ביקורת+הרהורים

ביקורת+הרהורים

נתחיל בביקורת. סיימתי הרגע את Noogies, האוגדן ש"ל הראשון של Lenore מאת הסופר הלרוב גאון Roman Dirge. מה אגיד לכם חברים, החוברת השנייה וחוברת השלישית כבר נגעו בשמיים בביזאר, מורבידיות, חולניות, הומור מקאברי וציניות וכאן הכל עדיין בוסרי, מה גם שחלק גדול מהקומיקסים הם עיבודים של הסרטים של לנור, (זה לדוגמא, http://www.youtube.com/watch?v=Ku-vdR_zZhM&list=PLCA97AFA9E7609A84) בגדול, למי שלא קרא את הסדרה וחבל מאוד אם מישהו לא קרא אותה, מדובר על ילדה זומבי והקורות אותה בהמון סיפורים קצרים, ש"ל, עם הומור חולני, אלימות מטורפת ולעיתים מאוד גרפית שהכל באווירה חולה אבל במובן הטוב של המילה. חישבו על שילוב של טים ברטון בייחד עם בארי ווין ותבלו קצת עם וינסטנט פרייס. בין כל סיפור לסיפור יש קצת קומיקסים קצרים ממש מצחיקים על רומן דירג' המחבר הכה מגניב ופסיכי ולסיום יש גם עיבודים גרפיים לשירים אמריקאים מוכרים עם טוויסטים אדירים. קיצר מומלץ אבל הבאים בסדרה מומלצים הרבה יותר. אין מה לפרק לפרמטרים ולנקד את הספר כי הוא המון סיפורים קצרים וגם אין לי כח. כל מקרה, שווה לקרוא את זה אבל עוד יותר שווה לקרוא את הבאים.
 
וכעת ההרהורים

אמא שלי העירה לי היום שלאחרונה אני קורא רק קומיקסים ונובלות גרפיות ונטשתי לגמרי את המדיום הספרותי הרגיל. מבין חברי הפורום, יש כאן כאלו שקוראים רק או כמעט רק קומיקסים ולא נוגעים בכלל במדיום השני או שאתם לרוב קוראים גם וגם? סתם חשבתי שאם אני מתמקד במדיום האחד אני מפספס הרבה מהאחר והשאלה במה יותר כדאי לי להשקיע את תשומת ליבי?
זהו לתובנות ושבת שלום לכולנו
אוֹרי22
 

spidey 82

New member
כן.

שנים רבות שאני מתקשה למצוא את עצמי קורא פרוזה. מה לעשות, קומיקס זו אולי האמנות התשיעית, אבל לטעמי היא גם הנעלה מכולן.

אתה גם לא צריך להתבייש בכך, מאחר וזה לא שאתה קורא איזשהו זבלון מיינסטרימי על בעיות השפשפת של איזה אידיוט עם שרירים נפוחים מדי. מההודעות והביקורות שלך משתמע שחומרי הקריאה שלך ממלאים יפה את החסך בקריאת ספרות שאינה כוללת ציורים ופאנלים.
 

Gul the Great

New member
גם אני.

הייתה לי תקופה של כמה שנים שבכלל לא נגעתי בספרים "רגילים", אבל בשנים האחרונות הכרחתי את עצמי לקרוא גם לא קומיקס, כי זו חוויה אחרת שנהניתי ממנה מאוד. גיליתי שזה באמת היה פספוס לזנוח את הספרות המיינסטרימית כי יש הרבה אוצרות. צריך ללמוד שקומיקס לא בא על חשבון קריאה אחרת. אפשר לקרוא את שני המדיומים במקביל, אפילו שאני חייב להודות שהרבה יותר קל לי להיכנס לקומיקס.
 
אני מאזן וזה בא בתקופות

יש תקופות שאני לא קורא כמעט ספרים וקורא רק קומיקס.
תקופות של להיפך
ותקופות של לא זה ולא זה (כי אין זמן, או כי אני עוקב אחרי סדרת טלוויזיה ב'מרתון צפיה').
העיקר לגוון...
 

Guid

New member
מאז שהתחלתי עם קומיקס,

אני כמעט ולא קורא ספרים.

אני טיפוס שלא יישב בבית ופשוט ייקרא ספר, כשיש לי את האפשרות לשבת מול המחשב שמספק לי שעות צפייה בסרטים\סדרות (ואני משתדל לעקוב אחרי הרבה כאלו), או שעות משחק,
אז יוצא שהיום היחיד בשבוע שאני יכול לנצל לקריאה, הוא היום היחיד שאין לי בו גישה למחשב- יום שבת. אני אדם דתי.
וכשיש לי משלוח חודשי של חוברות שאני משתדל לפרוס שווה בשווה בין 4 השבתות שבחודש (סביבות ה-16 חוברות בערך), ונוסיף לזה אוגדנים שאני קונה פה ושם וגם הם נכנסים לסבב, ונתחשב בעובדה שלפעמים סתם בא לי להעביר את השבת בשינה ולא לקרוא כלום, אז יוצא שהספרים שעל המדף מקבלים הרבה פחות יחס מבעבר.
(פעם הייתה לי סבלנות לקרוא בנסיעות ברכבת ובאוטובוס, אבל זה עבר. עכשיו זה מנוצל לשמיעת מוסיקה)

אמרת שאתה מרגיש שאתה מפספס? יכול להיות שזה סוג של פספוס, אבל אני חושב שספרים לא בורחים לשום מקום. אם כבר אנחנו בסיכון של בריחה מהם...

תמיד אפשר למצוא איזון מסויים בין המדיומים, תלוי כמה באמת רוצים ומרגישים צורך לעשות את זה.
בסופו של דבר המטרה של הקריאה היא ההנאה, וכל עוד נהנים...
 
אמרת נכון

הכי חשוב זו ההנאה ולא משנה מה קוראים כל עוד אתה נהנה בסוף. אני אגב, לא הייתי מסוגל לקרוא ביום שבת אם הייתי דתי כי אני קבוע עם הגוגל טרנסלייט ברקע ובלי זה אני לא מסוגל לקרוא. כך שיוצא שיש ספר שהוא ספר שירותים ונסיעות, ספר קומיקס באנגלית שאני קורא בבית ואיכשהו תמיד עוד מלא ספרים אחרים שאני במצב קריאה אקטיבי או פאסיבי שלהם. תודה על התגובות לכולם, היה לי מעניין לקרוא.
 

DARKSEID

New member
גם אני ככה וגם לי הסביבה מעירה על זה

רוב השנה אני קורא רק קומיקס לרוב פעם בשנה אני עוצר וקורא איזה 10-20 ספרים, שישבו בשקט. לא שאני זוכר את רוב הספרים שאני קורא אחר כך (בעיה שלא קיימת אצלי עם קומיקס).
אבל תכלס, אני תומך לחלוטין במה שתומר כתב, במיוחד שאתה קורא קומיקס איכותי.
 
למעלה