ביקורת ספר -- בריתות
אהלן ורב שלומות. עברו שנים רבות מאז הביקורת האחרונה, אבל גם הפורום לא תיפקד הרבה. בכל מקרה, אתמול סיימתי את הספר "בריתות", שהוא החלק השני בסדרת גלות האלפים, שהתחילה עם "מקלט" המדהים. לכן, הציפיות היו גבוהות מהרגיל. האם הספר הזה הצליח לעמוד בפני הראשון, התעלה עליו, או שמא אכזבה נוראית? כל זה ועוד בביקורת על: בריתות -- גלות האלפים ספר 2 מאת פול תומפסון וטוניה קרטר העלילה: האלפים נמצאים בצרות צרורות. לאחר השהות הטראגית שלהם בכורי-חאן, עיר הבירה של ארץ כור, הם נאלצים לברוח משם ולחפש את עמק הדממה, וואקנטי-אינאת'. גילתאס, דובר השמש והכוכבים, מאמין שהעמק הוא המולדת החדשה של גזע האלפים. הואיוצא למסע נושא במדבר, שאחריו יוצאים שבטי המדבר האכזריים בראשות המאיטה, המכשפה משבט הואיה-לו, שמטרתה להכחיד את כל הגזע האלפי. במקביל, קריאן, הלביאה, אשר נעלמה בספר האחרון בהבזק אור מיסתורי, מוצאת את עצמה פתאום בקואלינסטי. היא מצטרפת לאלפי קאגונסטי אחרים אשר בראשם עומד אורקסס, מנהיג כריזמטי וגאוותן, המוסתר כל כולו בתחבושות. צבא המורדים בקואלינסטי מנסה לחסל את צבא השודדים של הברון סמובל, שהשתלט על המקום. הטוב: הספר ממשיך את קורות ממלכות האלפים לאחר מלחמת הנשמות. בספר הזה אנחנו מתוודעים היטב למה שקרה בקואלינסטי ולאגם המוות שנוצר. יש סצינה מזעזעת המתרחשת כאשר האלפים סובבים את אגם המוות כדי לברוח מצבא השודדים ומגלים מה אגם המוות מסוגל לעשות. מעבר לכך, דמויות ותיקות חוזרות שוב ואנחנו פוגשים את אלהנה וסמאר ממלחמת הנשמות. הרע: עריכה? סליחה, יש עורך בקהל? לספר הזה אין עריכה בכלל. כלום, גורנישט, נאדה, פקאקט. אין. הספר מבולבל מאוד ונראה שהוא נכתב בכמה חלקים וניסו להרכיב אותם ביחד בצורה נוראית. דמויות שהופיעו בספר הראשון מופיעים לשלוש שניות ונעלמים שוב, ללא שנראה שיש קשר ביניהן לבין העלילה. החלק הראשון של העלילה, המתרחש כולו בקואלינסטי נמשך ולא חוזרים אל גילתאס ושבטי המדבר, אלא רק לקראת סוף הספר. לפי דעתי היה צריך יותר לשלב בין השניים. אבל זה מובן מדוע זה קרה, מכיוון שהעלילה לא מתקדמת. זהו ספר אמצע פשטני וחסר מעוף. גילתאס בורח במדבר, וזה הכול, זה כל מה שקורה לו. היו יכולים לחתוך את הספר ב-100 עמודים, וזה לא היה מורגש. עדיף היה לו היו מקדישים את כל הסיפור למתרחש בקואלינסטי, אבל גם שם לא קורה הרבה, אלא רק מסע ארוך דרך היערות. העלילה עצמה היא דאוס אקס מכינה מחרידה.האלפים עושים רק טעויות ואל (ששמו לא מוזכר כל הספר) מחלץ אותם שוב ושוב בעשיית נסים, על אף שהוא אומר שהוא לא יכול לבצע אותם. יש הסבר שזהו מאבק בין שני אלים, שאחד מנסה להכשיל אותם ואחד מנסה לעזור להם. אולי זה יתברר בספר השלישי והאחרון. המכוער: לנו יש את ים המוות, לאלפים את אגם המוות... הם זוכים! הוא מכוער הרבה יותר, והופך את היער לדבר שלוראק היה מתגאה בו בתקופת הסיוט. לסיכום: ספר מדכא, העוסק בסבלם חסר הפשרות של האלפים. מי שרוצה לקרוא איך מכסחים לאלפים את הצורה והם ממש מסכנים, זה הספר בשבילו. רואים שאת כל האקשן ואת הסודות האמיתיים הסופרים שומרים לספר האחרון "גורל" שיצא בשנה הבאה, אבל הסוף, שכנראה יהיה מוצלח, מגיע על חשבון הספר הנוכחי וחבל. לכן, ללא פשרות מצידי וללא רחמים, אני מעניק את הציון 5 מתוך 10 בסולם סטראד ושהאל ירחם על נשמתו. ספר לא מומלץ בכלל, אבל חיוני להבנת הסדרה כולה. לאחר ספר ראשון מדהים הגיעה נפילה רצינית. אני מקווה שהספר הבא יציל את המצב.
אהלן ורב שלומות. עברו שנים רבות מאז הביקורת האחרונה, אבל גם הפורום לא תיפקד הרבה. בכל מקרה, אתמול סיימתי את הספר "בריתות", שהוא החלק השני בסדרת גלות האלפים, שהתחילה עם "מקלט" המדהים. לכן, הציפיות היו גבוהות מהרגיל. האם הספר הזה הצליח לעמוד בפני הראשון, התעלה עליו, או שמא אכזבה נוראית? כל זה ועוד בביקורת על: בריתות -- גלות האלפים ספר 2 מאת פול תומפסון וטוניה קרטר העלילה: האלפים נמצאים בצרות צרורות. לאחר השהות הטראגית שלהם בכורי-חאן, עיר הבירה של ארץ כור, הם נאלצים לברוח משם ולחפש את עמק הדממה, וואקנטי-אינאת'. גילתאס, דובר השמש והכוכבים, מאמין שהעמק הוא המולדת החדשה של גזע האלפים. הואיוצא למסע נושא במדבר, שאחריו יוצאים שבטי המדבר האכזריים בראשות המאיטה, המכשפה משבט הואיה-לו, שמטרתה להכחיד את כל הגזע האלפי. במקביל, קריאן, הלביאה, אשר נעלמה בספר האחרון בהבזק אור מיסתורי, מוצאת את עצמה פתאום בקואלינסטי. היא מצטרפת לאלפי קאגונסטי אחרים אשר בראשם עומד אורקסס, מנהיג כריזמטי וגאוותן, המוסתר כל כולו בתחבושות. צבא המורדים בקואלינסטי מנסה לחסל את צבא השודדים של הברון סמובל, שהשתלט על המקום. הטוב: הספר ממשיך את קורות ממלכות האלפים לאחר מלחמת הנשמות. בספר הזה אנחנו מתוודעים היטב למה שקרה בקואלינסטי ולאגם המוות שנוצר. יש סצינה מזעזעת המתרחשת כאשר האלפים סובבים את אגם המוות כדי לברוח מצבא השודדים ומגלים מה אגם המוות מסוגל לעשות. מעבר לכך, דמויות ותיקות חוזרות שוב ואנחנו פוגשים את אלהנה וסמאר ממלחמת הנשמות. הרע: עריכה? סליחה, יש עורך בקהל? לספר הזה אין עריכה בכלל. כלום, גורנישט, נאדה, פקאקט. אין. הספר מבולבל מאוד ונראה שהוא נכתב בכמה חלקים וניסו להרכיב אותם ביחד בצורה נוראית. דמויות שהופיעו בספר הראשון מופיעים לשלוש שניות ונעלמים שוב, ללא שנראה שיש קשר ביניהן לבין העלילה. החלק הראשון של העלילה, המתרחש כולו בקואלינסטי נמשך ולא חוזרים אל גילתאס ושבטי המדבר, אלא רק לקראת סוף הספר. לפי דעתי היה צריך יותר לשלב בין השניים. אבל זה מובן מדוע זה קרה, מכיוון שהעלילה לא מתקדמת. זהו ספר אמצע פשטני וחסר מעוף. גילתאס בורח במדבר, וזה הכול, זה כל מה שקורה לו. היו יכולים לחתוך את הספר ב-100 עמודים, וזה לא היה מורגש. עדיף היה לו היו מקדישים את כל הסיפור למתרחש בקואלינסטי, אבל גם שם לא קורה הרבה, אלא רק מסע ארוך דרך היערות. העלילה עצמה היא דאוס אקס מכינה מחרידה.האלפים עושים רק טעויות ואל (ששמו לא מוזכר כל הספר) מחלץ אותם שוב ושוב בעשיית נסים, על אף שהוא אומר שהוא לא יכול לבצע אותם. יש הסבר שזהו מאבק בין שני אלים, שאחד מנסה להכשיל אותם ואחד מנסה לעזור להם. אולי זה יתברר בספר השלישי והאחרון. המכוער: לנו יש את ים המוות, לאלפים את אגם המוות... הם זוכים! הוא מכוער הרבה יותר, והופך את היער לדבר שלוראק היה מתגאה בו בתקופת הסיוט. לסיכום: ספר מדכא, העוסק בסבלם חסר הפשרות של האלפים. מי שרוצה לקרוא איך מכסחים לאלפים את הצורה והם ממש מסכנים, זה הספר בשבילו. רואים שאת כל האקשן ואת הסודות האמיתיים הסופרים שומרים לספר האחרון "גורל" שיצא בשנה הבאה, אבל הסוף, שכנראה יהיה מוצלח, מגיע על חשבון הספר הנוכחי וחבל. לכן, ללא פשרות מצידי וללא רחמים, אני מעניק את הציון 5 מתוך 10 בסולם סטראד ושהאל ירחם על נשמתו. ספר לא מומלץ בכלל, אבל חיוני להבנת הסדרה כולה. לאחר ספר ראשון מדהים הגיעה נפילה רצינית. אני מקווה שהספר הבא יציל את המצב.
