ביקורת ספר - אדון הורד
לאחר שהצלחתי לסיים את הקניידעלך בסדר פסח, יכולתי להתרווח, לפתוח כמה כפתורים ולרשום סוף סוף כמה ביקורות ספרים. אז עבור חג המצות הזה, יש שתי ביקורות, הראשונה על רומח הדרקון והשנייה על הממלכות. הספר הזה הוא הספר שחיכו לו זמן רב מאוד והוא מספר מה קורה בסולאמניה לאחר מלחמת הנשמות, ולא סתם, אלא קרוב לשלוש שנים לאחר המלחמה. מכיוון שיש פה קצת ספויילרים, יש מרווח ספויילרים. אחרי האזהרה, הגיע הזמן לביקורת על: אדון הורד - ספר 1 בסדרת עליית סולאמניה מאת דאגלס נילס העלילה: נשארתם. יופי! השנים לאחר מלחמת הנשמות, מצליחים אבירי סולאמניה לדחוק את כולם של אבירי האופל לאחר מותה של טאקיזיס והפסדם במלחמת הנשמות. את ההתקפה מובילים ראש מסדר הכישוף הנעלה, המכשפה הלבנה קורין והסוחר הממולח בקארד דו שיין. מסדרי האבירים מוקמים מחדש בערים המוכרות ונראה שהכול שוכן על מי מנוחות. אלא שמתוך ערפילי העבר מגיע אחד מהאויבים הנוראים ביותר שהאבירים אי פעם ידעו בחייהם, חצי עוג וחצי ענק, אשר אותו מוביל האל הידוקל בנסיון להשתלט על כל סולאמניה. לאחר שעיר אחר עיר נופלות תחתיו, התקווה האחרונה נמצאת בידיו של אביר לשעבר, הנרדף על ידי החוק. הטוב: סוף סוף ספר על מה שקורה אחרי מלחמת הנשמות. לאחר האכזבה של הספר של מרגרט וייס הופתעתי לטובה מסגנון הכתיבה החדש והרהוט של דאגלס נילס. לדאגלס תמיד הייתה נטייה להתפלסף ולכתוב לא לעניין. אפילו שהספר הזה הוא 400 עמודים בקירוב, נראה שהיה אפשר להמשיך ולכתוב הלאה. המון קרבות, עלילה פתלתלה ואנחנו קצת לומדים יותר טוב על האבירות לאחר מלחמת הנשמות. הרע: תסמונת הספר הראשון: ידוע שהדמויות צריכות להגיע למקום מסוים וניתן לנחש מה הוא יהיה בסופו של הספר, וזה גורע מעט מההנאה. כמו כן, אנחנו נשארים עם הרצון להמשיך ולקרוא וצריך לחכות עכשיו שנה עד הספר הבא. גם יש הרגשה שפספסתי משהו לפני שקראתי את הספר הזה, כאילו היה ספר קודם המספר על כל ההתרחשויות שקדמו לספר הזה. זה קצת מבלבל בהתחלה. המכוער: כדי לעבוד את הידוקל צריך להניח ראש על מקל ותאמינו לי, הרבה ראשים מעטרים את המקל הזה ופוצחים בשירה עליזה. לסיכום, לפי דעתי, התחלה מצויינת לסדרה טובה, שכנראה תאפיל על תלמידת האופל החיוורת ביותר של מרגרט וייס. אני נותן לספר הזה את הציון 8.5 מתוך 10 בסולם סטראד את הספר ניתן לקנות בסטימצקי ובכל חנויות הספרים האחרות. לא נראה לי שיתרגמו אותו לעברית, אז לרוץ ולקנות.
לאחר שהצלחתי לסיים את הקניידעלך בסדר פסח, יכולתי להתרווח, לפתוח כמה כפתורים ולרשום סוף סוף כמה ביקורות ספרים. אז עבור חג המצות הזה, יש שתי ביקורות, הראשונה על רומח הדרקון והשנייה על הממלכות. הספר הזה הוא הספר שחיכו לו זמן רב מאוד והוא מספר מה קורה בסולאמניה לאחר מלחמת הנשמות, ולא סתם, אלא קרוב לשלוש שנים לאחר המלחמה. מכיוון שיש פה קצת ספויילרים, יש מרווח ספויילרים. אחרי האזהרה, הגיע הזמן לביקורת על: אדון הורד - ספר 1 בסדרת עליית סולאמניה מאת דאגלס נילס העלילה: נשארתם. יופי! השנים לאחר מלחמת הנשמות, מצליחים אבירי סולאמניה לדחוק את כולם של אבירי האופל לאחר מותה של טאקיזיס והפסדם במלחמת הנשמות. את ההתקפה מובילים ראש מסדר הכישוף הנעלה, המכשפה הלבנה קורין והסוחר הממולח בקארד דו שיין. מסדרי האבירים מוקמים מחדש בערים המוכרות ונראה שהכול שוכן על מי מנוחות. אלא שמתוך ערפילי העבר מגיע אחד מהאויבים הנוראים ביותר שהאבירים אי פעם ידעו בחייהם, חצי עוג וחצי ענק, אשר אותו מוביל האל הידוקל בנסיון להשתלט על כל סולאמניה. לאחר שעיר אחר עיר נופלות תחתיו, התקווה האחרונה נמצאת בידיו של אביר לשעבר, הנרדף על ידי החוק. הטוב: סוף סוף ספר על מה שקורה אחרי מלחמת הנשמות. לאחר האכזבה של הספר של מרגרט וייס הופתעתי לטובה מסגנון הכתיבה החדש והרהוט של דאגלס נילס. לדאגלס תמיד הייתה נטייה להתפלסף ולכתוב לא לעניין. אפילו שהספר הזה הוא 400 עמודים בקירוב, נראה שהיה אפשר להמשיך ולכתוב הלאה. המון קרבות, עלילה פתלתלה ואנחנו קצת לומדים יותר טוב על האבירות לאחר מלחמת הנשמות. הרע: תסמונת הספר הראשון: ידוע שהדמויות צריכות להגיע למקום מסוים וניתן לנחש מה הוא יהיה בסופו של הספר, וזה גורע מעט מההנאה. כמו כן, אנחנו נשארים עם הרצון להמשיך ולקרוא וצריך לחכות עכשיו שנה עד הספר הבא. גם יש הרגשה שפספסתי משהו לפני שקראתי את הספר הזה, כאילו היה ספר קודם המספר על כל ההתרחשויות שקדמו לספר הזה. זה קצת מבלבל בהתחלה. המכוער: כדי לעבוד את הידוקל צריך להניח ראש על מקל ותאמינו לי, הרבה ראשים מעטרים את המקל הזה ופוצחים בשירה עליזה. לסיכום, לפי דעתי, התחלה מצויינת לסדרה טובה, שכנראה תאפיל על תלמידת האופל החיוורת ביותר של מרגרט וייס. אני נותן לספר הזה את הציון 8.5 מתוך 10 בסולם סטראד את הספר ניתן לקנות בסטימצקי ובכל חנויות הספרים האחרות. לא נראה לי שיתרגמו אותו לעברית, אז לרוץ ולקנות.
