ביקור אצל רונית רפאל- דו"ח
קבעתי פגישת ייעוץ אצל רונית רפאל מתוך היכרות שטחית עם המותג. רונית נהייתה עם השנים, במיוחד בניינטיז מעל לבימת "הראשון בבידור עם דודו טופז", האישה והאגדה. לא פעם ולא פעמיים שמעתי את סיפורה האישי: בתקופת נעוריה עברה רונית טיפול קוסמטיקאי כושל שהותיר כוויה בפניה. לא פעם התוודתה מעל לגבי העיתון כי היו תקופות בהן ישנה עם מייקאפ, פן בן זוגה ייחשף לאות קין של טיפול אקנה כושל. די בסיפור ההתמודדות שלה כדי להביא אותי להתעניין. הרי סביר להניח שמי שעברה חוויה טראומטית כ"כ, והקדישה את חייה כדי לתקן מקצועית את הטעות – אצלה אוכל למצוא מענה מקצועי ונעים. ודווקא בגלל ניסיונה המר, היא גם תנחה את עובדיה למתן שירות מהמעלה הראשונה.
שיחות הטלפון היו נעימות, התאריך והשעה נוחים, ואני נסעתי לסניף הירושלמי בלב שמח. עיצוב הפנים, בגווני עץ וכתום היה תענוג לעיניים. אלגנטי ומאופק. שונה מרחק שנות אור מהחורבה המעאכרית של רבקה זיידה בבני ברק (אני קצת מגזימה... ע"ע הביקורת הקודמת שלי). אני אינני לקוחה דרשנית או תובענית. אני מקפידה לשמור על טון דיבור רך ושקט, מנומסת, קשובה, או לפחות כך אני משתדלת להיות. כשהגעתי, פניתי לעמדת הקבלה. ישבו שם שתי בנות בגילאי העשרים המאוחרות. לאחר חיוכים, שאלו אותי אם ארצה לשתות. ביקשתי מים. אחת הבחורות הרימה טלפון למישהי אחרת, ופקדה עליה במשפט שמהדהד בי "ענת, תביאי מים לי וללקוחה". כעבור חמש דקות, ממאחורי הקלעים של התפאורה המהוקצעת, יצאה אישה תמירה, ראשה מכוסה והרפס פוצע את שפתה. באותה המהירות שבה הופיעה עם שתי כוסות מים, כך נעלמה והתודה שלי מלווה אותה. אני מספרת את זה כי למרות שזה מאוד מאוד צרם לי, כבשתי את עצמי וניסיתי לשכוח את האנקדוטה הזאת למען שלפגישת הייעוץ עצמה אגיע באוזן קשובה ובראש פתוח.
להפתעתי, אותה הבחורה מעמדת הקבלה התרוממה וקראה לי לבוא אחריה. התיישבנו בחדר צדדי מרוהט בריהוט כבד ולא מואר כלל פרט לאור שבקע מהחלון, ועוד לפני שהחלה לפרוש בפניי את הטיפולים המוצעים היא הקדימה ואמרה לי שגוון המייקאפ שלי בהיר מדי, "אבל זה לא קשור, אולי לפעם אחרת". מכיוון שהיא לא הציגה את עצמה כלל, גם לא כקוסמטיקאית (מאוחר יותר, התברר כי אין לה כלל הכשרה קוסמטית שהיא) וגם לא כמאפרת, הרגשתי שזו אמירה מפתיעה שאין לה מקום. (המייקאפ שלי יושב עליי יפה בכל תאורה, ולמעשה אני אף מוצאת אותו כהה בגוון אחד לקראת החורף). מה יכולתי לעשות, חייכתי והקשבתי לה. ביקשתי ממנה לספר לי על הטיפולים המוצעים באקנה וגם בסוף הפגישה לספר לי על הסרת שיער במקום.
היא ביקשה שאפנה את פניי ימינה ושמאלה, לחשוף בפניה את לחיי. שאלתי אם להוריד איפור, היא אמרה לי ש"אני כבר יודעת לאבחן עם מייקאפ טוב כמו שאני יודעת לאבחן ללא". ריגש אותי שלבחורה יש כוחות על ועוד בחדר חשוך.
"יש לך שרידי אקנה, ולא תפרחת של ממש" אמרתי לה שאכן יש צלקות אבל גם פצעון או שניים נוטים לצאת. היא אמרה שהבעיה היא גם פנימית וגם חיצונית, ופה כמובן הסכמתי איתה. כמו שציינתי בעבר, אני סובלת מבעיה הורמונלית (שחלות פוליציסטיות). "יש לך עור שמן" היא קבעה בנחרצות. אמרתי לה, לא, אין לי עור שמן – יש לי עור מעורב. "מה את מדברת, את מבריקה לגמרי, וחוץ מזה אקנה יש רק לעור שמן", ואני עניתי שזה האיפור, המייקאפ שלי אינו בגימור מאט ושלא פידרתי כי חשבתי שאתבקש להוריד איפור. על זה היא ענתה, "מה שתגידי". אגב, לא רק לבעלות עור שמן יש אקנה. זו חשיבה מיושנת שפסה מן העולם.
כמו שאתן רואות, בלעתי לא מעט רוק והייתי ילדה טובה, אם אני כבר כאן אקשיב עד הסוף.
יש שתי אופציות שהוצעו לי, ואציג אותן כאן:
אופציה אחת נקראת "סדרת הפילינג" – טיפול משולב שעיקרו סדרת שלושה פילינגים בתרכובת צמחית ואצות ים, ללא כימיה. לאחר שלושה טיפולים חודשיים מגיעים לשכבת עור פנימית יותר שבה ניתן לעבוד. בכל חודש מתבצע טיפול פנים לניקוי, אח"כ (נערך לקראת סוף השבוע) טיפול פילינג שהוא קילוף מסיבי של העור. כעבור יומיים מהביקור העור מתחיל להתקלף, להאדים ולהתייבש למשך כשבוע. לאחר שבוע נדרש להגיע לטיפול החדרת לחויות לעור המיובש. הקומפלקס הוא כזה: טיפול פנים לניקוי, פילינג עמוק לקילוף בן שבוע, וטיפול החדרת לחויות.
מחיר: 8,500 ש"ח, כשיש כעת 20 אחוז הנחה.
שאלתי האם עליי להצטייד בחומרי הרגעה (משחות וכאלה), והתשובה הייתה שלא. היא שאלה אותי מה אני עושה בחיים ונעזרה בשאלון שמילאתי טרם הפגישה. "אה, את עובדת. אני ממליצה לך לשקול את זה בגלל הקילופים". היא חסכה לי שאלות האם הטיפול פוגם באיכות החיים ובייצוגיות. ביקורת צדדית שלי – אני לא חושבת שזה מוזר לבקש שטיפול לא יפגע בשגרת היומיום, ותמוהה בעיניי הפליאה שלה על היותי עובדת. עדיין אחוזי האבטלה אינם גבוהים כ"כ שאהיה נדירה בנוף.
הטיפול השני הוא סדרת מוצרים ביתית מגובה בסדרת טיפולי פנים כשכל טיפול פנים יש לבצע אחת לחודש. כמה טיפולי פנים? תלוי תוצאות, ובחבילה המוצעת מדובר בעשרה טיפולים.
מוצרי הפנים הם 1041 ש"ח, ועשרה טיפולי פנים הם 4,500. כלומר, 5541 ש"ח. ישנה הנחת 20 אחוז על טיפולי הפנים בלבד, כלומר 4,600 ש"ח. המציגה הציגה בפניי את סדרת המוצרים לבית, כשמאוחר יותר קראתי בדף האינטרנט של רונית רפאל כי מה שהראתה לי בכלל מיועדים לאנטי אייג'ינג. ובכן, אני בת 22 וחצי בלבד, עוד קצת מוקדם לי...
לאחר ששמעתי את הכל, ביקשתי האם אוכל לראות קוסמטיקאית בשיטת רונית רפאל, שתוכל להתרשם מהעור שלי באופן מעמיק. נעניתי בתשובה, ואני מצטטת מילה במילה : "את לא צריכה לראות קוסמטיקאית. כל מה שהיא תגיד לך גם אני יכולה להגיד לך. אמנם אני לא יודעת לבצע בפועל אבל אני יודעת תיאורטית".
התשובה הזאת כ"כ מטומטמת, כ"כ מלאת אגו נפוח, שירדה לי ההרגשה הטובה לחלוטין. אין לי ספק שישנן מזכירות רפואיות ובנות אדמיניסטרציה חכמות, פיקחיות ומקצועיות, אבל לסרב ללקוחה לראות איש מקצוע כשהיא מבקשת? הדבר דומה לכך שכשאישה מעוניינת לעבור ניתוח פלסטי היא תסתפק בקריאת מאמרים בגוגל. כן, הבחורה שהציגה בפניי את הדברים אכן שלטה בחומר, אבל אין זה תחליף בעיניי לעין מקצועית שיודעת מה היא עושה.
היחס, המלל ובייחוד המשפט האחרון- כל אלה איבדו אותי כלקוחה. צר לי מאוד.
מה אתן אומרות?
בשבוע הבא: ביקור אצל הלגה רקנטי
קבעתי פגישת ייעוץ אצל רונית רפאל מתוך היכרות שטחית עם המותג. רונית נהייתה עם השנים, במיוחד בניינטיז מעל לבימת "הראשון בבידור עם דודו טופז", האישה והאגדה. לא פעם ולא פעמיים שמעתי את סיפורה האישי: בתקופת נעוריה עברה רונית טיפול קוסמטיקאי כושל שהותיר כוויה בפניה. לא פעם התוודתה מעל לגבי העיתון כי היו תקופות בהן ישנה עם מייקאפ, פן בן זוגה ייחשף לאות קין של טיפול אקנה כושל. די בסיפור ההתמודדות שלה כדי להביא אותי להתעניין. הרי סביר להניח שמי שעברה חוויה טראומטית כ"כ, והקדישה את חייה כדי לתקן מקצועית את הטעות – אצלה אוכל למצוא מענה מקצועי ונעים. ודווקא בגלל ניסיונה המר, היא גם תנחה את עובדיה למתן שירות מהמעלה הראשונה.
שיחות הטלפון היו נעימות, התאריך והשעה נוחים, ואני נסעתי לסניף הירושלמי בלב שמח. עיצוב הפנים, בגווני עץ וכתום היה תענוג לעיניים. אלגנטי ומאופק. שונה מרחק שנות אור מהחורבה המעאכרית של רבקה זיידה בבני ברק (אני קצת מגזימה... ע"ע הביקורת הקודמת שלי). אני אינני לקוחה דרשנית או תובענית. אני מקפידה לשמור על טון דיבור רך ושקט, מנומסת, קשובה, או לפחות כך אני משתדלת להיות. כשהגעתי, פניתי לעמדת הקבלה. ישבו שם שתי בנות בגילאי העשרים המאוחרות. לאחר חיוכים, שאלו אותי אם ארצה לשתות. ביקשתי מים. אחת הבחורות הרימה טלפון למישהי אחרת, ופקדה עליה במשפט שמהדהד בי "ענת, תביאי מים לי וללקוחה". כעבור חמש דקות, ממאחורי הקלעים של התפאורה המהוקצעת, יצאה אישה תמירה, ראשה מכוסה והרפס פוצע את שפתה. באותה המהירות שבה הופיעה עם שתי כוסות מים, כך נעלמה והתודה שלי מלווה אותה. אני מספרת את זה כי למרות שזה מאוד מאוד צרם לי, כבשתי את עצמי וניסיתי לשכוח את האנקדוטה הזאת למען שלפגישת הייעוץ עצמה אגיע באוזן קשובה ובראש פתוח.
להפתעתי, אותה הבחורה מעמדת הקבלה התרוממה וקראה לי לבוא אחריה. התיישבנו בחדר צדדי מרוהט בריהוט כבד ולא מואר כלל פרט לאור שבקע מהחלון, ועוד לפני שהחלה לפרוש בפניי את הטיפולים המוצעים היא הקדימה ואמרה לי שגוון המייקאפ שלי בהיר מדי, "אבל זה לא קשור, אולי לפעם אחרת". מכיוון שהיא לא הציגה את עצמה כלל, גם לא כקוסמטיקאית (מאוחר יותר, התברר כי אין לה כלל הכשרה קוסמטית שהיא) וגם לא כמאפרת, הרגשתי שזו אמירה מפתיעה שאין לה מקום. (המייקאפ שלי יושב עליי יפה בכל תאורה, ולמעשה אני אף מוצאת אותו כהה בגוון אחד לקראת החורף). מה יכולתי לעשות, חייכתי והקשבתי לה. ביקשתי ממנה לספר לי על הטיפולים המוצעים באקנה וגם בסוף הפגישה לספר לי על הסרת שיער במקום.
היא ביקשה שאפנה את פניי ימינה ושמאלה, לחשוף בפניה את לחיי. שאלתי אם להוריד איפור, היא אמרה לי ש"אני כבר יודעת לאבחן עם מייקאפ טוב כמו שאני יודעת לאבחן ללא". ריגש אותי שלבחורה יש כוחות על ועוד בחדר חשוך.
"יש לך שרידי אקנה, ולא תפרחת של ממש" אמרתי לה שאכן יש צלקות אבל גם פצעון או שניים נוטים לצאת. היא אמרה שהבעיה היא גם פנימית וגם חיצונית, ופה כמובן הסכמתי איתה. כמו שציינתי בעבר, אני סובלת מבעיה הורמונלית (שחלות פוליציסטיות). "יש לך עור שמן" היא קבעה בנחרצות. אמרתי לה, לא, אין לי עור שמן – יש לי עור מעורב. "מה את מדברת, את מבריקה לגמרי, וחוץ מזה אקנה יש רק לעור שמן", ואני עניתי שזה האיפור, המייקאפ שלי אינו בגימור מאט ושלא פידרתי כי חשבתי שאתבקש להוריד איפור. על זה היא ענתה, "מה שתגידי". אגב, לא רק לבעלות עור שמן יש אקנה. זו חשיבה מיושנת שפסה מן העולם.
כמו שאתן רואות, בלעתי לא מעט רוק והייתי ילדה טובה, אם אני כבר כאן אקשיב עד הסוף.
יש שתי אופציות שהוצעו לי, ואציג אותן כאן:
אופציה אחת נקראת "סדרת הפילינג" – טיפול משולב שעיקרו סדרת שלושה פילינגים בתרכובת צמחית ואצות ים, ללא כימיה. לאחר שלושה טיפולים חודשיים מגיעים לשכבת עור פנימית יותר שבה ניתן לעבוד. בכל חודש מתבצע טיפול פנים לניקוי, אח"כ (נערך לקראת סוף השבוע) טיפול פילינג שהוא קילוף מסיבי של העור. כעבור יומיים מהביקור העור מתחיל להתקלף, להאדים ולהתייבש למשך כשבוע. לאחר שבוע נדרש להגיע לטיפול החדרת לחויות לעור המיובש. הקומפלקס הוא כזה: טיפול פנים לניקוי, פילינג עמוק לקילוף בן שבוע, וטיפול החדרת לחויות.
מחיר: 8,500 ש"ח, כשיש כעת 20 אחוז הנחה.
שאלתי האם עליי להצטייד בחומרי הרגעה (משחות וכאלה), והתשובה הייתה שלא. היא שאלה אותי מה אני עושה בחיים ונעזרה בשאלון שמילאתי טרם הפגישה. "אה, את עובדת. אני ממליצה לך לשקול את זה בגלל הקילופים". היא חסכה לי שאלות האם הטיפול פוגם באיכות החיים ובייצוגיות. ביקורת צדדית שלי – אני לא חושבת שזה מוזר לבקש שטיפול לא יפגע בשגרת היומיום, ותמוהה בעיניי הפליאה שלה על היותי עובדת. עדיין אחוזי האבטלה אינם גבוהים כ"כ שאהיה נדירה בנוף.
הטיפול השני הוא סדרת מוצרים ביתית מגובה בסדרת טיפולי פנים כשכל טיפול פנים יש לבצע אחת לחודש. כמה טיפולי פנים? תלוי תוצאות, ובחבילה המוצעת מדובר בעשרה טיפולים.
מוצרי הפנים הם 1041 ש"ח, ועשרה טיפולי פנים הם 4,500. כלומר, 5541 ש"ח. ישנה הנחת 20 אחוז על טיפולי הפנים בלבד, כלומר 4,600 ש"ח. המציגה הציגה בפניי את סדרת המוצרים לבית, כשמאוחר יותר קראתי בדף האינטרנט של רונית רפאל כי מה שהראתה לי בכלל מיועדים לאנטי אייג'ינג. ובכן, אני בת 22 וחצי בלבד, עוד קצת מוקדם לי...
לאחר ששמעתי את הכל, ביקשתי האם אוכל לראות קוסמטיקאית בשיטת רונית רפאל, שתוכל להתרשם מהעור שלי באופן מעמיק. נעניתי בתשובה, ואני מצטטת מילה במילה : "את לא צריכה לראות קוסמטיקאית. כל מה שהיא תגיד לך גם אני יכולה להגיד לך. אמנם אני לא יודעת לבצע בפועל אבל אני יודעת תיאורטית".
התשובה הזאת כ"כ מטומטמת, כ"כ מלאת אגו נפוח, שירדה לי ההרגשה הטובה לחלוטין. אין לי ספק שישנן מזכירות רפואיות ובנות אדמיניסטרציה חכמות, פיקחיות ומקצועיות, אבל לסרב ללקוחה לראות איש מקצוע כשהיא מבקשת? הדבר דומה לכך שכשאישה מעוניינת לעבור ניתוח פלסטי היא תסתפק בקריאת מאמרים בגוגל. כן, הבחורה שהציגה בפניי את הדברים אכן שלטה בחומר, אבל אין זה תחליף בעיניי לעין מקצועית שיודעת מה היא עושה.
היחס, המלל ובייחוד המשפט האחרון- כל אלה איבדו אותי כלקוחה. צר לי מאוד.
מה אתן אומרות?
בשבוע הבא: ביקור אצל הלגה רקנטי
