בין פנטזיה למציאות

[XD is contagious]

אני לא מצליחה להפסיק לדמיין
את המבט בעיניים
את הריח
את הנשימות
את חום גופך
את מגע אצבעותייך, שירעיד כל תא בגופי
את שכרון החושים
ללגום את שפתייך
להרגיש כל חלק בגופך
לנשום אותך
שתנשמי אותי
שקצב הלב ידהר במהירות מסחררת
ויתאחד עם הלב שלך
את החיבוק החם והאוהב
את המקום בו אני מרגישה הכי בטוחה בעולם
המקום אליו תמיד ארצה לחזור, הבית שלי

ואת לא חלום.. וגם לא סיוט
את רק פנטזיה
ופנטזיה.. אמורים להגשים?

אבל הדמיון נקטע באחת
כשהמציאות מכה בי ומפילה אותי לקרקע