גם אני בתהליכים
היי לך איש בלי שם אני התחלתי את התהליכים שלי ביולי. נכון להיום, יש לי אישור חלקי- יש הסכמה עקרונית לגבי העובדה שאני זכאית, והויכוח הוא למה- הרופא טוען שיש לי אישור לחצי משרה ושהנכות צריכה להיות חלקית והעו"ס טוענת לאי כושר השתכרות מוחלט. לכן כרגע אני מחכה שהם ישבו ויחליטו- זה יקח זמן כי זו ישיבת צוות בכיר שצריך להחליט- אם אין הסכמה פה אחד אין החלטה, ולכן הם צריכים לדון. את זה הבנתי אחרי מאמצים רבים והמון שאלות. ההמלצות שלי הן: כאמור- לשמוח כל מסמך- לעולם אל תעביר מקור. אני מצלמת כל מסמך לפחות 3 פעמים ברגע שהוא מתקבל אצלי, ויש לי כמה עותקים של כל התיק כי יש לו שימושים רבים ולכל מקום אני לוקחת אותו איתי. יש מקומות שאתה תדרש להשאיר מסמכים, לכן תמיד קח את ההעתקים. [שמור את המקור ואל תוציא אותו מהבית! רק העתקים] דבר שני- לנדנד. מה לעשות, מלאכה שנואה אך חיונית. אני למדתי בדרך הקשה- אני מצלצלת כל שבוע למחלקה ושואלת מה קורה. כך הצלחתי לעלות על בעיה שהתעוררה- מסתבר שהיה לי חוב יישן ולא מובן [וגדול!] ועד שלא הסדרתי אותו העמידו אותי בהמתנה- מה שמביא אותי לדבר הבא- בכל פעם שאתה שואל- נסח את השאלה מעט שונה. אני שאלתי כמה פעמים לגבי החוב הזה. בפעם הראשונה הוצע לי לחכות כי אחרי שאקבל אישור וקצבה העניין יפתר. וכך הלאה- אל תדאגי, יהיה בסדר אן מה לדאוג. עד שהחלטתי להתעקש ולברר יותר. גיליתי כאמור שיש עיכוב, ואצתי רצתי להסדיר את התשלום...\ שימו לב לגיחוך- התחייבתי בהוראת קבע ל24 תשלומים, ואוכל לשלמם רק אם אקבל קצבה... [הפקידה הסבירה לי שזו שיטתם. אז יוצא שבטל"א בעצם ישלם לעצמו...] עוד עצה- קח מכתב מכל רופא - כל דבר קטן שיהיה מתועד בכתב- משום מה ככל שיש יותר משקל ויותר ניירת כך הם יותר רציניים... ומשהו שלמדתי בדרך הקשה- לכל בעיה להתיחס ברצינות- לא תארתי לעצמי לדוגמא שיש נכות לתת פעילות של בלוטת התריס- זה דבר נפוץ מאין כמוןהו, אבל עובדה- יש וזה מוסיף. מכיוון שהאחוזים מצטברים ומתחלקים [לך תבין את החשיבה ...] יש משקל לכל דבר ועדיף שיהיה נייר ולא יחשב מאשר לא יהיה ותפסיד... דבר אחרון- המון המון סבלנות ואורך רוח, ולהפחית ציפיות. לצערי אמנם יש התקמות מאוד משמעותית מבחינת בטל"א אבל עדיין יש קושי רב לקבל הכרה. [אני עומדת כרגע על 57% ומסתבר לי שזה המון. ברור שיש עוד סעיפים חוץ מהתת"כ ולכן יש לי יותר אחוזים.] אז הכי חשוב- לשמור על אורך רוח אבל לנדנד, לעקוב מאוד צמוד, ולחפש מישהו שיודע גם מה יהיה מעבר- כי אני למשל לא יודעת מה זה אומר שיש לי אחוזי נכות ומה יגיע לי- לכן אני מחפשת מישהו מוסמך עם תשובות. אני מקווה שהעו"סית השיקומית תסכים לשבת איתי ולהסביר לי [אם לא אמשיך הלאה, יש לי כמה כיוונים ומקורות מידע. ברור שברגע שאדע אחלוק את הידע. לסיום- המון הצלחה. זו החלטה שקשה מאוד לקבל- לפנות בדרך הזו, אבל אני אישית מאוד שלמה עימה כרגע וחושבת שזה נכון. אז שבת שלום ולילה טוב. מיצי