ביטחון עצמי.

../images/Emo24.gif../images/Emo23.gifאהבה ופרגון

לבנות ביטחון לילד זה לאהוב לפרגן להזקיר לו תמיד שהו מיוחד ושהו הדבר הכי יפה ומקסים שיש לנו ופחות ביקורת לפחות בגיל הרך וגם אים רוצים להעיר אפשר גם עים חיבוק שהו ידע שתמיד אוהבים אותו ביקורים בגן או בבית הספר מידי פעם זה בריא וגם שם בפני הגננת והילדים לומר שהו יפה חכם ומקסים ולהציף בנשיקות וחיבוקים ומגע רך ותאמינו לי הילד יגדל עים ביטחון וידע לפרגן ויעביר את האהבה הלאה ובסוף אנו ההורים גם נזדקק לאהבה של ילדנו
 

eCaliptus

New member
תשובה לשאלתך

אני יתן לך דוגמא אישית... גדלתי לבית חם ואוהב, בית שנותן לי כל מה שאני רוצה.. שעושה בשבילי כל מה שאני רוצה גם אם אני לא מבקש... תמיד תמכו בי ודאגו שאני אף פעם לא יקנא באף אחד מהחברים שלי.. תמיד דאגו שלי יהיה צעצועים וכל מיני דברים שהם יותר טובים ממה שיש לחברים שלי... והחינך שגדתי איתו גרם לי לחוסר ביטחון עצמי, גדלתי בתוך סמיכת משי הייתי צריך רק לחיות ולכל השאר כבר דאגו לי.. וכשהייתי צריך לעשות משהו בעצמי, הביטחון העצמי שלי לא איפשר לי את זה, פתאום נעלמו אבא ואמא.. אלה שתמיד עשו בשבילי את הדברים האלה.. כשמצידה השני של המדרכה ראיתי ילדים מלאי ביטחון שלהורים שלהם כמעט ולא אכפת מהם, לא אכפת להורים שלהם שהילדים שלהם לא לומדים, לילדים האלה אין כמעט כלום.. הם תמיד רואים את זה אצל ילדים אחרים ותמיד מתעניינים ושואלים.. וככה נבנה להם ביטחון עצמי גבוה... כי אם הם לא יעשו בשביל עצמם אף אחד לא יעשה בשבילם... בערך עד גיל 13 הייתי חסר ביטחון בהרבה דברים.. למרות שהייתי נחשב ילד "מקובל" כי למרות הכל דאגתי לשמור על פרופורציה מסויימת בחיי החברה שלי, היום אני בן 18 ואני נמצא במצב של ביטחון עצמי מופרז... עם הזמן חוסר הביטחון שלי נעלם... גורם נוסף לחוסר ביטחון הוא ההרגשה עם המראה העצמי... בערך עד גיל 13 לא אהבתי את מה שראיתי במראה.. לא הייתי שלם עם עצמי וזה גם לי לחוסר ביטחון... ולאט לאט התחלתי לטפח את המראה שלי עד שהגעתי למצב שאני שלם עם המראה שלי ואני אוהב את איך שאני נראה.. וזה נתן לי בטחון עצמי.. ואפילו ביטחון עצמי מופרז.. וכל דבר שיגידו לי היום לא יוריד לי את הביטחון הזה... נקודה למחשבה... אי אפשר לקבל את כל העולמות.. או לתת לילד חום ואהבה = חוסר ביטחון או לזלזל בילד = ביטחון עצמי, תמיד אפשר לשלב בין שניהם.. ולעשות בשביל הילד וגם ללמד אותו לעשות בעצמו.. ולהעביר לו את המסר שאם הוא לא יעשה בשביל עצמו אף אחד לא יעשה בשבילו.. וכל זה עם תמיכה מצד ההורים... לא להזניח ולזלזל...
 
גם נכון אבל אני מדברת מנסיון

יש לי שלוש בנות גידלתי אותם בדרך שלי כמו בפרוט הקודם הן בעלי ביטחון שקולות וחשוב מיכול מאוד חמות אני שמחה שלא טעיתי הן בנות 22 \ 19 \14
 
סימה יש הבדל...

בין ביקורת בונה לביקורת סתם, שדי הורסת. את צודקת, להעביר ביקורת סתם, הילד מרגיש מותקף, מרגיש אשם... זה לא מה שיבנה את הביטחות העצמי שלו. ביקורת בונה, זה כבר משהו אחר. צריך לשים-לב, על מה מעבירים ביקורת, עד כמה הדבר באמת חשוב לחיים, או חשוב להגשמת הציפיות שלכם מהילד... ודבר נוסף, שכדאי להקפיד עליו, הם הטונים בהם נאמרים דברים. לא כדאי, לפנות לילד בטונים כעוסים, או בצעקות. עדיף להרגע, לחשוב את הדברים, ולהסביר בעדינות!
 
גם נכון אבל אני מדברת מנסיון

יש לי שלוש בנות גידלתי אותם בדרך שלי כמו בפרוט הקודם הן בעלי ביטחון שקולות וחשוב מיכול מאוד חמות אני שמחה שלא טעיתי הן בנות 22 \ 19 \14
 

OZ MASTER

New member
YO איזה תזמון בדיוק היום חשבתי על

זה! אני ישמח לראות מה אנשים חושביםםםם אני רץ לקרוא את התגובות :) תודה ששאלת את השאלה
 

Shaycus

New member
אממ

אני די צעיר ככה שאולי אני מדבר שטויות, אבל למדתי סוציולוגיה בבית ספר, ולפי דעתי בטחון עצמי נבנה מ2 דברים, סביבה ותורשה, כאשר הדגש הוא על הסביבה, בקשר לתורשה זה כמובן האהבה של המשפחה ומה שרואים בבית וכל זה, אבל הדגש היותר חזק הוא קבוצת השווים - אנשים בגיל שלך בגיל ההתבגרות שמהם אתה לומד כמעט כל מה שאתה עושה, וברגע שאתה בסביבה כזאת וכזאת, אתה תצא כזה כזה, וההפך.
 
לא יודעת אם מישהו אמר את זה

אבל חשוב מאד מאד לתת לילד תחושה שסומכים עליו, שלטעות זה בסדר, שלומדים מזה ועושים אחרת. זה באמת חשוב לאהוב ולהראות לילד את האהבה, חשוב להגיד לו שהוא יפה וחכם והכל נהדר, אבל הכי חשוב לדעתי זה כמו שאמרתי למעלה. לתת לו, לסמוך עליו. לשים לב כמובן שלא ייפגע, אבל לתת לו לנסות כמעט כל דבר. עוד דבר חשוב זה לדבר אליו בהיגיון, להסביר, לתת לו אחריות על כל מיני דברים למשל- אם תאכל ממתקים יהיו לך חורים בשיניים אז אני נותנת לך את האחריות לאכול לא יותר משלושה ממתקים ביום. ולתת לו חיזקים כשהוא עושה כך (האחיינים שלי מסרבים בנימוס לממתקים שסבא מציע להם כי הם כבר אכלו מספיק ממתקים, זה אפשרי!)
 

rachely2000

New member
אוף...

אנשים אני בת 16 והיה לי עודף משקל עד גיל 14..נתתי הכל לכולם,הייתי טובה מידי,עזרתי וכו'..אבל לאפחד לא היה באמת אכפת..פשוט ניצלו אותי כל הזמן אז התרחקתי מהאנשים האלה ופשוט ישבתי סגורה בבית עם טלוויזיה מחשב וכל השטויות.. אני הייתי נפגעת מכל שטות..גם היום.. היום המצב שונה..אני נראית שונה..הפכתי לבחורה שנראית טוב אבל מבפנים אני מרגישה כמו פעם..הביטחון העצמי עלה ..אבל עדיין יש לי בעיות איתו..כשאנשים פונים אליי אני אומרת לעצמי מפבנים אל תעשי פדיחות,אל תסמיקי , אל תבלבלי,תנהלי שיחה כמו אחת לא ביישנית.. עכשיו בעצם אין מה להתבייש בו ואני מתביישת..במיוחד עם בנים וגם עם בנות,אני מרגישה שהם שונים ממני.. יש לציין שבבית אני בנאדם אחר, מאגניב שכזה :) ובחוץ רואים אותי כשקטה לא כביישנית..ואני רוצה לשנות את זה! עברתי לתיכון חדש ואני ממש מבואסת כי עברו חודשיים ולא הצלחתי לשנות את התדמית שהייתה לי כל השנים.. עזרו לי..אני חייבת להשתנות! בשביל מישהו מסויים :)
 
../images/Emo47.gifאת טובה מכולם

שתפגשי באנשים תמיד תסקרי שאת הטובה מכולם והם אולי פחות טובים ממך תדאגי לעמוד זקופ עים הראש למעלה רק כך יעריכו אותך תוהבי את עצמך יוהבו אותך תקריני תמיד ביטחון יכבדו אותך יהיו כאלה שאפ יכנו לך עים הזמן את תתרגלי ותביני שאנו בני האמם סתם פוזאים וזה רק ענין של כרטיס ביקור מכובד אז חומד בהצלחה את הטובה מכולם
 

rama69

New member
שלום, ולביטחון עצמי,

אני כילדה הייתי מטאוד חסרת ביטחון עצמי, אימי עטפה אותי יותר מידי, גוננה עלי, לא נתנה לי לזוז מילימטר ללא המבט שלה, בחורף ביום שטוף שמש הלכתי לבית הספר כאילו אני בסיביר, את הביטחון שלי קיבלתי דקווא כאשר התרחקתי ממנה ונעשיתי עצמאית, היום כאשר אני עוסקת כגננת אני נותנת להורים הרצאות בנושא הילד ומתן ביטחון עצמי, ואחד הכללים החשובים שאני מדברת עליהם זה לתת לילד את מרחב המחייה שלו, לתת לילד לגבש את הזהות העצמית שלו מבלי להגיד לו מה לעשות, אתם יכולים לתת לו את האםפשרויות אבל הוא יבחר באחת מהן, כל אחד נולד עם אישיות על ההורים לתת לילד לבנות את האישיות שלו במתן זכות הבחירה, ביחד עם זה כמובן ניתן לתת המון חום ואהבה, מתנות, הפתעות וככל העולה על רוחכם, בברכת אור המודעות אתי
 
הלוואי והיו עוד גננות כמוך רמה|חיבו

אז אני לא הייתי נוטשת את מערכת החינוך אחרי חמש עשרה שנים של הוראה וקביעות. הכל מתחיל מחוסר מודעות. הרי אין בי"ס להורים, אנחנו נפלנו לתוך ההורות ללא הכנה מוקדמת. לנו אנשי החינוך יש יתרון בעצם העובדה שלמדנו מעט על הפסיכולוגיה של התינוק ילד מתבגר ופסיכולוגיה בכלל. אנו זכינו לכלים ולכן בתור אנשי חינוך אנו מחויבים להעביר את המסרים להורים. הבעיה העיקרית שאני נתקלתי בה היא אלמנט החרדה. כשאני רציתי לדבר את הדברים הללו לפני ארבע חמש שנים בביה"ס עשו איתי לינץ... הפחד של הזולת זרק אותי מהמערכת. לא יכולתי לספר את האמת, לא יכולתי לדבר על האמת אני גאה בך שאת גננת עצמאית שיכולה לדבר ולהנחות את ההורים כיצד להתבונן וכיצד להגיב ובכלל לעלות את הנושאים ברייש גליי בהצלחה
 
אני הייתי אומרת

שלא צריך לחשוב שאנחנו טובים יותר ממישהו אחר, מצד שני, אסור גם לחשוב שכולם טובים מאיתנו יש לזכור רק דבר אחד - כולנו בני אדם, לכל אחד חולשות וחסרונות יחד עם יתרונות ואיכויות. כל אחד (ולו האיש עם הפוזה החזקה ביותר) רוצה אהבה וזקוק לה.
 
רחלי חמודה

ראשית, כל הכבוד לך על ההתקדמות, על העבודה על עצמך, על הנסיונות להשתפר. אני יודעת שזה לא קל, אני עצמי סבלתי מעודף משקל בגיל ההתבגרות ומכירה את התהליך של להפוך משמנת הכיתה לבחורה שנראית טוב בחיי, בלי טיפה של ציניות - כל הכבוד עגיוש עוד משהו, אני מבינה שאת רוצה להרשים מישהו מסוים, לא להסמיק לידו, לדבר בביטחון מלא, להיות קולית, ויש לי רק עצה אחת ואני מאד מאד מקווה שתקבלי אותה. אם את עושה שינוי בחיים שלך- עשי אותו רק עבור אדם אחד - עבור עצמך!!! מה את יודעת? אולי הבחור נדלק על בחורות שמסמיקות? על ביישניות? יש כאלה, את בטח יודעת, אני באמת מאמינה שהכי טוב יהיה אם תהיי את עצמך. מותר להיות ביישנית, זה לא כזה נורא והמשיכי לפרוח, אני באמת גאה בך למרות שלא מכירה אותך!
 
שלום לך רחלי2000../images/Emo24.gif

את נפלאה וזכרי את זה. תמשיכי לאהוב את עצמך וככה אנשיפ ילמדו לאהוב אותך. אל תשכחי שנכנסת לגיל ההתבגרות, את מגלה מי שאת, את מעצבת את הגבולות של האישיות שלך. מה שאת תקריני זה מה שהחברה תקלוט. אין לך מה לדאוג מאות בנות לפנייך עברו את אותו תהליך, את לא לבד חזקי ואימצי
 

Dark Muse

New member
לפי דעתי...

זה לפי האופי אין שום קשר לאהבה במקבלים אני דוגמא אישית קיבלתי אהבה מסבא סבתא אמא ואבא שהייתי ילד אין לי הרבה תלונות... אולי קצת (או אולי אני לא מודע לזה) בכל זאת אני בעל ביטחון עצמי די נמוך (אפשר להגיד שאני מאוד ביישן) נראה לי שזה חלק מהאופי, זה אצל כל בן אדם תלוי, בלי קשר לאיך שהוא גידלו אותו. הרי יש גם משפחות שיש להם בעיות חמורות בבית והילדים שלהם בעלי ביטחון גבוה. אבל יש דברים שמקפיצים את הביטחון העצמי, כמו שיחות עידוד, פיתוח גוף! (בחברה של היום זה אחד הדברים הטובים ביותר שמצאתי, זה תורם במעט אבל עדין לא בשלמות. כמו כן הסביבה בא הילד נמצא (אבל עדין, אני לא דוגמא אישית לזה, אני משהו מיוחד
) בכל אופן זאת דעתי
 
למעלה