בין אופק לעתיד....
החושך עמד להתחלף לאור ראשון של בוקר נצבתי לי על קצה ההר שם במדבר לבד הנוף היה עוצר נשימה נקי ,טהור ,זך ואז אט אט בצבצה לה השמש מחזה מרהיב הכל היה שקט מסביב רק קולן של הציפורים נשמע מציצות להן מבשרות את בוא היום על קצה ההר צעקתי צעקה גדולה רק ההד של אותה צעקה ענה לי חזרה מתחתי אברים הרגשה מדהימה של מרחב הכל פרוש לפני פתוח וחשוף.... השמש החלה עולה באיטיות מטפסת לה על קצה ההר התיישבתי לי השקפתי לכיוון האופק שאלה אחת בראשי מה צופן לי העתיד? והתשובה שם היתה ברורה יותר מתמיד להיות חופשי כמו אותן ציפורים מציצות טהור בהחלטותי וזך כלפי האוהבים עליי וכמו אותו אופק מרוחק שמרחוק נראה מדהים ככה העתיד שלי נראה בדיוק באותה שניה
החושך עמד להתחלף לאור ראשון של בוקר נצבתי לי על קצה ההר שם במדבר לבד הנוף היה עוצר נשימה נקי ,טהור ,זך ואז אט אט בצבצה לה השמש מחזה מרהיב הכל היה שקט מסביב רק קולן של הציפורים נשמע מציצות להן מבשרות את בוא היום על קצה ההר צעקתי צעקה גדולה רק ההד של אותה צעקה ענה לי חזרה מתחתי אברים הרגשה מדהימה של מרחב הכל פרוש לפני פתוח וחשוף.... השמש החלה עולה באיטיות מטפסת לה על קצה ההר התיישבתי לי השקפתי לכיוון האופק שאלה אחת בראשי מה צופן לי העתיד? והתשובה שם היתה ברורה יותר מתמיד להיות חופשי כמו אותן ציפורים מציצות טהור בהחלטותי וזך כלפי האוהבים עליי וכמו אותו אופק מרוחק שמרחוק נראה מדהים ככה העתיד שלי נראה בדיוק באותה שניה