ביישנות
אני היום בן 27 ואין לי ספק שלאחר עבודה קשה של פתיחות ותעוזה שעשיתי במשך כ-3 שנים כשאספקט הביטחון העצמי הוא בעצם המאפיל על הביישנות כהיזון חוזר. קרי: שפר ב"ע. אוטומטית בדר"כ ביישנות יורדת. ומנגד: שפר ביישנות - ב"ע עולה. אני חושב שהיום אני הרבה פחות ביישן, ומעז ומשוחרר הרבה יותר אם כי הסיבה שאני כותב כאן הודעה היא בעצם הסוג של היישורת האחרונה והיא הקשה ביותר בעצם. הליזום עם אנשים שלא מכיר כמו להתחיל עם בחורה באיזה מקום, או להתחיל לדבר עם אנשים שלא מכיר, והשאלה בעצם על אף התעוזה ועל אף שקל יותר לפעמים להתחיל עם אנשים שלא מכיר, עדיין זה דורש משהו שעדיין אין לי אולי, והשאלה היא מהו אותו דבר שיאפשר לי להתחיל ליזום עם כאלה שלא מכיר? ועוד שאלה, עניין ה"מה יגידו" שזה נופך של ביטחון עצמי מובהק, והרבה פעמים אני מוצא את עצמי חושב על זה בלא מודע בסיטואציות מסוימות. למשל יצא לי לשבת לבד על ספסל בגינה, והיו עוברים ושבים ואז אמרתי שהם בטח אומרים, מה הוא יושב ככה? אין לו חברים? וכו וכו וכו ותאכלס מה אכפת לי אני מכיר אותם? זה אפילו לא בעיר שלי אז מה אכפת לי?! ובכ"ז המה יגידו תופס מקום בלא מעט סיטואציות. זו בעצם שאלה של אמונה אוטומטית מגבילה, והשאלה איך משחררים את זה? דעות, מחשבות או טענות יתקבלו בברכה
אני היום בן 27 ואין לי ספק שלאחר עבודה קשה של פתיחות ותעוזה שעשיתי במשך כ-3 שנים כשאספקט הביטחון העצמי הוא בעצם המאפיל על הביישנות כהיזון חוזר. קרי: שפר ב"ע. אוטומטית בדר"כ ביישנות יורדת. ומנגד: שפר ביישנות - ב"ע עולה. אני חושב שהיום אני הרבה פחות ביישן, ומעז ומשוחרר הרבה יותר אם כי הסיבה שאני כותב כאן הודעה היא בעצם הסוג של היישורת האחרונה והיא הקשה ביותר בעצם. הליזום עם אנשים שלא מכיר כמו להתחיל עם בחורה באיזה מקום, או להתחיל לדבר עם אנשים שלא מכיר, והשאלה בעצם על אף התעוזה ועל אף שקל יותר לפעמים להתחיל עם אנשים שלא מכיר, עדיין זה דורש משהו שעדיין אין לי אולי, והשאלה היא מהו אותו דבר שיאפשר לי להתחיל ליזום עם כאלה שלא מכיר? ועוד שאלה, עניין ה"מה יגידו" שזה נופך של ביטחון עצמי מובהק, והרבה פעמים אני מוצא את עצמי חושב על זה בלא מודע בסיטואציות מסוימות. למשל יצא לי לשבת לבד על ספסל בגינה, והיו עוברים ושבים ואז אמרתי שהם בטח אומרים, מה הוא יושב ככה? אין לו חברים? וכו וכו וכו ותאכלס מה אכפת לי אני מכיר אותם? זה אפילו לא בעיר שלי אז מה אכפת לי?! ובכ"ז המה יגידו תופס מקום בלא מעט סיטואציות. זו בעצם שאלה של אמונה אוטומטית מגבילה, והשאלה איך משחררים את זה? דעות, מחשבות או טענות יתקבלו בברכה