בשישי לפני שבועיים המראתי לארץ לביקור לרגל פתיחת הקו האדום הגוש דן. בנוסף לאספקט התח"צי השלמתי גם כמה חובות נהיגה בירושלים (בלי תמונות כי נהגתי) שבלעדיהן אפילו חרמון עד טאבה הרגיש קצת חלול.
אעלה תמונות משני האספקטים של הטיול כי האחד משלים את החוסרים של השני. בגלל הפורמט יקח לי כמה ימים להעלות את הכל.
עלייה לירושלים, שבת 30/9/23.
לצערי אין תח"צ שתאפשר זאת מהרצליה בשעות היום. משום שנהגתי לא צלימתי את הדרך, ואינני רוצה להסריט סרטוני נהיגה.
מהמרינה ירדתי לכביש 2 וממנו לאיילון באחד המחלפים המסובכים שלכם שצריך לבחור ביציאה הנכונה, שאולי לא מרגישה נכונה בהכרח. הצבע בכבישים די מחוק וזה לא מובן לי כי בספרד ישנם תנאי מזג אוויר דומים.
עצרתי להתרעננות בתחנת הדלק שואבה. ריק לא היה שם וזה כבר לא המרכז אלא פרוזדור ירושלים.
נהגתי את הכניסה לעיר, נראה שבימינו סתם "ברוכים הבאים" ולא כתוב יותר - לירושלים. אמנם נהגתי כבר פעמיים בירושלים, אך זו היתה הפעם היחידה שנכנסתי מהכניסה לעיר. אחרי הכניסה הכביש עבר דרך מנהרות שז"ר להזז, בעמק המצלבה פניתי להרצוג ולמחלף החדש יחסית בצומת פת לכביש דב יוסף לגילה. מעבר לכניסה לעיר עצמה רציתי לנהוג במערכת הכבישים הוותיקים שקדמו לכביש בגין. היעד היה בשכונת גילה ונסיעה ממנה לצפון העיר בדרך חברון ובר לב. בגילה היה מאכזב לראות כיצד העירייה והמנהלת נתנו למדשאות הציבוריות להידרדר - בגן העצמאות כבר 20 שנה כמעט שיש משטח ירוק של צמחים עמידי בצורת שאינם דורשחם השקייה. אולי זו חולשה של היעדר אורבניזציות Urbanizaciones בישראל - בשיטה הספרדית לא רק שיש וועד בית, לעיתים הוועד של מספר מבנים סביב אזור משותף שולט גם על הגינה והבריכה המשותפות וכן על החניונים.
אחרי גילה נהגתי את דרך חברון לגבעה הצרפתית. מזל שבאתי בשבת כי קילומטר או שניים לפני מתחם התחנה נהיה עמוס בצורה בינונית ומהעיר העתיקה צפונה היה עומס של יום חול כי הצטרפו רכבים ממזרח העיר. משום שאסור לפנות למתחם התחנה מדרך חברון ואסור לפנות שמאלה מדרך חברון לדוד רמז - לא ברור לי איך רוצים שאנשים יגיעו לחניון המתחם מדרום בלי להעמיס על עמק רפאים.
מהגבעה הצרפתית נסעתי לרעננה על מערכת הכבישים המהירים. לקח כשעה. להרצליה לא תיכננתי לחזור עד שעה מאוחרת משום שללא גישה לחניון לא היה לי מה לחזור לשם כל עוד המקום עמוס.
