אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ביכורים
- פותח הנושא kevant
- פורסם בתאריך
מחילה
אני מוחל בזאת על כבודי ומותר על הזכות המפוקפקת לקבל כבוד אי שם בעתיד שאיני מאמין בו. לא הקרבתי את בני. בני הוקרב על מזבח חלומות גדולה של אנשים קטנים. אני מסרב בכל תוקף למושג הוקרב. קרבנות מקריבים בשלושת הרגלים בעיקר. גם במצוות עליה לרגל יש הקרבת קרבנות. הקרבנות אינם מיקרים. הם מנוסחים בבירור. שלך אב שמוחל על זכותו לקבל כבוד על חשבון חיי בנו.
אני מוחל בזאת על כבודי ומותר על הזכות המפוקפקת לקבל כבוד אי שם בעתיד שאיני מאמין בו. לא הקרבתי את בני. בני הוקרב על מזבח חלומות גדולה של אנשים קטנים. אני מסרב בכל תוקף למושג הוקרב. קרבנות מקריבים בשלושת הרגלים בעיקר. גם במצוות עליה לרגל יש הקרבת קרבנות. הקרבנות אינם מיקרים. הם מנוסחים בבירור. שלך אב שמוחל על זכותו לקבל כבוד על חשבון חיי בנו.
סליחה
איש יקר. אף אחד מאיתנו לא בוחר להקריב את האהובים לו. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתעורר בוקר בוקר וללכת לישון לילה לילה עם התחושה האיומה של בדידות וריקנות. אף אחד. אבל הבן שלך, והבעל שלי, וכך אני מקווה ורוצה להאמין, הלכו לקרב האחרון ממנו לא חזרו בידיעה ברורה! ידיעה ואמונה בצידקת הדרך. אז החלומות הם אולי של אנשים קטנים, אבל האהובים שלנו הם האנשים האמיתיים והאנשים הגדולים באמת, שהקריבו את עצמם! שמחלו על זכותם לחיות, שמחלו על זכותם להיות הורים לילדים למען המטרה האמיתית עליה התחנכו. הכבוד הוא שלך- כי אתה חינכת אותו לאהבה הגדולה לעם הזה. אני מצדיעה לך אב יקר, שהצלחת מעל במשוער בחינוך שלך. ומקווה בשבילך- שתמצא את המקום בלב לגאווה. כי אני גאה מאוד בבעלי על מה שהוא עשה ועל מה שהוא ייצג. וזה לא יחזיר לי את הילדים שלא יהיו לנו יחד, לא את החלומות ולא את השאיפות. אבל בלילה בלילה, כשהצד שלו במיטה ריק וקר, אני שומעת את עצמי אומרת לו- אהובי אני אוהבת, מתגעגעת וגאה. אני מזמינה אותך, לאתר האינטרנט שלנו, שהקמנו לזיכרו כדי שתכיר קצת אותנו ואותו. כל טוב
איש יקר. אף אחד מאיתנו לא בוחר להקריב את האהובים לו. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתעורר בוקר בוקר וללכת לישון לילה לילה עם התחושה האיומה של בדידות וריקנות. אף אחד. אבל הבן שלך, והבעל שלי, וכך אני מקווה ורוצה להאמין, הלכו לקרב האחרון ממנו לא חזרו בידיעה ברורה! ידיעה ואמונה בצידקת הדרך. אז החלומות הם אולי של אנשים קטנים, אבל האהובים שלנו הם האנשים האמיתיים והאנשים הגדולים באמת, שהקריבו את עצמם! שמחלו על זכותם לחיות, שמחלו על זכותם להיות הורים לילדים למען המטרה האמיתית עליה התחנכו. הכבוד הוא שלך- כי אתה חינכת אותו לאהבה הגדולה לעם הזה. אני מצדיעה לך אב יקר, שהצלחת מעל במשוער בחינוך שלך. ומקווה בשבילך- שתמצא את המקום בלב לגאווה. כי אני גאה מאוד בבעלי על מה שהוא עשה ועל מה שהוא ייצג. וזה לא יחזיר לי את הילדים שלא יהיו לנו יחד, לא את החלומות ולא את השאיפות. אבל בלילה בלילה, כשהצד שלו במיטה ריק וקר, אני שומעת את עצמי אומרת לו- אהובי אני אוהבת, מתגעגעת וגאה. אני מזמינה אותך, לאתר האינטרנט שלנו, שהקמנו לזיכרו כדי שתכיר קצת אותנו ואותו. כל טוב
מוחלת על הגאווה
הי עינב- דבריך מחזירים אותי לטקס שנערך במלאת שלושים לנופלו של חברי, באותו טקס דיבר נציג מכל משפחה שכולה, וניתן היה לשמוע מתוך דבריהם את השוני בעמדה ובאמונה. באחת המשפחות דיברו על ציונות, משפחה שעלתה לארץ לצורך הגיוס של הבן, משפחה אחרת דיברה על המפקד שהאמין בחינוך ובאהבת המולדת ומשפחה שלישית דיברה על הגאווה הזו שאת מדברת עליה. לאחר הטקס חשבתי ביני לביני על אותה גאווה- מעבר לזה שברור לי שהיא לא ממלאה את חסרונו או מבטלת את האובדן, חשבתי לי מה ההבדל בין האם שמקריבה את בנה להיות שאהיד בגאווה גדולה לבין האם שגאה בבנה שנהרג על מנת להגן על עמו שלו. סתם הרהור כזה. ושלא תהיה כאן טעות, אני מאוד גאה בדרך שלו, בחינוך של החיילים , באהבת אדם, באהבת המולדת , בזה שהיה אדם באמת משכמו ומעלה, שעזר לכל אחד, שידע לראות תמיד את שני צידי המטבע.שידע לחשוב לפני שנתן את הפקודות ולא לקבל כל דבר כמובן מאליו, ובעוד הרבה דברים אחרים. אבל עדיין מוזר לי לומר שאני גאה במותו, אפילו שהוא נהרג כדי להציל חיים של מישהו אחר, שנמצא במקום שלא האמין שהוא צריך להיות שם.
הי עינב- דבריך מחזירים אותי לטקס שנערך במלאת שלושים לנופלו של חברי, באותו טקס דיבר נציג מכל משפחה שכולה, וניתן היה לשמוע מתוך דבריהם את השוני בעמדה ובאמונה. באחת המשפחות דיברו על ציונות, משפחה שעלתה לארץ לצורך הגיוס של הבן, משפחה אחרת דיברה על המפקד שהאמין בחינוך ובאהבת המולדת ומשפחה שלישית דיברה על הגאווה הזו שאת מדברת עליה. לאחר הטקס חשבתי ביני לביני על אותה גאווה- מעבר לזה שברור לי שהיא לא ממלאה את חסרונו או מבטלת את האובדן, חשבתי לי מה ההבדל בין האם שמקריבה את בנה להיות שאהיד בגאווה גדולה לבין האם שגאה בבנה שנהרג על מנת להגן על עמו שלו. סתם הרהור כזה. ושלא תהיה כאן טעות, אני מאוד גאה בדרך שלו, בחינוך של החיילים , באהבת אדם, באהבת המולדת , בזה שהיה אדם באמת משכמו ומעלה, שעזר לכל אחד, שידע לראות תמיד את שני צידי המטבע.שידע לחשוב לפני שנתן את הפקודות ולא לקבל כל דבר כמובן מאליו, ובעוד הרבה דברים אחרים. אבל עדיין מוזר לי לומר שאני גאה במותו, אפילו שהוא נהרג כדי להציל חיים של מישהו אחר, שנמצא במקום שלא האמין שהוא צריך להיות שם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.