ביקורת: Live - Blind Guardian חלק I

[Lady of Gondolin]

ביקורת: Live - Blind Guardian חלק I

(או: How to make a royal botch out of it) דיסקליימרים, הסתייגויות והבהרות: אני מאוד אוהבת את Blind Guardian. באמת. הם להקה פנטסטית שכל אלבומיה נחרשו בכל נגני הדיסקים שעברו תחת ידיי במשך שלוש וחצי השנים האחרונות, ואף על פי כן, ולכן, אני מרשה לעצמי להיות בוטה - אני יודעת למה הם מסוגלים ושזה לא מוצה באלבום, ושומעים את זה בבהירות רבה עד כדי תסכול. כדי שלא תקבלו את הרושם הלא נכון, במאמרים יש ביקורות על: Somewhere far Beyond (ביקורת מאת אורי, המנהל לשעבר) Imaginations from the other side (ביקורת מאת Scarred, יקירי ויקיר מאמרי הפורום

) Nightfall in the middle earth (מאת שפחתכם הנאמנה) ו-A Night at the opera (שוב של Scarred

) מייצגות הרבה יותר טוב את מה שהלהקה מסוגלת לו. מי: Blind Guardian מה:האלבום בעל השם המקורי ביותר <בתחרות שנערכה בין האלבום לבין עצמו>: Live מתי:אלבום של שירים שנוגנו ב-World Tour ב-2002-2003, יצא ב-2003. כמה:שני דיסקים, 11 שירים בדיסק. למה: ישב לו Hansi וכתב שירים עם ליריקה יפהפיה, נוגעת, כואבת, מרגשת. ישב לו Hansi (יחד עם עוד כמה מחברי הלהקה) והתאים להם מנגינות מהירות ועוצמתיות או מרטיטות לב ועוצמתיות מאוד. ישב לו Hansi באולפן והוכיח לנו, אלבום אחר אלבום, כמה הוא וחבריו טובים בזה. ישב Hansi וחשב לעצמו - טוב, סיימנו לבנות, עכשיו אפשר להתחיל בלהרוס את זה טוטאלית, להביך את עצמנו, להביך את המעריצים ולבזבז לכולם זמן וכסף. בפעם הראשונה שהוא עשה את זה זה נקרא The forgotten tales (כותרת שהייתה יכולה להיות מאוד הולמת אילולא כלל האלבום את הביצוע האקוסטי ל-Bright Eyes, זוועה שלא במהרה נשכחת.), בפעם השנייה הוא קרא לזה Live ונראה שנהנה מזה כמו שכל אחד יהנה מלהרוס מגדל קוביות שעמל עליו זמן רב. חבל, חבל. הטוב: Into the Storm - טרק 2 באלבום (שהוא למעשה השיר הראשון, כיוון שהטרק הראשון הוא הקדמה ואין מה להרחיב עליו) - שיר שנדמה שנוצר להופעות חיות - אנרגטי, יוצא רק מורווח משירת הקהל שמתלהב ממנו (בעיקר מהפזמון, כמובן), לא ממש שונה מהביצוע באלבום אבל כן בעל ייחוד שעושה את ההאזנה לו כדאית. Welcome to Dying - טרק 3 באלבום - שיר שכנראה אכן נכתב במיוחד להופעות חיות, נכלל בכל הופעה חיה אפשרית ושומר על רמה גבוהה ועל מקוריות בכל ביצוע, כולל זה המדובר. Valhalla - טרק 8 באלבום - ראו הערה לשיר קודם. Mordred's Song - טרק 10 באלבום - שיר קשה לביצוע, ועל כן מגיע ללהקה קרדיט על שהצליחו לייצר ביצוע מלא רגש בהופעה חיה ושוב עם טוויסטים שעושים אותו ייחודי ושווה. Majesty - טרק 9 באלבום - ההוכחה שאפשר לשמור על רמה אחרי יותר מעשור שנים מהביצוע הראשון. ואיך לא, העטיפה של האלבום, by Andreas Marschall המוכשר להפליא. הרע: Nightfall - טרק 4 באלבום - הטרק שיעשה לכם חושך בעיניים, מיחושים בראש וכאבי לב על האכזריות שבה התעללו בשיר הזה. Hansi מדגים כאן איך שרים בלי טיפת רגש, הנגנים מדגימים איך מנגנים בלי טיפת רגש (ואני לא מדברת על הצד הטכני אפילו - זה מה שמפריע לי הכי פחות, דווקא), וביחד הם מדגימים איך הורסים יצירת אומנות אחת בפרט ואלבום שלם בכלל. א-כ-ז-ב-ה (נכון, מדובר בשיר שמהביצוע המקורי שלו אפשר רק לרדת, אבל האשמה על הבחירה לנגן דווקא אותו בהופעה חיה היא בם). Harvest of Sorrow - טרק 6 באלבום - גם לקחו את הגרסה האנגלית, הפחות טובה (במקום לקחת את הגרסה הצרפתית או הספרדית, וה-Tour כלל גם ארצות שדוברות את השפות הללו) וגם עשו אותה גרוע. השיר מבאס גם כך במקור, למה לדכא עוד יותר. The Soulforged - טרק 7 באלבום - הוא אחד שהשמיטו ממנו קטעים שלמים, ושוב - גרוע, נקודה. הבינוני להפליא: The script for my requiem, Born in a mourning hall - טרקים 5 ו-11 בהתאמה - סובלים מביצועים בינוניים להפליא. הם לא הרבה פחות טובים מהביצועים המקוריים, ויש בהם קטעים טובים - אבל סה"כ מדובר בבינוניות מדאיגה, שבולטת על רקע האלבום המצויין (Imaginations from the other side) ממנו הם מגיעים. המכוער: עורך יקר, כשחמש דקות אחרי סוף השיר הקהל מתחיל לצעוק "אולה אולה אולה" והמתופף המתלהב מלווה אותם בתיפוף קל, זה *לא* חלק מהשיר, זה *לא* נחוץ, וזה *כן* מעיק. סיכום: יבוא בחלק השני של הביקורת (או: מראה מראה שעל הקיר, מה השיר שהפער בין איכות הביצוע המקורי שלו לאיכות הביצוע שלו ב-Live הכי גדול בעיר?)