בימים של אש בשדות...
בימים של אש בשדות, המוזות שותקות,מחרישות, ביגונן נעצבות,ואינן מקננות בלבבות... כואב,מזויע,מדכא, כשאינסטינקט חייתי מתגלה, ורוצחי חיילים,משליכי אבנים, יורים ופוגעים באנשים חפים.. ואני הקטן,האמנתי, חשבתי עד לא מזמן, גם המה כמוני,בני אדם, כמוני,כמוך,חיים,אוהבים. משפחה,ילדים,חברים... נכון...פה ושם,מקופחים, אבל מכאן,ליצרים אפלים? לשנאה,לרצח,להרג יהודים? נכון,זה לא כולם..אבל, לא מקבל,גם אם רק מקצתם... בימים של אש בשדות, המוזות שותקות ובוכות... אהבה שרציתי עליה לכתוב, מתחבאת,מתביישת, מסרבת ליבי לעזוב.. כן,זה זמן לאהוב.. אך לכתוב,לדאוב, לזעוק יסורי אהבה? עבורי..זו לא השעה.. ולכן מחריש ודומם, ממתין,מצפה בשקט רועם.. עד יבוא יום, וחלום של שלום, ישאר,לא ילך.. אז המוזה אלי, תתחנף, ושוב תחייך...
בימים של אש בשדות, המוזות שותקות,מחרישות, ביגונן נעצבות,ואינן מקננות בלבבות... כואב,מזויע,מדכא, כשאינסטינקט חייתי מתגלה, ורוצחי חיילים,משליכי אבנים, יורים ופוגעים באנשים חפים.. ואני הקטן,האמנתי, חשבתי עד לא מזמן, גם המה כמוני,בני אדם, כמוני,כמוך,חיים,אוהבים. משפחה,ילדים,חברים... נכון...פה ושם,מקופחים, אבל מכאן,ליצרים אפלים? לשנאה,לרצח,להרג יהודים? נכון,זה לא כולם..אבל, לא מקבל,גם אם רק מקצתם... בימים של אש בשדות, המוזות שותקות ובוכות... אהבה שרציתי עליה לכתוב, מתחבאת,מתביישת, מסרבת ליבי לעזוב.. כן,זה זמן לאהוב.. אך לכתוב,לדאוב, לזעוק יסורי אהבה? עבורי..זו לא השעה.. ולכן מחריש ודומם, ממתין,מצפה בשקט רועם.. עד יבוא יום, וחלום של שלום, ישאר,לא ילך.. אז המוזה אלי, תתחנף, ושוב תחייך...