ביצוע גרידה

[אנני123]

ביצוע גרידה

אני בשבוע תשיעי עם עובר ללא דופק וצריכה לעבור הפלה בעוד יומיים אמרו לי שמבצעים פעולת שאיבה הייתי מעוניינת לשמוע פרטים ממשהי שעברה חוויה דומה איך זה בדיוק ומה קורה אחרי אני קצת חוששת מהסיפור.

 

[דבורה1]

הסבר מפורט (אני מקווה) ../images/Emo22.gif

ראשית, אני כ"כ מצטערת בשבילך על כך שאת נאלצת להצטרף לפורום זה. אבל יש פה אנשים נפלאים שישמחו לתמוך בך עכשיו ובהמשך. מהניסיון לתמיכה פה הייתה חלק נכבד בתהליך ההחלמה האישי שלי (כבר אמרתי תודה כולם?) אז הרי לך המלצה. בקשר לעניין. למרות שאנני נוהגת לחשוב יותר על הפרוצדורה ביוחד בשבילך, בגלל שהיום שבת והפעילות איטית בפורום, ובגלל שאני יודעת שהמידע הנדרש הוא לחוץ. בלה, בלה, בלה... אצלי הגעתי בבוקר היום שנקבע לי להפסקת ההריון לבית החולים. באתי עם הבעל והבאנו אתנו חוץ מכפכפים (חובה!) גם שש בש וספרים שלא יעמם. בתחילה נכנסתי לאחות שרשמה לחץ דם וחום והסבירה מה הולך לקרות היום. אחר כך נכנסתי לחדר בדיקות שם הייתה רופאה, על כיסא הגניקולוגים, חדירו לי את הימנריה. 60 שניות על לימנריה: לימנריה היא אצה שמוכנסת לצוואר הרחם במטרה להרחיב אותו. דרך העבודה שלה היא ע"י ספיחת מים והרחבה איטית של הצוואר כדי למנוע נזק עתידי לצוואר הרחם. בעת הכנסת הלימנריה הרופאה ביקשה שאני אשתעל כי האמונה היא שזה פחות כואב ככה. אז לא להתבייש ולהשתעל חזק. האמת? השתעלתי כמו משוגעת ולא עזר. אבל עניין הכאב הוא אישי. יש כאלה שכוב להן ויש כאלה שבקושי מרגישות. אחר כך שוחררתי לכמה שעות להסתובב בבית החולים. הלימנריה המשיכה להיות מורגשת (כמו אטב כביסה שהחזיק לי את הרחם). אחרי שניצחתי את הבעל במרסים אין ספור פעמים (האמת? כנראה שהוא נתן לי לנצח), חזרנו לקראת 12:00 למחלקה ושם אושפזתי. בשלב ראשון עוברים לחלוק בית החולים. אפשר ומומלץ להשאר עם הגרביים (קר...). אחר כך חיכינו עוד קצת ונכנסתי בהליכה לחדר הניתוח. שם האחות עזרה לי ללבוש את המגינים מניילון: כובע וכיסוי לרגליים ונכנסתי לחדר "ההוא". שם יש גם מיטה גניקולוגית והמרדים חיכה לי. חוברתי למכשיר למדידית לחץ דם ודופק. המרדים מוצא וריד ומחבר את האינפוזיה. לי בגלל שהרופא התעכב נתנו בשלב ראשון זריקת טשטוש שגרמה לי כבר אז לחוסר אוריאנטציה, ואחר כך כשהגיע הרופא את זריקת ההרדמה. בשלב זה הרופא ביצע את פעולת הגרידה (ניקוי הרחם באמצעות מכשירים) לא עברתי שאיבה אז אין לי מושג בגדול מדובר על ביצוע ואקום לרחם. אבל אני מניחה שעל כך יענו לך בפרוט. חצי שעה אחר כך כבר הייתי אחרי. התעוררתי בחדר התאוששות. עוד כמה שעות במחלקה. מוודאים שעשיתי פיפי כמו שצריך ומשחררים הביתה כי הכל תקין. בבית היו לי דימומים כשבוע ומיחושים (בעיקר בלב פנימה...). וזהו. נותר רק להתמודד. מקווה שעזרתי. ושיעבור בקלות ומהר ככל האפשר. דבורה

 

[חלי אופטימית]

הסבר קצת אחר

אני עברתי גרידה בשבוע 15, וגם אני מאוד חששתי לפני כן. התהליך היה אצלי פשוט יותר ממה שדבורה סיפרה לך. הגעתי לבי"ח (עשיתי את הגרידה באופן פרטי במרכז רפואי הרצליה), אחרי חתימה על מסמכים ותשלום והמתנה של מספר דקות, נכנסתי לחדר בו בדקו לחץ דם ומדדו חום ושוחחתי עם רופא. לאחר מכן קיבלתי חלוק. כמה דקות אח"כ הוכנסתי לחדר הניתוח, עברתי למיטת הניתוח (מיטה גניקולוגית), ובעודה שוכבת עם החלוק עלי, הגיע והמרדים והורדמתי. זהו - כרבע שעה לאחר מכן כבר הייתי בחדר ההתאוששות. רבע שעה נוספת נתנו לי לישון עד שהעירו אותי. כשקמתי היו לי כאבים ומיד הזריקו לי חומר (כנראה אופטלגין)ששכך את הכאב כמעט מיד. אחרי כן, קיבלתי שתיה, פיפי - והביתה (בלווי בעלי ואנטיביוטיקה).

 

[חלי אופטימית]

שכחתי לכתוב את הדבר הכי חשוב

שיהיה לך בהצלחה, ושיעבור בקלות.

 

[אנני123]

תודה רבה על התמיכה וההסברים

 

[מתי תורי]

גם אצלי התהליך היה פשוט ומהיר

זה קרה בשבוע ה-10 וכל הסיפור ערך פחות משלוש שעות מהרגע שנכנסתי ועד ששוחררתי (אגב בלי אניטביוטקה) בכול מקרה, כנראה שזה מאוד אנדיוידואלי. ואצלי לא הופיעו כאבים וקבלתי הוראה לשכב יום במנוחה מוחלטת. לאחר כמה ימים פסק דימום ובעוד חודש נחזור לפעילות מחודשת. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושלא נדע מצרות.