בין יושבין ובין מסובין

[DDN]

בין יושבין ובין מסובין

איך אתם מעדיפים לשחק?

אני תמיד העדפתי את המשחק שלי כשכל השחקנים מסובין לשולחן אוכל, סביב השולחן - לא על ספות, לא על כסאות נוח, כולם באותו גובה, כשהמנחה יושב בראש השולחן.

 

[Nihau]

שולחן אוכל יותר נוח לכתיבה משולחן קפה בסלון

אבל זה מאוד תלוי במידת האינטנסיביות של המשחק (מבחינת קוביות מתגלגלות) וסידור הבית עצמו, לנו בבית הנוכחי אין שולחן מטבח מתאים, אבל יש סלון מאוד נוח.

 

[DDN]

נוח זו הבעיה

אנשים נרדמים בנוח.
אם הייתי יכול לשים כריות חשמליות מתחת לישבנים של השחקנים שלי, הייתי עושה את זה (זה יכול להיות גם משעשע כל פעם שהדמות שלהם נפגעת לשלוח להם זץ)

 

[Nihau]

בעיה או סימפטום?

אנשים נרדמים במשחק מכמה סיבות אפשריות.
עייפות אפשר לפתור על ידי הזזת הפגישה לשעות אחרות, תוספת אוכל מעורר כמו פירות, או הפסקות מנוחה באמצע הפגישה להתרעננות.
עיניין במשחק זה בין מנחה לשחקן- אולי תיאום ציפיות, אולי החלפת דמות, אולי פשוט קטע שצריך לעבור... חלק מהשחקנים יכולים למצוא אספקטים שונים של המשחק יותר או פחות מעניינים... קצב כללי במשחק מנחה יכול לשנות.

 

[דרגורן]

נוח היה בתיבה

אנשים נרדמים גם כשלא נוח.
אני מסוגל לישון בעמידה, וגם בעת ישיבה בכיסא לא נוח, מול מחשב בבטן של ספינה שמפליגה בים.
ברוב המקרים אנשים נרדמים במשחק תפקידים מחוסר עניין במשחק (או בגלל שיש לך תינוק, ולא ישנת שלושה ימים, והרגע הגעת מהעבודה).
כשיש עניין במשחק, מתח, דברים קורים - הגוף מייצר אנדרנלין ושאר נוזלים בשביל להשאיר אותך ער.
כשאתה עייף (או לא), ואתה משתעמם, ושום דבר מיוחד לא קורה - אתה מתחיל לנקר, ואז להרדם.
זה קורה בנהיגה בלילה (למה נהגים עייפים לא נרדמים בנהיגה באמצע היום?), וזה קורה כשיושבים מול הטלויזיה/סרט והוא לא מספיק מעניין.

זכור לי יותר מקבוצת משחק אחת שבה איבדתי עניין במשחק, והתחלתי לנקר.
במקרים הללו צורת הישיבה לא שינתה שום דבר.

 

[DDN]

אז לקחת את זה כמחמאה שתמיד היית חד במשחקים

שאני הרצתי?

אגב, אני ניקרתי גם בסרט "אוונג'רס", ואתה יודע כמה הוא עניין אותי.

 

[דרגורן]

כן מחמאה, סרט לא דוגמא טובה

בסרט יש חושך, והוא לא עושה איתך אינטראקציה (אתה צופה בו פסיבי - לא עושה כלום)
במשחק אתה אמור לספר מה הדמות שלך עושה, אומרת, לזרוק קוביות וכו'
אם עברו עשר דקות במשחק תפקידים, בהם לא עשית כלום - או שיש בעייה עם שאר השחקנים/מנחה, או שהמשחק לא מעניין אותך

 

[major mouse]

יש לי בעיה עם האמירה הבאה:

"אם עברו עשר דקות במשחק תפקידים, בהם לא עשית כלום - או שיש בעייה עם שאר השחקנים/מנחה, או שהמשחק לא מעניין אותך"

השתתפתי והנחתתי משחקים שנהנתי בהם והשחקנים נהנו בהם בהתאמה בהם חלק מהשחקנים לא השתתפו בצורה אקטיבית גם לתקופות של חצי שעה. ההתנהלות הזאת לא נבעה מבעיה עם השחקנים/מנחה ולא מחוסר עניין של השחקן - הדבר נבע בעיקר משיקולים סיפוריים. לא תמיד כל הדמויות נמצאות ביחד.

לדוגמא: באחד המשחקם האחרונים שלי בתור שחקן. הדמות שלי ועוד שתי דמויות תפסו שבוי מקבוצה של ישויות על טבעיות מהצד השני של המתרס. לאחר שלקחנו את השבוי שלנו למקום מסתור וקיבלנו ממנו מידע שימושי. אחד מאיתנו היה צריך להשגיח עליו בזמן ששני האחרים יצאו לברר את אמיתות המידע. אני התנדבתי להשאר מאחור. שני השחקנים האחרים יצאו לרחוב ושיחקו סצנה-שתיים בלעדיי. אני ישבתי והקשבתי למשחק בהנאה. הסיפור עניין אותי ולא הייתה שום סיבה שאנקר למרות השעה המאוחרת (מתישהו עמוק לתוך הלילה)

 

[דרגורן]

אבל להקשיב בהנאה זה גם לעשות משהו

אבל אני מוכן להכניס תיקון לאמירה:
"אם עברו עשר דקות במשחק תפקידים, בהם לא קרה שום דבר שעניין אותך - אז יש פה בעייה"
איך זה?

 

[חטש במגונו]

ואז למה זה בעצם שונה מסרט?

אגב, אני יכול לומר שאני ברוב המקרים שחקן דיי פסיבי. לוקח את הזמן להבין מה הולך מסביבי, לא עושה שום דבר מתוחכם מדיי חוץ מלהשתמש בכישורים הרגילים, ואז ברגע אחד הדמות שלי פורצת עם איזה מהלך מבריק וזוכה לרגע של תהילה. ברגע לאחר מכן היא שוב מתכנסת בתוך עצמה.
(זכור לי משחק אחד בכנס ביגור, שבסוף המשחק התפרצתי להם באמצע טקס אפל שאמור לכלוא נשמה בתוך גוף, כי אני רציתי את הנשמה הזאת לעצמי והם התעקשו לכלוא אותה בתוך איזו נפ"ס. כולם כולל המנחה היו בשוק וזה דיי הפך את הדמות שלי לגיבור המשחק.)

בקיצור, אם זה אומר שבשאר הזמן, עד שאני מקבל הזדמנות לפעולה, אני לא נהנה?
ממש לא.

 

[major mouse]

עדיין יש בעיה...

אם פרק בספר משעמם אותך אתה מיד מחליט שהספר גרוע?
אם עברו עשר שלא עניינו אותך בסרט שהיה מעולה עד עכשיו אתה קובע שהסרט לא טוב?

 

[דרגורן]

כתבתי מפורשות "משחק תפקידים" - אבל

פרק, שניים בספר שאני לא מצליח לצלוח = ספר שאני לא ממשיך לקרוא (לדוגמא הספר הראשון של שר הטבעות - לא עברתי את עמוד 20)
לגבי סרט - אם הוא היה מעולה, ו-10 דקות גרועות, אני אצלח את השעה וחצי.
אבל סדרה שבה היו כמה פרקים גרועים? אני זונח (לדוגמא אבודים, שהתחילה טוב, והמשיכה נורא אז זנחתי אותה לאנחות)

 

[major mouse]

היה לי ברור שהתכוונת למ"ת

בעיקר בגלל הכותרת המעצבנת שמופיעה לי בדף: פורום משחקי תפקידים אבל היה לי חשוב להקביל את האמירה לנושאים אחרים בכדי להגיע להבנה מלאה יותר.

לעשר דקות לא מעניינות (בשבילך) בפגישה אין את אותו המשקל שיש לפרק-שניים בספר. יש להבין שעשרת הדקות הנ"ל לא שיעממו את כל השחקנים ואת המנחה אלא רק אותך. הדבר לא אומר שאין לך את הזכות לקום ולומר שאתה לא מעוניין להמשיך במשחק או לבקש שינויים כדי ליצור עניין רב יותר מבחינתך, אבל אני הייתי מחכה קצת יותר מעשר דקות לא מעניינות כדי לצאת בקביעה כזאת או אחרת גבי משחק כלשהו.

 

[דרגורן]

אני לא מדבר על 10 דקות לא מעניינות

אני מדבר על 10 דקות כאלה שבאות אחרי הרבה 10 דקות כאלה.
כשזה קורה פעם אחת/פעמיים - אף אחד לא ישים לב (גם אתה לא)
אבל כשזה קורה הרבה פעמים, אז ה-10 האחרונות הם אלו שבהן אתה תתחיל לנקר

 

[חטש במגונו]

אצלנו כולם על ספה

אם אין מקום אז שאר השחקנים על פופים. רק אני המנחה נדפקתי עם כיסא מתקפל אכזרי...
משאר ההודעות כאן אני מבין שזה שאף אחד לא נרדם לי עד עכשיו זה הישג

למרות שבקבוצה הקודמת שהייתי בה (היא נערכה באותו מקום ועכשיו המנחה הוא אחד השחקנים שלי) אחד השחקנים נרדם פעם אחת, והדמות שלו בדיוק הייתה באמצע מארב ושמרה על דמות אחרת שהתגנבה לבסיס השודדים. המנחה החליט שגם הדמות שלו נרדמה ושניהם נפלו בשבי.
בסופו של דבר זה היה דיי משעשע.