בין שדים לחיידקים

[בן האלוהים2]

בין שדים לחיידקים

רציתי להעלות שאלה. חשבתם פעם על שאולי השדים של פעם הם החיידקים של היום? האם יכול להיות שמה שפעם כינתה האמונה בתור שדים וליליות יכנה המדע אותם חיידקים. האם לא יכול להיות שאת השדים אנחנו רואים בעין השלישית שלנו בתור שדים זה למעשה הדרך של הגוף שלנו להזהיר אותנו מפני סכנה הנגרמת כתוצאה מחיידק רע והאם יכול להיות שחיידק טובים הם "מלאכים" וחיידקים רעים הם "שדים" ולמעשה הם יצורים כל כך קטנים שאנחנו לא רואים אותם בעין המוחשית. מכאן יכול להיות המון מסקנות. כמו אם כך אנחנו יכולים לזמן לעצמנו חיידקים טובים ולהרחיק רעים. פעולת הצחצוח שיניים תהיה סוג של הילינג משדים וכו. וכן הלאה וכן הלאה זה נשמע לי מאוד הגיוני ואני מרגיש שזה נכון ורציתי לשאול לדעתכם מה אתם אומרים? ערב טוב

 

[ינוקא1]

פעם כשלמדתי גמרא

שמדברת על אלפי שדים שמקיפים כל אחד מאיתנו חשבתי כך. אבל היום אני לא חושב כך אני חושב שיש ישויות רוחניות מנקזות אנרגיה שיוצרות ואקום אנרגטי והם יכולים להיות מצע נוח להתרבותם של חיידקים שליליים ועוד. ויש לעומת זאת ישויות רוחניות טובות ואוהבות שיכולות לחזק אותנו בזמנים קשים (והרגשתי זאת בעבר). והכלל הוא שדומה מושך דומה - מצב הרוח שלך ומי שאתה יקבע מי יהיו שכניך ועם איזה ישויות תסתובב.

 

[בן האלוהים2]

אולי המצב שלנו הוא שמושך את ה"שדים"

החיידקים או הישויות קיימים מסביבנו. קיימים גם טובים וגם רעים והמצב הנפשי שלנו באותה שניה הוא שמושך את הישויות. ולכן אומרים שסוגי סרטן מחולקים לסוגי אנשים לדוגמה בן אדם ממורמר יחלה בסוג סרטן כזה ובן אדם שנוטר יחלה בסוג סרטן כזה. אני מניח שגם בזה יש רמות מסויימות של "שדים ומלאכים". יש ישויות שמנקזות אנרגיה שלהם אולי אפשר לקרוא ערפדים ומצד שני יש ישויות ששומרות ומגנות ולהם אפשר לקרוא מלאכים. יש ישויות הפוגעות בגוף שאפשר לקרוא להם חיידקים ויש ישויות הפוגעות יותר בנפש שאפשר לקרוא להם שדים. אני מאמין שיישות שפוגעת בנפש פוגעת גם בגוף ולהפך והיישויות כמובן מגיעים מעולם ה"רוח" לכן חיידקים הם למעשה שדים ולהפך. זה לא כל כך משנה איך תקרא להם משנה מה אתה יכול לעשות כדי לעצור אותם. והמצווה הגדולה היא להיות בשמחה תמיד ואז פחות ישויות שליליות ויותר ישויות חיוביות יבואו וייכנסו אלינו. זה מדהים איך הכל מתחבר המדע עם המיסטיקה היהדות עם הריפויים האלטרנטיבים.

 

[ינוקא1]

../images/Emo8.gif

 

[Lagrangian]

דעתי

אחרי שקראתי יותר מדי אנתרופוסופיה.. מה שמעניין הוא שהפתגונים (חוץ מכל מני טפילים ותולעים) הם חד תאיים לכל היותר.. אפשר לייחס להם מן התנהגות קיבוצית. לרוב הגוף מצליח להדוף אותם, אלא אם משהו מחליש את המערכת שהודפת אותם, שכפי הנראה מונחית ע"י הגוף האתרי כיוון שהיא מושתת על תהליך חיים ולא על התנהגות של מינרלים. היא יכולה להחלש כתוצאה מהשפעות חיצוניות או פנימיות, אבל נראה לי שכשמדובר בעולם הרוח ההפרדה די מטושטשת ואז אפשר לדבר על שדים (גם כשזה בא מבפנים). בכל אופן, אם נחשוב על מחלה כדבר הוליסטי לגמרי אז נראה שגם מעורבת בה רוח ונשמה, וגם הגוף הפיסי, שהפגיעה בוא מתממשת ע"י פתוגנים, שגם הם כפי הנראה ישות בפני עצמם, אבל כנראה לא ישות עם רצון משלה (לפחות לא כל חיידק אינדיבידואל ), וגם הם מונחים ע"י ישות קיבוצית כלשהי, אבל לדעתי לא זו שגרמה להחלשות מראש.. לגבי חיידקים טובים - אותו כנ"ל.. נראה לי שהייתי אומר שהם מונחים גם ע"י "רוחות-טבע" חסרות רצון, שמונחות ע"י ישויות קיבוציות.. בכל אופן, נראה לי שיותר מדי שמחה יכולה לגרום למאניה שגם תגרום למחלה אבל לא נראה לי שבאיזורנו אפשר להגיע למצב הזה..