על קצה לשון:
אוסטרליה וניו זילנד הם באמת המקומות היחידים שעוסקים בייצור של צמר "אורגני", אבל גם בהן היצור הזה הוא די מוגבל. רב הכבשים שמדוגלות לצרכי איסוף צמר נמצאות בעדרים שיכולים למנות אלפי כבשים. גזיזה שיגרתית של צמר גורמת לו לגדול מהר יותר ועבה יותר. מה גם שהסוג שבו משתמשים בעיקר לצרכי ייצור צמר הוא סוד שיש לו עור עם המון קפלים- יותר צמר פר פרט. לסוג שגם ככה יש לו המון צמר ורק מגדילים לו את כמות הצמר יש נטיה למות מחום, ולא במובן של "אוי כל כך חם לי אני רוצה ארטיק", באמת למות מחום. איפה שמעתי את זה? את רוצה MLA format citation? הנה: Richard Yallop, “Farmers Strike a Blowie for Long-Suffering Sheep,” Australian 20 Dec. 2004. חשוב לציין שחום זו לא הסיבה היחידה שבגללה מתות כבשים, בגלל הכמויות העצומות של כבשים בכל עדר המון מהן מתות ממחלות ובמקום להקטין את הכמויות שלהן רק מרבים אותן יותר כדי לפצות על המוות. ופה אנחנו עדיין לא מדברות על רמת רווחה סבירה, אנחנו מדברות על ההבדל בין חיים ומוות בסבל. לפי הממשלה האוסטרלית (בלבד) 6% מהכבשים ימותו לפני הגעה לחצי מתוחלת החיים הצפוייה (13-14 שנים בממוצע). Australian Bureau of Statistics, “Year Book Australia, 2006,” 25 Jan. 2006.