשאי שלא לתת פס"ד בקדם משפט רק בגלל שהצדדים לא נמצאים באולם (ולמרות שהודיעו במכתב על הפשרה וביקשו מביהמ"ש לתת לה תוקף של פס"ד) ?
