ביקורת - Black Books
שלום לכולם, החלטתי לכתוב ביקורת על סדרה שלדעתי, מפוספסת ע"י רבים. מפוספסת גם בגלל שהיא לא סדרת מיינסטרים, וגם בגלל שהיא סידרה בריטית. טוב, אז קודם ת"ז: שם הסדרה: Black Books ארץ מוצא: אנגליה מס' עונות: 3 פרקים לעונה: 6 אכן, בסה"כ 18 פרקים לכל הסדרה, אבל כל דקה היא 60 שניות של קומדיה איכותית. כל הסדרה סובבת סביב 3 דמויות בסה"כ: ברנרד - (דילן מורן) הלא הוא ברנרד בלאק, הבעלים של חנות הספרים הקטנה Black Books. מני – עוזרו/משרתו/חברו של ברנרד, וכנראה חברו היחיד של ברנרד. פראן – ידידתם של השניים ובעלת חנות מתנות בשכנות לחנות הספרים. ברנרד הוא טיפוס מתנשא, חוצפן, מיזונטרופ ושתיין גדול אשר אהבתו היחידה בחייו של ברנרד הם הספרים, ואם היה יכול אז הוא כנראה לא היה מכניס אף לקוח לחנות שלו. הוא מתעב את לקוחותיו ויעשה הכול כדי שיסתלקו כבר מהחנות שלו, בין אם הם מתכוונים לקנות משהו או לא. האיזון בחייו הוא עובדו הנאמן, מני, אשר למרות ההתעללות הבלתי פוסקת מברנרד ממשיך לעזור לו לנהל את החנות ולטפל בלקוחות. אני לא חושב שיש פרק בסדרה שמני לא מפוטר/מתפטר מהחנות. אני לא מכיר הרבה סדרות מצחיקות בהן דמויות נשיות הן מאוד מצחיקות, אני חושב שאפילו ב"חברים" הדמויות הגבריות הרבה יותר מצחיקות מהנשיות, אבל פראן, הפן הנשי בסדרה, הצליחה לגלגל אותי מצחוק יותר מפעם אחת. פראן שותפה לשיגעון השתייה של ברנרד, אך לעיתים נראה שהיא יכולה להיות גם הדמות האימהית לשני הילדים שמנהלים את חנות הספרים. קצרה העט מלתאר כמה הסדרה הזו הצחיקה אותי, ראיתי את כולה תוך 3 ימים ואהבתי כל רגע. אני ממליץ בחום גם למי שמקובע על המחשבה של "אני לא אוהב סדרות בריטיות", כל עוד את/ה אוהבים קומדיה – זו סדרה בשבילכם. לדעתי נחמד מדי פעם לגלות סדרה שלא ממוסחרת במיליוני דולרים ושיכולה לגרום כ"כ הרבה הנאה. החלטתי לתת 3 ציטוטים קצרצרים מהתכנית, רק בשביל טעימה קטנה מהומור הסדרה.
שלום לכולם, החלטתי לכתוב ביקורת על סדרה שלדעתי, מפוספסת ע"י רבים. מפוספסת גם בגלל שהיא לא סדרת מיינסטרים, וגם בגלל שהיא סידרה בריטית. טוב, אז קודם ת"ז: שם הסדרה: Black Books ארץ מוצא: אנגליה מס' עונות: 3 פרקים לעונה: 6 אכן, בסה"כ 18 פרקים לכל הסדרה, אבל כל דקה היא 60 שניות של קומדיה איכותית. כל הסדרה סובבת סביב 3 דמויות בסה"כ: ברנרד - (דילן מורן) הלא הוא ברנרד בלאק, הבעלים של חנות הספרים הקטנה Black Books. מני – עוזרו/משרתו/חברו של ברנרד, וכנראה חברו היחיד של ברנרד. פראן – ידידתם של השניים ובעלת חנות מתנות בשכנות לחנות הספרים. ברנרד הוא טיפוס מתנשא, חוצפן, מיזונטרופ ושתיין גדול אשר אהבתו היחידה בחייו של ברנרד הם הספרים, ואם היה יכול אז הוא כנראה לא היה מכניס אף לקוח לחנות שלו. הוא מתעב את לקוחותיו ויעשה הכול כדי שיסתלקו כבר מהחנות שלו, בין אם הם מתכוונים לקנות משהו או לא. האיזון בחייו הוא עובדו הנאמן, מני, אשר למרות ההתעללות הבלתי פוסקת מברנרד ממשיך לעזור לו לנהל את החנות ולטפל בלקוחות. אני לא חושב שיש פרק בסדרה שמני לא מפוטר/מתפטר מהחנות. אני לא מכיר הרבה סדרות מצחיקות בהן דמויות נשיות הן מאוד מצחיקות, אני חושב שאפילו ב"חברים" הדמויות הגבריות הרבה יותר מצחיקות מהנשיות, אבל פראן, הפן הנשי בסדרה, הצליחה לגלגל אותי מצחוק יותר מפעם אחת. פראן שותפה לשיגעון השתייה של ברנרד, אך לעיתים נראה שהיא יכולה להיות גם הדמות האימהית לשני הילדים שמנהלים את חנות הספרים. קצרה העט מלתאר כמה הסדרה הזו הצחיקה אותי, ראיתי את כולה תוך 3 ימים ואהבתי כל רגע. אני ממליץ בחום גם למי שמקובע על המחשבה של "אני לא אוהב סדרות בריטיות", כל עוד את/ה אוהבים קומדיה – זו סדרה בשבילכם. לדעתי נחמד מדי פעם לגלות סדרה שלא ממוסחרת במיליוני דולרים ושיכולה לגרום כ"כ הרבה הנאה. החלטתי לתת 3 ציטוטים קצרצרים מהתכנית, רק בשביל טעימה קטנה מהומור הסדרה.
"Bernard: I'm a quitter. I come from a long line of quitters. It's amazing I'm here at all." "Bernard: You can find work and sort your life out anytime. The pub closes in five hours." "Fran: Okay, if I told you that the walls of my flat were actualling moving in, would you think that I was strange? Bernard: No, I'd ask you to come around and look after my small children"
ניתן למצא בשני האמאזונים למי שחושב לקנות. URL - למשל באנגליה. יום טוב, אסף