ביטחון או קיפאון

shir3001

New member
ביטחון או קיפאון

משהו נעצר בבלימה. קופאת.
כואב בפנים. מתי יגיע מרפא?
אני נחנקת. אני נמנעת מלחשוף את רגשותי בכל מחיר. אני מעדיפה באופן לא מודע להחנק מבפנים כי בחוץ לא מרגיש בטוח. צעד צעד בצעדים קטנטנים אולי אפשר לגשת לילדה שבפנים, שכולה מהוסת- כאב.
מנוסת-כאב.
אם ארשה לעצמי לכתוב זה אולי קצת יעזור.
אולי בעוד כמה צעדים אצליח להפנים שמה שהיה נורא רע כבר קרה ועבר וכבר איננו בחיים שלי היום. כבר לא כאן לרדוף אותי אך עדין רודף.
זה רק הצל הזה שתוקף, שפתאום ההרגשה שמשהו נורא רע קורה עכשיו, שמשהו כל כך לא בסדר ואי אפשר לברוח.

ועדין יש בתוכי דחף לברוח, או רגשית או פיזית.
עכשיו בנהזוג שלי רוצה שנחיה ביחד. יש בזה היגיון כי עוד כמה חודשים יוולד ילדנו המשותף. ואני קפואה, קשה לי לזוז, קשה לי לשנות כל דבר. כאילו הביטחון הפנימי תלוי בכך שהכל יקפא, שחיי לא ישתנו, שלא אצטרך לזוז.
הוא טוען שהוא לא מרגיש שיתוף סולידריות מצדי. אני לא יכולה להרפות מההגנות שלי.
אני עומדת מהצד ולא משתתפת בחיים שלי. בחיים האלה.
התחייזרתי.
יש לי כל כך הרבה מה לומר ולכתוב אם רק אעיז אם רק ארשה.
מנעולים על הלב על הנפש. רק אל תזוזי אולי זה לא יכאב. זה כואב. אולי לא תרגישי.
איך אפשר לא להרגיש כאב בעוצמה משתקת?
פוחדת. דואגת שהמצב הנפשי שלי ישפיע על העובר...
 

KateAusten

New member
יקירתי


בבקשה תרשי לילדה הקטנה והמפוחדת הזו לנשום, ולבכות. בבקשה תני לה לפרוק את הכאב שחונק אותה. אל תכריחי אותה לשים מסיכה של אישה חזקה כשהיא לא רוצה.. כשהיא רק רוצה לפרוק את שעברה, ושמישהו יחבק אותה. יפשיר את הקיפאון וישחרר אותה מהשלשלאות הכבדות האלה. התחלת כבר עכשיו, בהודעה הזו- בעדינות וזהירות, התחלת לקלף את הקליפה ולאפשר לעצמך לדבר. תמשיכי, תשתפי. אל תפחדי. אני פה מושיטה לך יד
את לא לבד.
תשתפי כאן, תשתפי בטיפול, תשתפי את בן הזוג, שאוהב אותך ומנסה לעזור ולא יודע איך.
תשתפי ותפרקי את הכאב, כדי שהפצע יתחיל להחלים.. שתוכלי להגיע אל האדמה הבטוחה ולנוח קצת.. שתוכלי לנשום.
את לא לבד
 

shir3001

New member
תודה קייט

אני תוהה מה זה אומר להפטר מהמסכה...
מה זה אומר להרפות מהמאמץ להיות כאילו חזקה...
להפסיק לעבוד? לקחת פסק זמן?
איך לתת לכאב להחשף, לצעוק מול כל העולם... להתאבל בשקט עם עצמי...
&nbsp
זה כאב כל כך גדול ומשתק. אני נעלמת מולו. כאילו מתאדה. הכל מסתחרר ואין אחיזה...
&nbsp
שאלות עומדות לפתחי ואני מתפללת לתשובות שיבואו מתוכי באמת...
 

DOCTOR W H O

Member
מנהל
שירוש מדהימה

תני לי להתחיל מהסוף, זה כן ישפיע על העובר אם לא תתני לעצמך לפרוק.
אני מביהנ היטב מה את חשה, כי גם אני מעדיפה לקפוא במקום לזוז כי שם תמיד נוח יותר.
אף אחד לא שואל שאלות ואני לא צריכה לספר תשובות לאדם שהכי צריך אותם, אני.
אבל זאת לא דרך, ורק ברגע שהתחלתי להקיא תרתי משמע את מה שכואב לי התחלתי להרגיש נפלא ולהתרפא.
צללים עדיין כואבים כי הם שאריות שנדבקו אלינו ואנחנו צריכים לנער אותם מעלינו, זאת אומרת לטפל בהם.
כן דברי עם בן זוגך! הוא זקוק לך כמו שאת זקוקה לו!
אני מציעה לקחת מחברת ולרשום בלי לחשוב כל מה שמציק לך ומה שכואב הכל!
פחדים,תקוות,רצונות הכל!
אחרי שתרגעי והכל יהיה כתוב קחי את זה כמו שזה ותראי לבן זוגך. זה השלב הראשון. אל תפחדי אנחנו כאן איתך ונעזור לך.
 

shir3001

New member
תודה דוקטור

אני כותבת כל יום כל בוקר.
להראות לו ולשתף אותו קשה לי.
הוא מבין שיש לי נפש רגישה, שיש לי קושי תפקודי.
אבל יש לו לפעמים תגובות קשות ובוטות ואני לא יכולה להכיל את זה מול חשיפה של עצמי.
 
שירי יקרה, אני שומעת אותך כמה פעמים

אומרת שבנהזוג שלך רוצה שתעברו יחד וזה הגיוני, אבל את לא רוצה.
אז אולי פשוט לא?
אולי יש עלייך הרבה התמודדויות כרגע , ודווקא הדבר האחרון שאת זקוקה ל כרגע הוא להתמודד עם מגורים משותפים?....
אולי אתן יכולים להגיע לאיזה הסדר שיבוא כמה פעמים בשבוע ולדבר על מגורים משותפים שוב בהמשך לבדוק את זה?
למה זה חובה שץתעברו לגור יחד?....
תהיי קשובה לעצמך.
אני שומעת שוב ושוב שאת לא רוצה את זה.
יש לנו כלמיני סוגי הגיונות, וצריך לכבד כל אחד מהם.
כנראה להיכנס איתו לאינטימיות אינטנסיבית של מגורים משותפים לא מתאים לך עכשיו.
אז למה בכוח?....
 

shir3001

New member
גקי

את ממש צודקת. אני פשוט חושבת שזה עוד התמודדות וקשה מספיק גם עכשיו. אנחנו לא גרים באותה עיר. יש לו גם ילד מנישואין קודמים. יחד נפלא שאני מאוד אוהבת אבל גם עוד התמודדות.
יש תחושת מוכרות וביטחון בעיר שלי שאולי אני זקוקה לה עכשיו .
ההסתגלות לאמהות היא בפני עצמה תהיה מאתגרת.
&nbsp
אני לא יודעת מה יהיה לי קל יותר. לגדל את הילד לבד במקום המוכר או לעשות את המעבר ולגדל יחד עם בנהזוג...
&nbsp
הוא רוצה שנהייה משפחה.
אני מרגישה כל כך
מפורקת ולקבל את ההחלטה הזאת קשה מאוד אבל חשוב שאחליט, בשבילי ובשבילו.
&nbsp
 
למעלה