ביחד לנצחון!
"...רצינו לחזור לארץ אבותינו, ארץ התנ"ך. רצינו מולדת, רצינו בית. רצינו מקלט, רצינו מקום שנוכל להניח בו ראש. רצינו לחיות ככל האדם, לחיות ככל העמים. רצינו לחיות. המלחמה על ארץ אבותינו גזלה מאתנו את טובי הבנים והבנות שלנו...צר לנו על כך..." אלו דברי ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, בטקס "הסכם קהיר" עם אש"ף בתאריך ה-4 במאי 1994, בחלק זה של הנאום יצחק רבין ז"ל הביא לנו את ההרגשה שאנחנו מאוחדים, הרגשה שכולנו ללא יוצא מן הכלל למען מטרה אחת- לחיות בארץ ישראל, שלום בין עצמנו. נכון אז באותה תקופה דיברנו שלום, באותה תקופה דיברנו על היונה הלבנה, היונה שמסמלת את השלום, שלום בין העם היהודי בארץ ישראל לעם הערבי, באותם ימים לא דיברנו מלחמה, היום כשאנחנו נמצאים שבע וחצי שנים לאחר מכן אנחנו כבר לא מדברים על היונה, היונה נעלמה ואפילו נשכחה מזיכרוננו, היא עדין מחפשת את ענף עץ הזית, שיבשר לנו על סוף הסערה, סופו של המבול- של המלחמה. בימים אלו אנחנו נמצאים במצב של מלחמה, במצב של טרור, במצב אשר מוריד לכולנו את המורל, שמוריד לכולנו את הביטחון, אבל אתם יודעים משהו? זה בגללנו, זה באשמתנו, המדינה שלנו נמצאת היום באחת התקופות הקשות ביותר שידעה מעולם, ואנחנו עדין רבים, אנחנו עדין לא מצליחים להסתדר אחד עם השני, עדין מסוכסכים בין עצמנו, עדין מחפשים אחד את השני, עדין הורסים לעצמנו. תתארו לעצמכם מה אומר לעצמו מרואן ברגותי למשל כאשר הוא רואה אותנו מהצד? הוא צוחק עלינו, הם צוחקים עלינו, הם רואים אותנו, והם מחייכים לעצמם, כי ככה הם מתקדמים לאט לאט צעד אחרי צעד למטרה שלהם, והם עושים זאת בכך שהם גורמים לנו להרוס את עצמנו. אנחנו ננצח רק עם נהיה מאוחדים, אני מדבר על האזרחים עצמם, אני מדבר על העם עצמו, אנחנו האזרחים צריכים להאמין בארץ ישראל, צריכים להאמין ולדעת את זכותנו על הארץ הזו, כשאני רואה את הפטריוטיות של העם האמריקאי בימים אלו אני אומר לעצמי הלוואי עלינו, הם כולם ביחד, הם כולם מאמינים בעם שלהם – כל הכבוד. נכון שנמאס, נמאס לנו מטרור, נמאס לנו ממלחמות, נמאס לנו מדם, נמאס, נמאס ונמאס! אבל אסור לנו להיכנע, אנחנו צריכים להיות חזקים- ושוב פעם חזקים ביחד! אז מספיק למריבות הפנימיות, מספיק להסתכסכויות, מספיק... אנחנו במלחמה, אז קדימה להתאחד, צריכים להיות יחד. אבי ברמי נוער ליכוד שוהם.
"...רצינו לחזור לארץ אבותינו, ארץ התנ"ך. רצינו מולדת, רצינו בית. רצינו מקלט, רצינו מקום שנוכל להניח בו ראש. רצינו לחיות ככל האדם, לחיות ככל העמים. רצינו לחיות. המלחמה על ארץ אבותינו גזלה מאתנו את טובי הבנים והבנות שלנו...צר לנו על כך..." אלו דברי ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, בטקס "הסכם קהיר" עם אש"ף בתאריך ה-4 במאי 1994, בחלק זה של הנאום יצחק רבין ז"ל הביא לנו את ההרגשה שאנחנו מאוחדים, הרגשה שכולנו ללא יוצא מן הכלל למען מטרה אחת- לחיות בארץ ישראל, שלום בין עצמנו. נכון אז באותה תקופה דיברנו שלום, באותה תקופה דיברנו על היונה הלבנה, היונה שמסמלת את השלום, שלום בין העם היהודי בארץ ישראל לעם הערבי, באותם ימים לא דיברנו מלחמה, היום כשאנחנו נמצאים שבע וחצי שנים לאחר מכן אנחנו כבר לא מדברים על היונה, היונה נעלמה ואפילו נשכחה מזיכרוננו, היא עדין מחפשת את ענף עץ הזית, שיבשר לנו על סוף הסערה, סופו של המבול- של המלחמה. בימים אלו אנחנו נמצאים במצב של מלחמה, במצב של טרור, במצב אשר מוריד לכולנו את המורל, שמוריד לכולנו את הביטחון, אבל אתם יודעים משהו? זה בגללנו, זה באשמתנו, המדינה שלנו נמצאת היום באחת התקופות הקשות ביותר שידעה מעולם, ואנחנו עדין רבים, אנחנו עדין לא מצליחים להסתדר אחד עם השני, עדין מסוכסכים בין עצמנו, עדין מחפשים אחד את השני, עדין הורסים לעצמנו. תתארו לעצמכם מה אומר לעצמו מרואן ברגותי למשל כאשר הוא רואה אותנו מהצד? הוא צוחק עלינו, הם צוחקים עלינו, הם רואים אותנו, והם מחייכים לעצמם, כי ככה הם מתקדמים לאט לאט צעד אחרי צעד למטרה שלהם, והם עושים זאת בכך שהם גורמים לנו להרוס את עצמנו. אנחנו ננצח רק עם נהיה מאוחדים, אני מדבר על האזרחים עצמם, אני מדבר על העם עצמו, אנחנו האזרחים צריכים להאמין בארץ ישראל, צריכים להאמין ולדעת את זכותנו על הארץ הזו, כשאני רואה את הפטריוטיות של העם האמריקאי בימים אלו אני אומר לעצמי הלוואי עלינו, הם כולם ביחד, הם כולם מאמינים בעם שלהם – כל הכבוד. נכון שנמאס, נמאס לנו מטרור, נמאס לנו ממלחמות, נמאס לנו מדם, נמאס, נמאס ונמאס! אבל אסור לנו להיכנע, אנחנו צריכים להיות חזקים- ושוב פעם חזקים ביחד! אז מספיק למריבות הפנימיות, מספיק להסתכסכויות, מספיק... אנחנו במלחמה, אז קדימה להתאחד, צריכים להיות יחד. אבי ברמי נוער ליכוד שוהם.