בין כל האזעקות- יש למישהו בננה וסרט דאק טייפ?

סופהו 1

Well-known member
אשתי, שבאמת מבינה באמנות, אוספת ברצינות וגם סוחרת בזה, לא מתעניינת בעיקרון במה שנעשה מעבר לרנסנס.
מבחינתה האנושות הפסיקה ליצור אמנות מעבר לתקופה הזו.
למשל על ואן גוך, שאני בעוונותי דווקא מחבב, היא אומרת שזו "אמנות לאספסוף".
היא חוזרת ומסבירה את האמת הידועה, שאמנות היא גם ביזנס. זה עסק שאפשר להשקיע בו ולהרוויח בו.
ויש דברים שנעשים בתחום שיש להם ערך כלכלי. שמת מליון דולר לא כי אתה מעריך את היצירה אלא כי אתה מצפה למכור אותה ב-2 מליון.
ומי שיקנה אותה ב-2 מליון יעשה זאת גם הוא כי הוא מצפה להרויח.
הם לוקחים את הסיכון שיפסידו ובאמת הרבה מפסידים. אבל בדרך כלל אלה אנשים שמליון או 10 זה כסף קטן בשבילם. אז לא צריך לדאוג להם.
אני די מחבבת את ואן גוך ושמחה להצטרף אליך כאספסוף.
אני גם די מחבבת עד מתלהבת מיצירות של אמנים משנים מאוחרות יותר, כי הן פשוט "עושות לי את זה" וזה מה שחשוב לי.
אספסוף או לא?

אחרי שצפיתי בסידרה על אנדי וורהול, הבנתי טוב יותר שאין יותר אפשרות לשאול מהי אמנות.
עכשיו יש אמנות יפה ואמנות מסחרית.
הבננה הזו היא כנראה מסחרית ובכל מקרה, מסחרית או לא, אין ספק שמי שהגה את הרעיון הרוויח. שאפו

ואני כבר לא שואלת מה הקשר בין הבננה ואמנות.
 
נערך לאחרונה ב:

סופהו 1

Well-known member
רגע לפני לילטוב, רציתי ליידע אתכם שגם באקדמיה ללשון ראו את היצירה ויצאו מיד בהודעה:
הפסים/חוטים שלפעמי נשארים דבוקים לבננה אחרי קילופה, נקראים:
(במילרע)
May be an image of text
 
למעלה