ביקורת על goodie mob
מישהו כתב ( או כתבו ) את הביקורת על האלבום הראשון שלהם , אני מוסיף אותה פה, אם מישהו מכיר את האלבום שיגיב בבקשה. הנה: כשאנו שומעים את אלבום הבכורה של Goodie mob מ-1995, Soul Food, נדמה שמצאנו את אלבום ההיפ הופ המושלם לטעמנו. ביטים מזיזים, חריזה מחודדת, זרימה ותיאום בין ארבעת חברי ההרכב, שהפכו את האלבום הזה למציינו של זרם בהיפ הופ, ה-Dirty South (כמו גם שם הטראק הרביעי באלבום). למי שמכיר את outkast, השם Goodie mob אינו זר, בעיקר משום שאלה מתלווים לראשונים באלבומיהם. למרות הפריצה הגדולה של אאוטקאסט, שני ההרכבים התחילו מאותה הנקודה - באטלנטה. למעשה, Dre משתתף גם באלבום הזה, ושיתוף הפעולה בין שני ההרכבים נמשך לאורך כל שנות הפעילות שלהם. למרות שיתוף הפעולה, הצליל של Goodie Mob מעט כבד יותר ודחוס מזה של אאוטקאסט. למרות הההשפעות הרבות של פאנק וגוספל, וכיאה ללהקה שמשתמשת בסגנונות מוסיקליים אלו, הם מגדילים ראש, ומשתמשים בכלי נגינה "רגילים" כחלק אינטגרלי מהצליל. ארבעת חברי הלהקה, Khujo ,Big Gipp ,T-Mo והבולט שבהם, Cee-lo, מביאים כל אחד סוג אחר של קצב וסגנון דיבור, ועוסקים מעל גבי הפלסטיק הזה בחיים שלהם כשחורים בדרום ארה"ב - אטלנטה ליתר דיוק - ביכולת ביטוי גבוהה ובפשטות. בניגוד לראפרים אחרים, הם לא עוסקים במספר הבחורות שלהם, או בגודל המכוניות (אולי כי לא היו אז). רוצים דוגמא? Remember me from way back in the days Lived right around the corner from Benjamin Mays I´m amazed that we made it this far A po black family is all that we are Wishing upon a star For a trace of happiness My mama do her best but she ain´t making no progresss Maybe it´s a test that we all gotta pass My situations making me grow too fast 13 and a half years old standing at the bus stop Alone in the cold on my way to be degraded For a fee to help get my family off this streeet Goodie mob, בניגוד לראפרים רבים אחרים, מוסיפים את מילות השירים לדיסק, ואם אפשר להשתפך פה קצת, הרי זו דוגמא מצויינת ללמה היפ הופ מושך אותנו כל כך. איפה עוד תמצאו שיר בו הזמר אומר "זוכרים אותי? אני גרתי ליד הפינה ברחוב בן גוריון". למרות הטקסטים החזקים, זה כל כך פשוט , עד שזהו בעצם הקושי הגדול ביותר בייצור היפ הופ טוב. אבל גודי מוב פשוט מצויינים בזה. לכל אלו שאוהבים היפ הופ, נסו לטעום מ-Soul Food. אין שם שיר אחד מיותר או חלש, למרות אורכו של האלבום, על 19 הטראקים שלו.
מישהו כתב ( או כתבו ) את הביקורת על האלבום הראשון שלהם , אני מוסיף אותה פה, אם מישהו מכיר את האלבום שיגיב בבקשה. הנה: כשאנו שומעים את אלבום הבכורה של Goodie mob מ-1995, Soul Food, נדמה שמצאנו את אלבום ההיפ הופ המושלם לטעמנו. ביטים מזיזים, חריזה מחודדת, זרימה ותיאום בין ארבעת חברי ההרכב, שהפכו את האלבום הזה למציינו של זרם בהיפ הופ, ה-Dirty South (כמו גם שם הטראק הרביעי באלבום). למי שמכיר את outkast, השם Goodie mob אינו זר, בעיקר משום שאלה מתלווים לראשונים באלבומיהם. למרות הפריצה הגדולה של אאוטקאסט, שני ההרכבים התחילו מאותה הנקודה - באטלנטה. למעשה, Dre משתתף גם באלבום הזה, ושיתוף הפעולה בין שני ההרכבים נמשך לאורך כל שנות הפעילות שלהם. למרות שיתוף הפעולה, הצליל של Goodie Mob מעט כבד יותר ודחוס מזה של אאוטקאסט. למרות הההשפעות הרבות של פאנק וגוספל, וכיאה ללהקה שמשתמשת בסגנונות מוסיקליים אלו, הם מגדילים ראש, ומשתמשים בכלי נגינה "רגילים" כחלק אינטגרלי מהצליל. ארבעת חברי הלהקה, Khujo ,Big Gipp ,T-Mo והבולט שבהם, Cee-lo, מביאים כל אחד סוג אחר של קצב וסגנון דיבור, ועוסקים מעל גבי הפלסטיק הזה בחיים שלהם כשחורים בדרום ארה"ב - אטלנטה ליתר דיוק - ביכולת ביטוי גבוהה ובפשטות. בניגוד לראפרים אחרים, הם לא עוסקים במספר הבחורות שלהם, או בגודל המכוניות (אולי כי לא היו אז). רוצים דוגמא? Remember me from way back in the days Lived right around the corner from Benjamin Mays I´m amazed that we made it this far A po black family is all that we are Wishing upon a star For a trace of happiness My mama do her best but she ain´t making no progresss Maybe it´s a test that we all gotta pass My situations making me grow too fast 13 and a half years old standing at the bus stop Alone in the cold on my way to be degraded For a fee to help get my family off this streeet Goodie mob, בניגוד לראפרים רבים אחרים, מוסיפים את מילות השירים לדיסק, ואם אפשר להשתפך פה קצת, הרי זו דוגמא מצויינת ללמה היפ הופ מושך אותנו כל כך. איפה עוד תמצאו שיר בו הזמר אומר "זוכרים אותי? אני גרתי ליד הפינה ברחוב בן גוריון". למרות הטקסטים החזקים, זה כל כך פשוט , עד שזהו בעצם הקושי הגדול ביותר בייצור היפ הופ טוב. אבל גודי מוב פשוט מצויינים בזה. לכל אלו שאוהבים היפ הופ, נסו לטעום מ-Soul Food. אין שם שיר אחד מיותר או חלש, למרות אורכו של האלבום, על 19 הטראקים שלו.