מהשרש נשא (ש שמאלית)
שעקרו הרמה. תמיד כדאי לבדוק במקרא. שאת מופיע כמה פעמים כנגע בעור שהוא בליטה בעור, למשל: אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת..." (ויקרא יג). הבטוי שאתה הבאת מקורו בברכת יעקב: ראובן בכורי אתה, כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עוז (בראשית מט), כלומר מורם יותר (נשיא) ועז (אמיץ וחזק). אלא מה, נוטים להצמיד את "שאת" ל"עוז" ובדיבור של היום מתכוונים בעצם להגיד "ביתר עוז" (בעצמה רבה)