ביטול חזקת הגיל הרך לאמהות-מה דעתכן
- פותח הנושא מכשפה
- פורסם בתאריך
four seasons
New member
צעד מבורך שיטיב עם קידום מעמד
האישה, גברים רבים כבר מעורים בגידול ילדים ובחלוקת הנטל של ההורות, לא עוד גבר אישה אלה אם ואב, יותר נשים תוכלנה להתפנות לאוניברסיטה ולקריירה, אני רואה בזה אם יצא לפועל עידן חדש,
האישה, גברים רבים כבר מעורים בגידול ילדים ובחלוקת הנטל של ההורות, לא עוד גבר אישה אלה אם ואב, יותר נשים תוכלנה להתפנות לאוניברסיטה ולקריירה, אני רואה בזה אם יצא לפועל עידן חדש,
אני מכירה משפחה בה האב
הוא בפרוש בעל נטיות אמהיות יותר מהאם. למשפחה הזו היתהפיליפינית גם קודם, אז טפול הילדים ברמת ההתעסקות היומיומית בהחלט לא הוטלה על מי מבני הזוג. היות והאם ידעה שהמצב בבתי הדין לעניני משפחה עומד לטובתה, וידעה עד כמה הגבר צריך את ילדיו לשמותו הנפשית היא השתמשה בהם ככלי מקוח בצורה יוצאת דופן. והאב, ויתר כי טובת ילדיו לנגד עיניו - הוא לא ינהל מלחמות על גבם. זו תוצאה של אי בדיקת המציאות כלל על ידי בתי המשפט. בעקרון, כאשר יש סכסוך גם היום יכולים בתי המשפט לבקש חוו"ד מומחה למי יש יכולת הורית טובה יותר, אבל הנטיה היא לא להוציא ילדים מאמם גם אם באופן ספציפי יש סיבה טובה לכך. אם אני מסתכלת על ביתי, הגם שבעלי הוא אב למופת, בעל לדוגמה, רגיש ואוהב את ילדיו, עדיין יש צרכים של ילדים קטנים שהוא פשוט פחות מסוגל להבין. לדעתי יש הבדל בין גברים לנשים במכלול ביכולת התקשורת עם ילדים קטנים, כאשר הנשים הם בפרוש מעל. אז מה המסקנה? ואם בתי החוק יתיר הוצאת ילדים מהאם, לא יהיו מרמורים? ואם לא מתירים אין מרמורים? מה יותר טוב קביעת כלל, אם אפשרות ליוצאים מן הכלל נדירים, או קביעה מקדמית שכל מקרה יבדק לגופו? אין לי תשובה על כך. זו סתם תהיה..
הוא בפרוש בעל נטיות אמהיות יותר מהאם. למשפחה הזו היתהפיליפינית גם קודם, אז טפול הילדים ברמת ההתעסקות היומיומית בהחלט לא הוטלה על מי מבני הזוג. היות והאם ידעה שהמצב בבתי הדין לעניני משפחה עומד לטובתה, וידעה עד כמה הגבר צריך את ילדיו לשמותו הנפשית היא השתמשה בהם ככלי מקוח בצורה יוצאת דופן. והאב, ויתר כי טובת ילדיו לנגד עיניו - הוא לא ינהל מלחמות על גבם. זו תוצאה של אי בדיקת המציאות כלל על ידי בתי המשפט. בעקרון, כאשר יש סכסוך גם היום יכולים בתי המשפט לבקש חוו"ד מומחה למי יש יכולת הורית טובה יותר, אבל הנטיה היא לא להוציא ילדים מאמם גם אם באופן ספציפי יש סיבה טובה לכך. אם אני מסתכלת על ביתי, הגם שבעלי הוא אב למופת, בעל לדוגמה, רגיש ואוהב את ילדיו, עדיין יש צרכים של ילדים קטנים שהוא פשוט פחות מסוגל להבין. לדעתי יש הבדל בין גברים לנשים במכלול ביכולת התקשורת עם ילדים קטנים, כאשר הנשים הם בפרוש מעל. אז מה המסקנה? ואם בתי החוק יתיר הוצאת ילדים מהאם, לא יהיו מרמורים? ואם לא מתירים אין מרמורים? מה יותר טוב קביעת כלל, אם אפשרות ליוצאים מן הכלל נדירים, או קביעה מקדמית שכל מקרה יבדק לגופו? אין לי תשובה על כך. זו סתם תהיה..
four seasons
New member
אם הבנתי נכון את הכוונה של הורות
שווה זה ליצור אופציה שווה להורות לשחרר את האישה מן הנישה של התפקידים המסורתיים ולתת לגבר אפשרות להיות אב, אני מניח שזה לא יום בהיר, אלה לאחר שהגיעו להפנמה שגברים רבים משתתפים בגידול הילדים, גבר עם תנוק זה לא איש ממאדים. ביטול חזקת האם לא תמנע מנשים להמשיך לטפל בילדים אלה תאפשר לה לבחור, אף אחד לא יוכל להכריח אישה או להאשים אישה קרייריסטית שהיא מזניחה את ילדיה. טיפול בילד/ה הוא דבר נרכש, עד לפני כמה עשורים גברים לא יכלו אפילו אם רצו להיות אבות במישרה מלאה, מפני שאופי החברה היה שונה. ניצול לרעה יכול להתקיים בשני הצדדים ואין לכך קשר לחוק או להיות אדם אם או אב. נשים רבות חשות רגשי אשמה כאשר הן מפתחות קריירה, חוק זה יכול להקל עליהן, משום שיש הורות שווה, יש אם ויש אב יש אישה קריירסטית ויש גבר קרייריסט. לשיוויון יש מחיר וסוף סוף הגיעה הזמן שהגבר יתרום, הרי שינוי החוק לא מאלץ אישה הוא גבר להחזיק בילד/ה, אלה נותן אופציה שווה, לדוגמה אם לילד/ה בגיל 6 שנמצאת לקראת השלמת הדוקטורת בהליכי גירושין ובני הזוג החליטו שהילד יהיה בחזקת האב, הדבר לפי מיטב הבנתי היה בילתי אפשרי, עם השינוי הדבר יהיה אפשרי. מעט מאבקים לשינוי תדמית חברתית קיימים היום, יש לנו פה דוגמה של שינוי אמיץ ואמיתי שהוא באצם גם מבחן חברתי, בצירוף השינוי שעובר הצבא, בהקשר האישה, אנו כחברה שני צעדים קדימה לחברה שיוויונית. הצעד הבה אולי הצהרה כי הגבר כאדם הוא לא יצור אלים, כי אלימות קיימת כמושג ויש שמשתימשים בה ושהורות היא דבר נרכש ועכשיו יש סיבה ללמוד אותה גם לגברים
שווה זה ליצור אופציה שווה להורות לשחרר את האישה מן הנישה של התפקידים המסורתיים ולתת לגבר אפשרות להיות אב, אני מניח שזה לא יום בהיר, אלה לאחר שהגיעו להפנמה שגברים רבים משתתפים בגידול הילדים, גבר עם תנוק זה לא איש ממאדים. ביטול חזקת האם לא תמנע מנשים להמשיך לטפל בילדים אלה תאפשר לה לבחור, אף אחד לא יוכל להכריח אישה או להאשים אישה קרייריסטית שהיא מזניחה את ילדיה. טיפול בילד/ה הוא דבר נרכש, עד לפני כמה עשורים גברים לא יכלו אפילו אם רצו להיות אבות במישרה מלאה, מפני שאופי החברה היה שונה. ניצול לרעה יכול להתקיים בשני הצדדים ואין לכך קשר לחוק או להיות אדם אם או אב. נשים רבות חשות רגשי אשמה כאשר הן מפתחות קריירה, חוק זה יכול להקל עליהן, משום שיש הורות שווה, יש אם ויש אב יש אישה קריירסטית ויש גבר קרייריסט. לשיוויון יש מחיר וסוף סוף הגיעה הזמן שהגבר יתרום, הרי שינוי החוק לא מאלץ אישה הוא גבר להחזיק בילד/ה, אלה נותן אופציה שווה, לדוגמה אם לילד/ה בגיל 6 שנמצאת לקראת השלמת הדוקטורת בהליכי גירושין ובני הזוג החליטו שהילד יהיה בחזקת האב, הדבר לפי מיטב הבנתי היה בילתי אפשרי, עם השינוי הדבר יהיה אפשרי. מעט מאבקים לשינוי תדמית חברתית קיימים היום, יש לנו פה דוגמה של שינוי אמיץ ואמיתי שהוא באצם גם מבחן חברתי, בצירוף השינוי שעובר הצבא, בהקשר האישה, אנו כחברה שני צעדים קדימה לחברה שיוויונית. הצעד הבה אולי הצהרה כי הגבר כאדם הוא לא יצור אלים, כי אלימות קיימת כמושג ויש שמשתימשים בה ושהורות היא דבר נרכש ועכשיו יש סיבה ללמוד אותה גם לגברים
יש הבדל גדול במעמדות בחברה שלנו. ../images/Emo10.gif
ומה שכתבת כאן נכון אך ורק לאותו מגזר עליון שבו הנשים בוחרות להיות קרייריסטיות! אני מתריעה וחוששת מה יעלה בגורלן של נשים ממגזרים חלשים, נשים שאין להן כסף לקחת עורכי דין טובים , כאלה שמולן עומד גבר אלים מילולית או פיזית, עם כסף או קשרים,שרק רוצה מלחמה- ואז נוצר מילכוד. כמובן שלאנשים מהמעמד הגבוה, לאנשים "נאורים" החוק יכול להועיל. אבל רק לידיעה- גם היום קיימת אפשרות להורים לקבוע חזקה משותפת, גם כשהילדים בגיל הרך, ויש לי חברה שעשתה זאת, בניגוד לדעות הפסיכולוגים ועורכי הדין, כי הם יצרו אולי תקדים. אבל אם ההורים מתעקשים אז בית המשפט מקבל את דעתם, ולכן- אין סיבה לשנות את החוק הקיים! בית המשפט אולי לא יסכים לתת חזקה בלעדית לאב, ובצדק לדעתי, לילדים בגיל הרך, ושינוי החוק מוביל לכך! גם מילים יפות וניסוחים בהירים לא ישנו את דעתי! היום מנסים הגברים "להוכיח " שהאם או זונה, או משתמשת, או משוגעת, על מנת להשיג חזקה על הילדים. ומי שבודק את הדברים, מאמין לגברים,בדרך כלל, במיוחד אם הם בעלי מעמד ותפקיד. כך שקודם כל שיחוקקו חוק שמבטל את הסעיפים הללו, כדי שהגברים לא יעשו מהאמהות של ילדיהם -בכוח -בלתי ראויות, ואז כשבאמת נראה שפנינו לשיוויון ולטובת הילדים- תהיה הדרך פתוחה לשינוי, ולא יגרמו עוד נזקים! אני מוכנה ומסכימה למשמורת משותפת בגיל הרך, אבל לא לביטול החזקה לאם! במצב של משמורת משותפת יש לשני הצדדים הזדמנות שווה לנהל קריירה! אילו באמת האמנתם בהורות שווה- הייתם נלחמים על משמורת משותפת ולא על ביטול חזקת הגיל הרך! וכל מקרה לגופו! ולעניין האלימות- אין לגברים מונופול על אלימות, אבל יש יותר גברים אלימים מנשים- זה כנראה בגנים בכל זאת. הורות היא דבר נרכש, אבל אצל האם זה גם דבר אינסנקטיבי בדרך כלל. יש גברים שגם אצלהם זה כך. חברה שיוויונית? אנחנו רחוקים מאד!
ומה שכתבת כאן נכון אך ורק לאותו מגזר עליון שבו הנשים בוחרות להיות קרייריסטיות! אני מתריעה וחוששת מה יעלה בגורלן של נשים ממגזרים חלשים, נשים שאין להן כסף לקחת עורכי דין טובים , כאלה שמולן עומד גבר אלים מילולית או פיזית, עם כסף או קשרים,שרק רוצה מלחמה- ואז נוצר מילכוד. כמובן שלאנשים מהמעמד הגבוה, לאנשים "נאורים" החוק יכול להועיל. אבל רק לידיעה- גם היום קיימת אפשרות להורים לקבוע חזקה משותפת, גם כשהילדים בגיל הרך, ויש לי חברה שעשתה זאת, בניגוד לדעות הפסיכולוגים ועורכי הדין, כי הם יצרו אולי תקדים. אבל אם ההורים מתעקשים אז בית המשפט מקבל את דעתם, ולכן- אין סיבה לשנות את החוק הקיים! בית המשפט אולי לא יסכים לתת חזקה בלעדית לאב, ובצדק לדעתי, לילדים בגיל הרך, ושינוי החוק מוביל לכך! גם מילים יפות וניסוחים בהירים לא ישנו את דעתי! היום מנסים הגברים "להוכיח " שהאם או זונה, או משתמשת, או משוגעת, על מנת להשיג חזקה על הילדים. ומי שבודק את הדברים, מאמין לגברים,בדרך כלל, במיוחד אם הם בעלי מעמד ותפקיד. כך שקודם כל שיחוקקו חוק שמבטל את הסעיפים הללו, כדי שהגברים לא יעשו מהאמהות של ילדיהם -בכוח -בלתי ראויות, ואז כשבאמת נראה שפנינו לשיוויון ולטובת הילדים- תהיה הדרך פתוחה לשינוי, ולא יגרמו עוד נזקים! אני מוכנה ומסכימה למשמורת משותפת בגיל הרך, אבל לא לביטול החזקה לאם! במצב של משמורת משותפת יש לשני הצדדים הזדמנות שווה לנהל קריירה! אילו באמת האמנתם בהורות שווה- הייתם נלחמים על משמורת משותפת ולא על ביטול חזקת הגיל הרך! וכל מקרה לגופו! ולעניין האלימות- אין לגברים מונופול על אלימות, אבל יש יותר גברים אלימים מנשים- זה כנראה בגנים בכל זאת. הורות היא דבר נרכש, אבל אצל האם זה גם דבר אינסנקטיבי בדרך כלל. יש גברים שגם אצלהם זה כך. חברה שיוויונית? אנחנו רחוקים מאד!
four seasons
New member
מכשפה יקרה, ההבדל בין המעמדות
סיבה נוספת לשינוי המצב, הוא יתן להן אופציה לצאת ממצבן, הפיתרון לשימוש באלימות הוא מישפטי ולא שימור מצבם שמהווה חממה לדיעות קדומות, שימור החוק הקיים ימשיך את תיוקן והשינוי יתן להן אופציה לצאת ממצבן, הרי ברור שבמצב שמדובר במעמד סוציו אוקונומי נמוך הילד ישאר אצל האישה, אני מניח ומקווה שבמצב שנקבע כי משמורת הילדים יהיה אצל גבר הוא יצטרך להוכיח שהוא ראוי ומסוגל לטפל בילד והוא עשה זאת בעבר. אני מניח שבמצב שיש נסיון להשתמש בילד/ה לניגוח או לחיסול חשבונות יש להגן על הילדים מהצד האלים או משניהם. אני מצטרף לדברייך לשינוי המצב שבו מנצלים ילדים לצרכים אישיים. המחלוקת היחידה שיש לי איתך היא באמירה שהאלימות היא בגנים של הגברים, בעבר ניסו לטעון שהטימטום הוא בגנים של הנשים והגבר הוא שיא העליונות, אין בדעתי להתייחס לכך, נולדנו שווים, (כמובן שאני לא כועס עלייך ומעריך אותך) אמרות כאלו באות מתוך כעס. הבדלים יש אצל אישה יש למשל סרטן השד ולעומת זאת לגבר יש סרטן האשכים שלשניהם תופעות זהות כמו כריתת שד או כריתת אשכ, תמיד האמנתי שההבדלים בין גברים לנשים הם מנטליים ומנטליות זה דבר שאפשר לשנות, הבדלים שנוצרו ע"י בני אדם או חברות, לא מולדות.
סיבה נוספת לשינוי המצב, הוא יתן להן אופציה לצאת ממצבן, הפיתרון לשימוש באלימות הוא מישפטי ולא שימור מצבם שמהווה חממה לדיעות קדומות, שימור החוק הקיים ימשיך את תיוקן והשינוי יתן להן אופציה לצאת ממצבן, הרי ברור שבמצב שמדובר במעמד סוציו אוקונומי נמוך הילד ישאר אצל האישה, אני מניח ומקווה שבמצב שנקבע כי משמורת הילדים יהיה אצל גבר הוא יצטרך להוכיח שהוא ראוי ומסוגל לטפל בילד והוא עשה זאת בעבר. אני מניח שבמצב שיש נסיון להשתמש בילד/ה לניגוח או לחיסול חשבונות יש להגן על הילדים מהצד האלים או משניהם. אני מצטרף לדברייך לשינוי המצב שבו מנצלים ילדים לצרכים אישיים. המחלוקת היחידה שיש לי איתך היא באמירה שהאלימות היא בגנים של הגברים, בעבר ניסו לטעון שהטימטום הוא בגנים של הנשים והגבר הוא שיא העליונות, אין בדעתי להתייחס לכך, נולדנו שווים, (כמובן שאני לא כועס עלייך ומעריך אותך) אמרות כאלו באות מתוך כעס. הבדלים יש אצל אישה יש למשל סרטן השד ולעומת זאת לגבר יש סרטן האשכים שלשניהם תופעות זהות כמו כריתת שד או כריתת אשכ, תמיד האמנתי שההבדלים בין גברים לנשים הם מנטליים ומנטליות זה דבר שאפשר לשנות, הבדלים שנוצרו ע"י בני אדם או חברות, לא מולדות.
טוב, לא אתווכח איתך בנושא הגנטי,
אבל יש הבדלים גנטיים והורמונליים בין נשים וגברים.מנטליות זה דבר שיכול להשתנות אבל זה לוקח הרבה מאד זמן, אולי דור או שניים. כמעט כל מה שאתה כותב נכון בתאוריה. אני מודאגת מהמצב ומהמציאות בשטח ומדברת מתוך נסיון! יש הרצוי ויש המצוי! המצב המצוי הוא רע מאד!
אבל יש הבדלים גנטיים והורמונליים בין נשים וגברים.מנטליות זה דבר שיכול להשתנות אבל זה לוקח הרבה מאד זמן, אולי דור או שניים. כמעט כל מה שאתה כותב נכון בתאוריה. אני מודאגת מהמצב ומהמציאות בשטח ומדברת מתוך נסיון! יש הרצוי ויש המצוי! המצב המצוי הוא רע מאד!
יש דברים שגברים לא יכולים...
להניק למשל..... ולפי מה שאומרים, הנקה יוצרת קשר מיוחד בין אמא וצאצאה. כך שגם אחרי ההנקה זה לא כל כך רעיון טוב לנתק. אבל ממילא צריך לבדוק כל מקרה לגופו. ---------- ושוב אני קורא - הבה נפעל לצמצום מקרי הגירושין על ידי חינוך לחיי משפחה המבוססים על כללים של אהבה ושויון (ולא על מימוש עצמי ומין). אולי זה יעזור.
להניק למשל..... ולפי מה שאומרים, הנקה יוצרת קשר מיוחד בין אמא וצאצאה. כך שגם אחרי ההנקה זה לא כל כך רעיון טוב לנתק. אבל ממילא צריך לבדוק כל מקרה לגופו. ---------- ושוב אני קורא - הבה נפעל לצמצום מקרי הגירושין על ידי חינוך לחיי משפחה המבוססים על כללים של אהבה ושויון (ולא על מימוש עצמי ומין). אולי זה יעזור.
חנה בית הלחמי
New member
מצטרפת לקריאה בהבט רחב יותר
של הדברות חיובית בין הורים ויצירת תחושה משפחתית גם במקומות בהם ההורים, מסיבותיהם אינם חולקים את אותו בית ואותה מיטה. מנסיוני האישי אני יודעת שזהו מאבק יומיומי של כל הורה עם עצמה / עצמו להתגבר על כעסי היומיום, חילוקי דיעות, גישות שונות - ולראות את הילד/ה בראש סדר העדיפויות. אני גם מאמינה שגישה כזו תתרום לעצמאותן של נשים רבות שנכנעות לתכתיבים המשפיעים לרעה על חייהן מתוך תחושה של "ככה זה". אז זה לא ככה, אפשר גם אחרת ותחושה משפחתית והרמונית גם בסידורים ובבילויים ובהתארגנות לגבי ילדים היא דבר נחוץ להם, לנו ולחיינו.
של הדברות חיובית בין הורים ויצירת תחושה משפחתית גם במקומות בהם ההורים, מסיבותיהם אינם חולקים את אותו בית ואותה מיטה. מנסיוני האישי אני יודעת שזהו מאבק יומיומי של כל הורה עם עצמה / עצמו להתגבר על כעסי היומיום, חילוקי דיעות, גישות שונות - ולראות את הילד/ה בראש סדר העדיפויות. אני גם מאמינה שגישה כזו תתרום לעצמאותן של נשים רבות שנכנעות לתכתיבים המשפיעים לרעה על חייהן מתוך תחושה של "ככה זה". אז זה לא ככה, אפשר גם אחרת ותחושה משפחתית והרמונית גם בסידורים ובבילויים ובהתארגנות לגבי ילדים היא דבר נחוץ להם, לנו ולחיינו.
אני שמח שאת כותבת את זה ../images/Emo39.gif
את כל כך קולעת לתפיסת ההורות השווה שזה יפה היגעתי לפורום הזה לראשונה בתחילת השנה, כשעמותת הורות=שווה קמה,והיתה לי תחושה שהשותפות המיידיות לרצונם של גברים להיות הורים תהינה נשים פמינסטיות, שלא רואות את כל יעודם בחיים כמטפלות בבית. מדהים עד כמה מחפשים כאן מניעים נסתרים, במקום לתמוך במטרה האחת והיחידה, ואת היטבת לתאר אותה.
את כל כך קולעת לתפיסת ההורות השווה שזה יפה היגעתי לפורום הזה לראשונה בתחילת השנה, כשעמותת הורות=שווה קמה,והיתה לי תחושה שהשותפות המיידיות לרצונם של גברים להיות הורים תהינה נשים פמינסטיות, שלא רואות את כל יעודם בחיים כמטפלות בבית. מדהים עד כמה מחפשים כאן מניעים נסתרים, במקום לתמוך במטרה האחת והיחידה, ואת היטבת לתאר אותה.
ציפי, את לדעתי נותנת את התשובה ../images/Emo45.gif
במה שאת כותבת כאן! לנשים במכלול יש את היכולת לתקשר אם ילדים קטנים הרבה יותר טוב מאשר לגברים! אני יודעת זאת גם מנסיון שלי וגם מנסיונן של חברותי! אני לדוגמא מסוגלת להבין מה תינוק רוצה רק לפי הטון שלו, הניואנסים הקטנים, התנועות, מבט העיניים, סוג הבכי- ואני לא בטוחה שכזאת רגישות יש לגברים! ואם כן- למעטים! אני יודעת ומודעת וגם שמעתי סיפורים שאבות שמופרדים מילדיהם בזמן גירושין עוברים משברים רגשיים ונפשיים. זה דבר שלא דיברו עליו ולא לקחו אותו בחשבון והתעלמו ממנו הרבה שנים! זה יצר נזקים לכולם, גם לילדים, ואולי בגלל זה באו הגברים והתחילו להלחם על ה"זכויות" שלהם! אבל- אני כאם, שניתקו ממני בשלב מסויים את הילדים בלי שום סיבה מוצדקת, ונתנו לאב שהיה אלים כלפינו לשמור עליהם עד שפקידות הסעד יחליטו מה עושים...וזה לקח חודשים ארוכים- אז אני יודעת שכאם מה שעבר עליי היה קשה וזהה למה שעבר על הנשים בשואה שהפרידו מהן את ילדיהן!אני במקרה חזקה, אספתי את עצמי, נלחמתי בדכאון שהמצב גרם לי, לא התאשפזתי ולא איבדתי את השפיות, וגם לא ניסיתי להתאבד! אבל-אני חושבת שרק הידיעה שקיים איום כלשהו שעלולים לקחת לאשה את הילדים שלה-יכול להטריף את הדעת, יכול להכניס את האשה למצבים בלתי אפשריים, ובמקרה שלי- זה מה שקרה, וזה מה שגרם לי בעלי, ומה שקורה בשטח- שאת האלימות המילוית והפיסית, ואת האיומים של הבעלים האלימים- לא רואים! לא פקידות הסעד ולא המומחים, ואז זה מילה שלך כנגד מילה שלו! ואז או שהאשה נשברת ומרימה ידיים, כמו במקרה שלי,או שהגבר נשבר! ומי שנפגע אלו הילדים! עשה טוב הלקוח שלך שוויתר לאשתו. אני לא חושבת שהוא הפסיד אלא הרוויח! הוא הרוויח את הילדים שלו, את אשתו כחברה, ואת הבריאות הנפשית של כולם! מנסיון אני אומרת- כאשר צד אחד מנסה לפגוע בצד השני על מנת להחליש אותו ולזכות ביתרון על ילדיו- הוא עושה נזק , ברגע שהוא פוגע בצד האחר, הילדים נפגעים מזה, ואת הנזקים רואים רק כעבור שנים! עלפניו הכל יכול להראות בסדר.אבל ילדים שאין להם שני הורים שווים וחזקים- יוצאים לא מאוזנים מבחינה נפשית ורגשית וזה יכול להיות בכייה לדורות.
במה שאת כותבת כאן! לנשים במכלול יש את היכולת לתקשר אם ילדים קטנים הרבה יותר טוב מאשר לגברים! אני יודעת זאת גם מנסיון שלי וגם מנסיונן של חברותי! אני לדוגמא מסוגלת להבין מה תינוק רוצה רק לפי הטון שלו, הניואנסים הקטנים, התנועות, מבט העיניים, סוג הבכי- ואני לא בטוחה שכזאת רגישות יש לגברים! ואם כן- למעטים! אני יודעת ומודעת וגם שמעתי סיפורים שאבות שמופרדים מילדיהם בזמן גירושין עוברים משברים רגשיים ונפשיים. זה דבר שלא דיברו עליו ולא לקחו אותו בחשבון והתעלמו ממנו הרבה שנים! זה יצר נזקים לכולם, גם לילדים, ואולי בגלל זה באו הגברים והתחילו להלחם על ה"זכויות" שלהם! אבל- אני כאם, שניתקו ממני בשלב מסויים את הילדים בלי שום סיבה מוצדקת, ונתנו לאב שהיה אלים כלפינו לשמור עליהם עד שפקידות הסעד יחליטו מה עושים...וזה לקח חודשים ארוכים- אז אני יודעת שכאם מה שעבר עליי היה קשה וזהה למה שעבר על הנשים בשואה שהפרידו מהן את ילדיהן!אני במקרה חזקה, אספתי את עצמי, נלחמתי בדכאון שהמצב גרם לי, לא התאשפזתי ולא איבדתי את השפיות, וגם לא ניסיתי להתאבד! אבל-אני חושבת שרק הידיעה שקיים איום כלשהו שעלולים לקחת לאשה את הילדים שלה-יכול להטריף את הדעת, יכול להכניס את האשה למצבים בלתי אפשריים, ובמקרה שלי- זה מה שקרה, וזה מה שגרם לי בעלי, ומה שקורה בשטח- שאת האלימות המילוית והפיסית, ואת האיומים של הבעלים האלימים- לא רואים! לא פקידות הסעד ולא המומחים, ואז זה מילה שלך כנגד מילה שלו! ואז או שהאשה נשברת ומרימה ידיים, כמו במקרה שלי,או שהגבר נשבר! ומי שנפגע אלו הילדים! עשה טוב הלקוח שלך שוויתר לאשתו. אני לא חושבת שהוא הפסיד אלא הרוויח! הוא הרוויח את הילדים שלו, את אשתו כחברה, ואת הבריאות הנפשית של כולם! מנסיון אני אומרת- כאשר צד אחד מנסה לפגוע בצד השני על מנת להחליש אותו ולזכות ביתרון על ילדיו- הוא עושה נזק , ברגע שהוא פוגע בצד האחר, הילדים נפגעים מזה, ואת הנזקים רואים רק כעבור שנים! עלפניו הכל יכול להראות בסדר.אבל ילדים שאין להם שני הורים שווים וחזקים- יוצאים לא מאוזנים מבחינה נפשית ורגשית וזה יכול להיות בכייה לדורות.
מכשפה, אני שמח לראות שאת בודדה
בגישתך, שמעדיפה כי נשים ישארו מטפלות של הילדים וימנעו מאביהם בכל דרך להתחלק בטיפול האם את מבינה כי חזקת הגיל הרך עוקפת את טובת הילדים? הרי אין בעיה שכאשר האם היא ההורה המסור יותר והקרוב יותר לילדים (כמו בהרבה מקרים) הילדים יהיו במשמורתה. אבל חזקת הגיל הרך פירושה שבכל מקרה (למעט מקרים כמו שלך) המשמורת על הילדים עוברת לאם. גם במקרים בהם האם היא ההורה הפחות מתאים. אז את המלחמה של מי את נלחמת? של הילדים וטובתם או שלך מול האקס שלך?
בגישתך, שמעדיפה כי נשים ישארו מטפלות של הילדים וימנעו מאביהם בכל דרך להתחלק בטיפול האם את מבינה כי חזקת הגיל הרך עוקפת את טובת הילדים? הרי אין בעיה שכאשר האם היא ההורה המסור יותר והקרוב יותר לילדים (כמו בהרבה מקרים) הילדים יהיו במשמורתה. אבל חזקת הגיל הרך פירושה שבכל מקרה (למעט מקרים כמו שלך) המשמורת על הילדים עוברת לאם. גם במקרים בהם האם היא ההורה הפחות מתאים. אז את המלחמה של מי את נלחמת? של הילדים וטובתם או שלך מול האקס שלך?
טלוש!הגבתי למעלה, ואתה לא מבין! ../images/Emo31.gif
תקרא מה שציפי כתבה- אני מסכימה איתה בהחלט! לדעתי בגיל הרך יש לאמהות גישה יותר טבעית ויותר נכונה לילדים, אולי בגלל ההריון, ההורמונים, והטבע. נכון שישנם מקרים חריגים כמו התעללות, סמים, אלכוהוליזם או חוסר תפקוד שבהם אין אפשרות שהאם או האב יטפלו בילדים. ואז אולי עדיף שגורם אחר יטפל בהם. שים לב לחוסר ההבחנה שלך, ולראייתך המעוותת את דברי! ותראה למה זה מסוכן(ואולי זה משליך גם על דברים אחרים שאינך מסוגל להבין!) לגישתי- היכן ראית שכתבתי שאני מעדיפה שהאבות לא יתחלקו בטיפול בילדים? להיפך- אני בעד חלוקת הנטל!אני רק בעד שההורה המשמורן בעל החזקה העיקרית תהיה האם! גם אם האב נורא רוצה!מקסימום אם יש שיתוף פעולה ויכולת תקשור טובה והבנה- החזקה משותפת! אני מדברת על כך שגם כאשר אני הייתי ההורה המסור והמטפל בילדים, כולל המפרנס העיקרי בבית- בגלל המערכת המשפטית שאינה מסוגלת לבדוק נכון את המציאות, עובדה, ועושה טעויות לכיוון שנוח לה, עובדה, נוצר בשטח מצב שאיפשר לאב לקבל את ההחזקה העיקרית, ואני והילדים נפלנו כקורבן של המערכת! (קשה לך להאמין, נכון?) אז- קודם כל אני רוצה שהמערכת תשתנה! שילקחו סמכויות מפקידי הסעד,שאינם עושים את עבודתם נאמנה, שלא תהיינה בדיקות מסוגלות שאינן משקפות כלל את המציאות ומכניסות את כולם לפאניקה, ושההורים יחוייבו לעבור תהליך של גישור לפני הגעה להסכם הקשור בילדיהם! ואז במידה ויש אפשרות או מתוך הסכמה- ייקבעו את הסדרי הראייה לאם ולאב, ולכל היהודים שמחה !
תקרא מה שציפי כתבה- אני מסכימה איתה בהחלט! לדעתי בגיל הרך יש לאמהות גישה יותר טבעית ויותר נכונה לילדים, אולי בגלל ההריון, ההורמונים, והטבע. נכון שישנם מקרים חריגים כמו התעללות, סמים, אלכוהוליזם או חוסר תפקוד שבהם אין אפשרות שהאם או האב יטפלו בילדים. ואז אולי עדיף שגורם אחר יטפל בהם. שים לב לחוסר ההבחנה שלך, ולראייתך המעוותת את דברי! ותראה למה זה מסוכן(ואולי זה משליך גם על דברים אחרים שאינך מסוגל להבין!) לגישתי- היכן ראית שכתבתי שאני מעדיפה שהאבות לא יתחלקו בטיפול בילדים? להיפך- אני בעד חלוקת הנטל!אני רק בעד שההורה המשמורן בעל החזקה העיקרית תהיה האם! גם אם האב נורא רוצה!מקסימום אם יש שיתוף פעולה ויכולת תקשור טובה והבנה- החזקה משותפת! אני מדברת על כך שגם כאשר אני הייתי ההורה המסור והמטפל בילדים, כולל המפרנס העיקרי בבית- בגלל המערכת המשפטית שאינה מסוגלת לבדוק נכון את המציאות, עובדה, ועושה טעויות לכיוון שנוח לה, עובדה, נוצר בשטח מצב שאיפשר לאב לקבל את ההחזקה העיקרית, ואני והילדים נפלנו כקורבן של המערכת! (קשה לך להאמין, נכון?) אז- קודם כל אני רוצה שהמערכת תשתנה! שילקחו סמכויות מפקידי הסעד,שאינם עושים את עבודתם נאמנה, שלא תהיינה בדיקות מסוגלות שאינן משקפות כלל את המציאות ומכניסות את כולם לפאניקה, ושההורים יחוייבו לעבור תהליך של גישור לפני הגעה להסכם הקשור בילדיהם! ואז במידה ויש אפשרות או מתוך הסכמה- ייקבעו את הסדרי הראייה לאם ולאב, ולכל היהודים שמחה !
נושא קשה וטעון
כשאני קוראת את הדיון העצוב הזה, הטעון ברגשות קשים כלכך, אני חושבת על הנעשה בחברה האמריאית, שם מזמן איבדו את הצפון בנושא זה. הורים נאבקים על חזקת ילדיהם בכל הכלים העומדים לרשותם ובדרך כלל זה שלו המאה לו הדעה. שופטים גורמים לעוולות נוראיות רק בגלל שהם שומעים לחוות דעת של עו"סים שגם הם בד"כ אינם אובייקטיביים. וזה קיים כבר כאן. הכוח של העו"סים עובר כל גבול. גם לדעתי יותר טוב שבני זוג יישארו ביחד ואם לא שיישארו חברים, אבל המערכות הקיימות היום מנווטות את הזוג המתקוטט למקומות אלימים יותר ומסלימות את המצב.
כשאני קוראת את הדיון העצוב הזה, הטעון ברגשות קשים כלכך, אני חושבת על הנעשה בחברה האמריאית, שם מזמן איבדו את הצפון בנושא זה. הורים נאבקים על חזקת ילדיהם בכל הכלים העומדים לרשותם ובדרך כלל זה שלו המאה לו הדעה. שופטים גורמים לעוולות נוראיות רק בגלל שהם שומעים לחוות דעת של עו"סים שגם הם בד"כ אינם אובייקטיביים. וזה קיים כבר כאן. הכוח של העו"סים עובר כל גבול. גם לדעתי יותר טוב שבני זוג יישארו ביחד ואם לא שיישארו חברים, אבל המערכות הקיימות היום מנווטות את הזוג המתקוטט למקומות אלימים יותר ומסלימות את המצב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.