בין ילדים ובכל זאת

אצלנו יש חוק הביקוש

כלומר - אסור לקחת בלי לבקש ולקבל רשות - ואחרי שכמה פעמים פשוט מנעתי ממנו לקחת (לא לקחתי ממנו אלא לא הרשתי לקחת כי לא ביקש) הוא הבין מה צריך לעשות ועם הזמן גם למד להגיד משפטים שלמים. ממהתחלה הסברתי לו שצריך לבקש ולפעמים, אפילו שמבקשים יפה, התשובה תהייה לא וכיום, מזרים הוא מקבל לא בשלווה יחסית - אפילו לא מעליב מסוג המבוגר הרשה ואז בא הילד וסירב בתוקף!!! (עלי הוא מנסה את כל מילות הקסם - בבקשה לא עבד? אז הוא יגיד תודה....) במפגשי חברים אני מפסיקה ריבית בהודעה שאם הריב ממשיך אני לוקחת לשניהם (זה אצל חברה שבראש שלי וברור לשתינו שזה הנוהל....).
 

אבא גאה

New member
אני מסכים איתך שצריך להתערב

הבן שלי לפני כחודש נתן מרצונו החופשי שלוש בובות ברבי שהוא מאוד אוהב לאחת הילדיות שביקרו אצלנו באותו יום וכאשר שאלתי אותו "אתה בטוח שאתה רוצה לתת את שלושת הבובות האלה במתנה"? אמר "כן". לפני כשבוע הוא התחיל לבכות שהוא רוצה את הבובות שלו בחזרה, ואני אמרתי שהוא נתן אותם מתנה ומתנה לא מבקשים בחזרה, ואז הוא סיפר לי שהילדה אמרה לו (היא בת 7 הוא בן 4.5) שאם הוא יתן לה את שלושת הבובות האלו היא תקנה לו את הבובה החדשה "ברבי מאגם הברבורים" (ים פרסומות בטלויזיה הבובה עולה 65$)..... אמרתי לו שדעתי אין לה מספיק כסף לקנות לו את הברבי הזו והוא מתעקש שהיא אמרה שיש לה.... מאז ראינו אותה פעמיים ובכל פעם היא אמרה לו שהיא פשוט שכחה והיא תביא לו לפעם הבאה... מה אתם אומרים? להתערב? הוא בטוח שהוא עומד לקבל את הבובה החדשה ובינתיים מתגעגע מאוד לבובות שלו....
 

לורליי43

New member
לדעתי, לדבר עם ההורים של הילדה

שלשום... ממש ממש לא לענין כל הסיפור, וההורים שלה חייבים לדעת שהילדה לקחה בובות, תוך כדי הבטחה להביא לילד משהו אחר.
 

irisgh

New member
../images/Emo45.gif

מסכימה. כרגע זה עניין של ההורים שלה. להסביר להם שישנה אי הבנה בין הילדים, הוא הבין ממנה כך וכך... ולא משנה מה היה, הוא בוכה ורוצה את הברביות שלו. ובהמשך, לא הייתי נותנת לילד שלי לתת 3 ברביות. זה עולה כסף, ואח"כ לא יהיה.
 

lulyK

New member
../images/Emo45.gif וגם לא הייתי נותנת לילד שלי

לקחת 3 ברביות. זו מתנה, אפעס, קצת מוגזמת.
 

לאה_מ

New member
בטח להתערב, אבל לא מול הילדה -

מול ההורים שלה. ואגב, ילדה בת 7 כבר לא ממש עוסקת בחשיבה מאגית - היא יודעת שהיא משקרת לו, והיא עושה את זה כדי לנצל את הכח שיש לה עליו. זו מניפולציה אמיתית, וחשוב מאד ליידע את ההורים שלה בעניין הזה.
 

ashlaya

New member
זה כמו גניבה!

הייתי מערבת את ההורים כי באמת הפער פה הוא עצום וגיל הילדה מראה שהיא מאוד ידעה מה היא עושה
 

irisgh

New member
ואגב,

הרי ברור לך שלו זה היה ההפך (נניח הילד שלך היה לוקח, בהסכמה, לילד אחר שקטן ממנו, או אפילו בגילו, אבל בוודאי לילד שקטן ממנו באופן ניכר), והיה מתברר לך הסיפור ושהילד השני מתחרט (ואפילו לא הייתה פה הונאה, אלא פשוט חרטה), היית מסביר לילד שלך שיש להחזיר. אז על אחת כמה וכמה לגבי ילדים: לטוב ולרע, ההורים אחראיים עליהם. למשל, גם אם אני נכנסת עם בני לחנות, והוא 'לוקח' ממתק (מה שקרה כמה פעמים..), הרי זו האחריות שלי שלא יגנוב. הורים טובים היו רוצים לדעת מה ביתם עושה.
 

lulyK

New member
איך בכלל נוצר מצב

שבו ההורים שלה נותנים לה לצאת מהבית שלכם עם 3 בובות ברבי? זה נראה לי מסוג המתנות שמן הראוי לסרב לקבל מילד קטן.
 

נטעטע

New member
האמירה שלי בנושא היא "מי שרוצה מכבד

" אני לא יכולה להכריח אף אחד לכבד את הילד שלי, וגם לא להכריח אותו לכבד אחרים, אני כן משדרת שזה מאוד נעים שהוא מכבד אחרים. ואם הוא בוכה כי לא מכבדים אותו אני משתדלת להעביר לו שאני יודעת שזה לא נעים כשלא מכבדים אותך (ליהיות איתו בקושי) אך גם שלא חייבים לכבד אותו
 

ר של דן

New member
אם הילד בוכה אני באה לעזרתו

לדעתי עשית בסדר. מרגיז הורים שלא מתערבים
 

שִירָה

New member
נורא מעצבן שהורים מתעלמים ../images/Emo4.gif

מה עם דרך ביניים? למשל - ניסיון ליזום משחק משותף של עדי והילדה? מנסיוני, ייתכן מאד שעדי רוצה לשחק דווקא במשחקים שהיא - הגדולה - מוצאת בהם עניין, ואם כך - אני מבינה את חוסר הנכונות שלה להתחלק איתו. אם המצב הוא כזה - הייתי מנסה ליזום משחק משותף, או לחילופין, לעניין את עדי במשחק אחר. אני מאד לא אוהבת שימוש בכוח, במיוחד מצד מבוגר שאין לו אחריות ישירה על הילד, כמו שאמרה אלדורית, ובנוסף לכך, גם הפעלת כוח לא פיזי, כמו דרישות אסרטיביות - פסולה בעיניי, ולו בגלל שהן מעודדות את הרכושנות של הילד. באופן כללי - במיוחד כשמדובר בילד של חברים ולא בילד זר לגמרי, הייתי מנסה להתייחס אל הסיטואציה כאל מריבה בין שני ילדים שלי.
 

1מוש

New member
אמא

זה כואב לראות שלילד שלך כואב וזה מרגיז מנסיון ולעיתים גורם לתגובה מוגזמת ממך א, האם את היית מוכנה שמישהו יקח מהבת שלך את הצעצוע? יגיד לה מה מותר ומה אסור - הכוונה להורה אחר? בטח שלא. אם את באה למקום אחר אל תביאי איתך צעצועים תשחקו בצעצועי הילדה מה גם שגיל 3 של גיל רכושנות ולפני זה זה פחות בולט אז אולי הבן שלך עוד יפתח חוש רכושנות ואולי לא - תני לגדול למה שהוא צריך להיות ולא למה שאת חושבת שהוא צריך להיות חוץ מזה נסי שיחה עם ההורים ואם לא עוזר אז כל פעם שאת נתקלת במצב כזה תקראי לבן שלך או תעמדי בנכחותו ותני לו לנסות להתמודד לבד פער הגיליים בינהם לא משמעותי וזה שאת פותרת לו את הבעייה א. לא עוזר לו להתמודד עם המצב לכשהוא יתקל בה בסיטואציה בה לא תהיי - כמו בגן. ב. משדר לו בצורה מסויימת שאת לא סומכת על כישודריו ועל היכולת שלו להתמודד ואנו צריכים לגדל אותם להתמודד ולא לרוץ אחורה לעזרה - וכן זה מתחיל מדבר קטן - אז תקראי לו כשזה הופך לפיזי ותעירי בנחמדות כמו אנחנו לא חוטפים דברים כזה נוגע ללקיחת צעצועים ג. כנולד עוד ילד תראי איך מסתכלים על דברים אחרת
 

ashlaya

New member
כמו שכתבתי

זה קרה במקום מאוד נטרלי היינו בנופש משותף שנינו הבאנו דברים לילדים שנינו קנינו להם חטיפים המקרה קרה בנוכחות ההורים ששמעו וסובבו את הראש וגם לא אמרו מילה כשאני בחרתי להעיר לבת שלהם ההערה שלי באה אחרי שזה קרה ברצף של ארועים מאבק על משחק שלו מאבק על ממתק שלו - לא לכבד בשלה ולקחת עוד משלו
 

1מוש

New member
טוב

אז ילדים הם כמו אנשים קטנים לא תמיד כולם מסתדרים ולפעמים למרות שההורים חברים זה לא ממשיך לידים וזה חבל אבל אין מה לעשות אז אולי כדי שהילדים שלכם לא יפגשו דרך אגב הרבה ילדים מחצינים בהתנהגות מסרים סמויים ולא סמויים שהם מקבלים בבית
 

זואירדן

New member
נכון שהילדים הם כמו אנשים קטנים אבל

אלו אנשים שנמצאים בתהליך לימוד מתמיד, כמו אנשים שנזרקו אל תוך חברה זרה לחלוטין עם מנהגים ושפה ומנטליות הלא מוכרים, ולכן הם כן מחפשים עזרה והנחיות מאיתנו ומשאר העולם, לכן לדעתי ashlaya צדקה ב100% - היא עזרה לילד שלה להתמודד עם המצב, נתנה לו רמז איך לדעתה כדאי להתמודד עם מצב דומה בעתיד. כבר כתבתי קודם, שכשהילד שלי וד לא ידע להתמודד עם המצב שבו ילד אחר היה לוקחים לו צעצוע, והיה מגיב בבכי קורע לב, הייתי בא ומתערבת, מסבירה שזה צעצוע שלו ושאסור לאחרים לקחת לו אם הוא לא רוצה לתת וגם הייתי עוזרת לו להשיגו בחזרה (הייתי גם מסבירה להורים אחרים למה אני עושה זאת, אז לא נתקלתי במחאות מצידם)... בסופו של דבר זה עבד נפלא והיום, כעבור חודשים בודדים, הוא ממש לא צריך אותי ויודע לעמוד וליחלם על שלו בצורה מוצלחת ביותר!
 
למעלה