ביטחון..

[sharpantie]

שלחי לי הודעה דרך האתר

עם כתובת אי מייל שאפשר לכתוב לך ואנסה לעזור.

 

[מנורה]

../images/Emo24.gifכל גיל מחורבן וקשה

הכל ענין של השקפה והראש "ילד" בן 24 הוא מספיק גדול לבחור לעצמו את דרכו הבעיה היא שאנחנו כהורים רוצים שהכל ילך לפי הדרך שלנו והראש שלנו כי אחרת נרגיש שלא חינכנו טוב "מה יגידו השכנים" מדוע לא נרד מהגב שלהם וננסה להתחבר אליהם ונקבל אותם איך שהם בדרך שהם בחרו בקשר לעתידם את דואגת מבחינה כספית תפתחי לו קופת חיסכון מה היית עושה אם היה לך בן נכה חס וחלילה ? או בן חוזר בתשובה ? תגידי לו כמה שאת אוהבת אותו באמת וכשהוא ירגיש שאת מקבלת אותו איך שהוא אולי לא ירצה יותר למרוד או שזאת באמת דרכו ועם כל הקושי תצטרכי לקבל זאת

 

[רונאסטל]

זה באמת נשמע מצב קשה

אני מניחה שכל זמן שבנך בריא ומאושר את צריכה להיות רגועה ולנסות לתת לו לחיות איך חייו כמו שהוא רוצה לחיות אותם, הוא לא מבקש ממך תמיכה כלכלית, הוא לא מחובר לכתות שונות ומשונות ומקווה שגם לא לסמים וכו, זה מאד מאד קשה לקבל דרך חיים שלא מתחברים אליה ביחוד כשזה בן אהוב ודואגים לו. אולי תנסי להתחבר למה שכן מעניין אותו? , אל תלחצי עליו לגבי דברים שלא מענינים אותו (כסף עתיד) ואולי תפסיקי לצפות ממנו- אולי אם תורידי ממנו את הלחץ הוא יתעשת ואולי הוא יעבור לאיזה הר בגליל ויהיה פשוט מאושר. מקווה שעזרתי קצת....

 

[מנורה]

../images/Emo140.gifהבעת דעה

חני שלום, אחד הדברים היפים בפורום זה שאנחנו מביעים דעה ולא תמיד אנחנו מסכימים אבל תמיד משהוא לומדים יש טיפ לחיים מכל דבר אשמח לקורא עוד ועוד דעות שלך אני אישית לומדת מכל אחד. שיהיה לך סוף שבוע נעים וטוב

 

[ס מ ס ר ה]

תשובה לשלחי לי הודעה דרך האתר

היי, האם תגובתך היתה מיועדת אלי?

 

[ס מ ס ר ה]

למנורה

היי מנורה, התכוונתי, האם אסור לי להביע בפני בן ה- 24 דיעה מנוגדת או איהסכמה למה שהוא עושה או שעלי לשתוק ולקבל הכל תודה

 

[MStardust]

ביטחון..

איזו מן מילה זו.. סלחו לי שאני לא מתייחסת למסרים תחתיי, יש משהו שאני חייבת לפרוק, שבוע שעבר הבחנתי בגוש בשד, התכחשתי מעט, אני מאוד רגישה בכל מה שקשור לחזי, הוא קטן, בהחלט לא מקור גאווה משהו. לאחר ביקור אצל אחות ובדיקה אצל רופא, הוחלט ללכת לכירוג, לקחתי איתי את אימי, חשבתי שיהיה טוב שהיא תהיה עימי הפתעתי את עצמי, כשהכירוג אמר לי להוריד חולצה וחזיה עשיתי זאת, בלי לשאול אם אני יכולה להישאר עם חולצה ולקבן איזה משהו בלי להחשף לגמרי. נשכבתי על המיטה, ולפתע הטלפון בחדר ציצל והכירוג הלך לענות. אמא שלי נכנסה למתחם בו המיטה, והסתכלה לי על החזה והתחילה לצחוק, ולחקור אותו. ואני..כבר ראיתי כמה צעדים קדימה, ובכדי לדחות את הבכי לאחרי שאצא מהחדר ביקשתי ממנה להפסיק, אבל לא..היא המשיכה. לאחר שסיים הכירוג לבדוק אותי..כמה רגעים שעבורי היו סיוט.. ישבנו שתינו ליד השולחן שלו, קיבלנו הפניה לרנטגן.. ואיך שיצאנו מהמשרד התחלתי לבכות..כבר ראיתי בראשי איך שהראשון מולו אוריד חולצה יצחק עלי..או שיהיה איתי ואחר"כ אהפוך לשיחת יום שישי עם החבר'ה, "השדיים העקומים של זאתי..נו..איך קוראים לה". פתאום הלכתי ברחוב והרגשתי כלכך מכוערת..כמו תמיד אבל ברמה כלכך גבוהה. אמא שלי לא הרגישה נעים, הסברתי לה שזה מאוד פוגע, זאת לאור העובדה שהיא יודעת שהחזה הוא נושא מאוד רגיש אצלי ובכל זאת.. היא הציעה ללכת לשתות קפה, כדי שלא תהיה אווירה עויינת בין שתינו עניתי בחיוב, התיישבנו והיא המשיכה להביט בי, המשכתי לבכות.. אתם יודעים.. לפני שנתיים הייתי 70 קילו פחות או יותר. החלטתי לשנות, ירדתי 15 קילו. חשבתי שברגע שאני ארד הכל יהיה ורוד יותר, כמו שתמיד אמרו לי. אני ארגיש קלילה, אני אקבל את עצמי, נהדר ממש.. מהרגע שירדתי הבנתי שאת הדברים שאותם לעולם לא אוכל לשנות בי, אותם אני לא יכולה לסבול באמת, אם זה מבנה גוף, אם זה יופי.. מה שהמשקל עודף נתן לי, זה את הביטחון שברגע שאני ארד אני אראה טוב. ועכשיו כשהוא אינו, אין לי ביטחון..ולו הקטן ביותר. כמעט כל בחורה שהולכת ברחוב נראית לי כלכך יפה, הלוואי שהיה לי קצת מהיופי..אני שומעת על כל מיני בחורות שלי נראות מושלמות שאם נשברה להן הציפורן הן לא יצאו מהבית, אני כלכך מקנאה בהן..גוף מושלם פנים מושלמות..הייתי נותנת הרבה בשביל קצת..משהו אחד שאני ארגיש שלמה איתו, אפילו קטן..ואני לא מוצאת.. אני לא יודעת..אני מנסה להבין מה החוסר ביטחון הזה משרת אצלי, למה היה לי כלכך נוח להפגע מאמא שלי..שבטוח לא היתה לה כל כוונה לפגוע. למה אני מכניסה את עצמי שוב ושוב למקום הפגיע הזה, למה אני מתעסקת בשטחיות הזו כשבעצם אני חושבת שאני דיי עמוקה.. למה ולמה ולמה.. תודה לכל מי שקרא עד הסוף..כן יירבו.. ואני מתנצלת מראש על האורך..

 

[infatuation]

היי לך...

תקשיבי, בתור מישהי שסבלה מחוסר בטחון רציני.. אולי בעצם עדיין סובלת מזה. אני יכולה קודם כל לומר לך שאין קשר למשקל, כי אני דווקא תמיד הייתי מאוד רזה ואף פעם לא הבנתי על בנות מסביבי שהן היו מלאות יותר איך יש להן בטחון כ"כ גבוה. ובקשר לחזה.. למדתי שהרבה בנים דווקא מעדיפים חזה קטן, וגם אם לא אז יש המון יתרונות בחזה קטן כמו שהוא לא נופל, אפשר לפעמים ללכת בלי חזייה, כשהגיל מגיע הוא נשאר יפה וכו'... בקיצור אין כל רע בחזה קטן.. גם יכול להיות שזה פורפורציונלי לגוף שלך (כמו במקרה שלי), טוב דשתי בעניין מספיק. עוד למדתי שביטחון רוכשים עם הזמן, את לומדת יותר על הסביבה שלך הכוונה על האנשים סביבך על עצמך, תלמדי שאת כמו כולם, אולי אפילו הרבה יותר מכולם. ותלמדי לאהוב את עצמך ולכבד את עצמך. זה דבר מאוד חשוב ונותן בכלליות הרגשה הרבה יותר טובה בחיים. אין שום סיבה שבעולם שלא תקבלי את עצמך כמו שאת אם החברים שלך מקבלים אותך כמו שאת וגם אם לא (כי אם לא זה סתם אומר שהם קצת דפוקים. אז בהצלחה מקווה שעזרתי קצת איכשהו.

 

[רונאסטל]

גיל 16 זה גיל מחורבן-

מה שטוב בו- שהוא עובר- תלמדי להכיר את עצמך- במה את כן טובה ומוצלחת- תחום לימודים, אמנות, בע"ח ותפתחי את זה - משם יגיע הבטחון, ממרומי גילי עדיין יש לי חוסר בטחון בדברים מסוימים וכנראה שלעולם לא אוכל להחצין בטחון כמו שאחרים יכולים, מה שכן- למדתי להתרחק מאלה שמערערים לי את הבטחון ושאינם רגישים מספיק כלפי החולשות שלי (כמו אמא שלי ואחותי)-לא משתפת אותן ולא מצפה יותר שיבינו... חזקי ואמצי

 

[MStardust]

תודה רבה.

 

[מורןLA]

תשובות יפות

אני מקווה שהתשובות האלו יחזקו אותך יותר. הכי חשוב לדעתי זה גם לא להכנס יותר מדי למחשבות, מחשבות על למה אמרו לי ככה ולמה אמרו לי ככה... מי מנסה לפגוע בי ומי מנסה לעקוץ אותי, תנסי לחשוב על דברים משמחים ועל דברים שעושים לך טוב, תנסי להיות עסוקה בדברים אחרים, דברים שמעניינים אותך ושנותנים לך ביטחון. תנסי להכנס לפורום הזה שאנחנו כותבים בו ולקרוא בעיות של אנשים אחרים ולנסות לענות להם, זה נותן ביטחון כשאת מנסה לעזור לאחרים. אפילו לנסות למצוא קבוצות תמיכה למיניהם. תמצאי את החברים שלך שאוהבים אותך כמו שאת ולא לנסות להיות מישהי אחרת. תדעי שאנשים שמבקרים אותך כל הזמן הם בעצם מבקרים את עצמם. תשתדלי באמת להתעסק עם דברים אחרים ולהיות עסוקה, ליצור דברים, להנות מדברים, את צרכה לרגיש שיש לך מה לתרום זה הרגשה טובה. תתעלמי מאנשים שמנסים לפגוע בך ומעירים לך, תדעי שהם זה אלא שלא בסדר, אני מאו דמאוד מבינה אותך ויש המון אנשים באותה סירה, תנסי להתחבר לאנשים האלה ולעזור להם ותוך כדי כך זה יעזור כם לך, ותמיד תוכלי לדבר איתי על כל דבר כי זה מאוד עוזר לשפוך מה שיש בלב. אל תשמרי בפנים.

 

[הפרי האסור 2003]

הצצתי בכרטיסך האישי

ואני מוכרחה להגיד שאת יפיפיה!!

 

[SmellyOne]

בהחלט! ../images/Emo45.gif

 

[Adi zmanit]

../images/Emo26.gifהיי! תשמעי -

לי יש סקוליוזיס. את יודעת מה זה? זה אומר, שאני באמת עקומה. יש לי גב עקום. גילו את זה כשהייתי קטנה, ומאז אני לא יכולה ללכת לחוף הים בביקיני - אני תמיד הולכת רק עם חלק שלם של בגד הים. חוץ מזה, אני לא יכולה ללבוש חולצות בטן, וכל פעם שאני לובשת או קונה משהו, אני צריכה לחשוב פעמיים - ייראו או לא ייראו שיש לי סקוליוזיס. ועדיין, אני יוצאת לרחוב, והולכת לחוף הים. אולי זה יעזור לך.