דעתי
הוא אכל לי את התגובה, כמה עצוב. אז נכתוב שוב. אני לא חושבת שאדמונד הוא ילד רע. בכלל, כל הגישה של לואיס כלפי ילדים תמימה מאוד - אפילו יוסטס "חוזר בתשובה", בסופו של דבר. נכון, יש כאן מהפך של התנהגות - אבל אין פה רוע. למעשה, אדמונד מתנהג כמו ילד שני טיפוסי: הוא מציק לאחים הקטנים, מרגיש קטן ליד הגדולים, מחפש בכל הזדמנות חיזוקים - בין אם זה ציור שפם על פסל של אריה, בין אם הצטרפות לאישה נחמדה שנותנת לך ממתקים [מכושפים, אגב] ומבטיחה שתפצה אותך על כל מה שהאחים שלך עוללו לך אי פעם. התגובה שלו לאסלן היא לאו דווקא הרוע שלא מסוגל לסבול את נוכחות הטוב, אלא יותר ילד קטן שיודע שפישל, וכמו כל ילד קטן מטיח את האשמה באחרים ומעקם את העובדות כדי לצאת בסדר. בהתחשב בגישה של לואיס, ובתור ילדת סנדביץ' בעצמי, קשה לי להאמין שדובר פה על רוע. אני חושבת שהסרט נהג בהגינות בנקודה הזאת, מאחר והוא בהחלט מאזן את הגישה של "אדמונד-ילד-רשע". כי הוא לא; הוא מתנהג בדיוק כמו כל ילד נורמלי. נכון, הוא נבזי וקטנוני ועושה דברים שפלים - אבל זה לא מעיד על רשעות-דווקא. ילדים עושים דברים כאלה.
הוא אכל לי את התגובה, כמה עצוב. אז נכתוב שוב. אני לא חושבת שאדמונד הוא ילד רע. בכלל, כל הגישה של לואיס כלפי ילדים תמימה מאוד - אפילו יוסטס "חוזר בתשובה", בסופו של דבר. נכון, יש כאן מהפך של התנהגות - אבל אין פה רוע. למעשה, אדמונד מתנהג כמו ילד שני טיפוסי: הוא מציק לאחים הקטנים, מרגיש קטן ליד הגדולים, מחפש בכל הזדמנות חיזוקים - בין אם זה ציור שפם על פסל של אריה, בין אם הצטרפות לאישה נחמדה שנותנת לך ממתקים [מכושפים, אגב] ומבטיחה שתפצה אותך על כל מה שהאחים שלך עוללו לך אי פעם. התגובה שלו לאסלן היא לאו דווקא הרוע שלא מסוגל לסבול את נוכחות הטוב, אלא יותר ילד קטן שיודע שפישל, וכמו כל ילד קטן מטיח את האשמה באחרים ומעקם את העובדות כדי לצאת בסדר. בהתחשב בגישה של לואיס, ובתור ילדת סנדביץ' בעצמי, קשה לי להאמין שדובר פה על רוע. אני חושבת שהסרט נהג בהגינות בנקודה הזאת, מאחר והוא בהחלט מאזן את הגישה של "אדמונד-ילד-רשע". כי הוא לא; הוא מתנהג בדיוק כמו כל ילד נורמלי. נכון, הוא נבזי וקטנוני ועושה דברים שפלים - אבל זה לא מעיד על רשעות-דווקא. ילדים עושים דברים כאלה.