ביטחון אישי...

[men52]

ביטחון אישי...

כאשר הייתי ילד , בערך בגיל 8 או 10 אני זוכר את עצמי מסתובב עם חברי השכנים ברחובות בשכונה אחרי הצהריים כאשר ההורים שלי בבית והם לא יודעים איפה אני בדיוק. ידעו שאני "בחוץ".
היום אני אבא לילדים בני 3 . לא עולה בדעתי שהם יצאו מהבית לשחק ואני לא אדע איפה הם.
אני גר בפרדס חנה אבל לדעתי ההרגשה הזאת היא בכל הארץ.
אולי חוץ מקהילות סגורות כגון קיבוצים ששם הילדים נוסעים באופניים בשבילים וההורה לא צריך לצאת עם הבן שלו.
אני שוקל לעבור לקיבוץ בשביל הביטחון האישי של הילדים שלי.
אשמח לשמוע תגובות...

 

[meidadc]

אני לא חושב שהיום פחות בטוח

היום פשוט מקובל לשלוח את הילדים "לחצר".
זה נכון לגבי המון דברים אחרים. פעם היה מקובל לשלוח את הילדים ללכת ברגל לביה"ס. היום הרבה יותר הורים מסיעים ילדים לביה"ס.

אני לא חושב שיש לזה סיבה אובייקטיבית. אני חושב שהיום יש יותר היסטריה

 

[KmoRakefet]

אני חושבת שאתה נמצא בשלב שזה עוד לא צריך

הטריד אותך. אתה יכול להערך כמובן מראש אבל הילדים שלך במרחק ממש שנים מהגיל עליו אתה מדבר. אתמול מישהו תפס ביד של ילדה בסופר כמה מטרים מאמא שלה ואמר לה בואי איתי וזה היה במרכז קנות גדול מאובטח ובאזור שנחשב בטוח. כשהקטנה שלי יוצאת בשכונה שהיא שכונה סגורה יחסית גם אני דואגת (9). אבל היא עצמאית מאוד וקשה לכלוא אותה בבית. גם כשאני הייתי קטנה אבא שלי הכריח אותי לחזור הביתה בשש בערב בחורף. אז זה לא משהו חדש. פשוט ההורים פחות טומנים ראשם בחול. עושים כל מה שאפשר ולפעמים יותר מידי כדי להגן על ילדיהם. התחושה שלך ברורה מוצדקת אבל מוקדמת. עוד יהיה לך זמן לדאוג.

 

[צלילי מיתר]

בגיל שלוש זה באמת לא מתאים, בגיל 9 הבן שלי

יורד לבד לגינה ליד הבית.

 

[אימם]

אצלנו זה כמו קיבוץ

אני גרה בעיר גדולה באיזור שכולו מדרחוב מסביב לפארק. מקום מקסים לגידול ילדים...
הילדים שלי ירדו למטה לבדם החל בערך מגיל 5 עם אופניים וכמובן קסדה אבל השגחתי עליהם מהמרפסת.
בגיל 3 זה גיל מאוד צעיר ואסור להשאיר לבד בגיל כזה

 

[כן ועכשיו]

אם קיבוץ יתרום לביטחון האישי שלך הוא יתרום

גם לתחושת הביטחון של ילדך.
בגלל אותן חששות עברתי לפני 12 שנה לישוב קהילתי קטן שיש בו בית ספר יסודי (כדי שילדיי יסעו לבית ספר מרוחק רק בשלב החטיבה/תיכון).
המעבר הוכיח את עצמו וילדיי, האחת כבר אחרי צבא והאחר לפני גיוס, גדלו במקום בטוח עם חיי קהילה עשירים ותחושת שותפות ושייכות.
קח בחשבון שמעבר לקיבוץ או ישוב קהילתי מצריך היערכות כלכלית של רכישת בית פרטי, אחזקתו ואחזקת שני כלי רכב - כי בד"כ אין תחבורה ציבורית רציפה.
זה גם אומר שעד שהם מוציאים רישיון, אתם ההורים משמשים כשירות הסעות...עבורנו המאמץ השתלם.
כדאי לחפש משהו באיזור הקרוב למקומות העבודה שלכם - אין טעם לעבור לקיבוץ או ישוב קהילתי אם תבלו את רוב זמנכם בנסיעה ממנו ואליו.

מקווה שעזרתי,
בהצלחה

 

[כן ועכשיו]

ודרך אגב, שלום לחברי הפורום, קפצתי לשירשור

בלי ברכת שלום, אז ברוכים הנמצאים

 

[צלילי מיתר]

ברוכה הבאה

 

[כן ועכשיו]

תודה