ביופסיה.

[DRUMLINE]

ביופסיה.

כיום, אפשרי לעשות ביופסיה בהרדמה מלאה? כי ההורים שלי חושבים שיש לי צליאק... לאחותי גילו צלייאק לפני כמה שנים. וחוץ מתוצאות בדיקת דם, יש לנו בדיוק את אותם הסימנים (לפני שגילו לה צלייאק כמובן)- רוב היום כאבי בטן חזקים, הרבה שילשולים, נשירת שיער, ומבנה גוף ממש צר (הגובה שלי 173 סמ', ומשקל 48 קילו, ואני אוכל מלא!!!). ותאמת, אני מעדיף לסבול מכאבי בטן לכל החיים מאשר לעבור ביובסיה ללא הרדמה (אחרי שראיתי מה עשו לאחותי, אין מצב שנותן לאנשים לעשות לי את זה כשאני בהכרה!!!).

 

[ליאורט1]

זה לא כזה נורא

שמע, אומנם זה לא הדבר הכי נעים ולא נראה כמו הדבר הכי כיף בעולם זה הרבה פחות גרוע ממה שזה נראה. כל הסיפור לוקח משהו כמו 7 דקות כמעט בלי כאב רק הרגשה מוזרה. לדעתי כדי לעשות את הביופסיה ולגמור עם זה

 

[DRUMLINE]

אממ..

יש בעיה קטנה.. אני ממש ממש ממש ממש עקשן, וברגע שהחלטתי שאני לא עושה משהו אין מצב שישכנאו אותי אחרת (ישבתי 7 וחצי שעות בקופת חולים עד שהסכמתי שיעשו לי בדיקת דם...). אז אולי בכל זאת יש מצב להרדמה?

 

[הניב של יניב]

אז הנה, כן שיכנעו אותך

 

[פני בובה]

תאמין לי

אם אני עברתי את זה בלי טשטוש והטראומה הכי נוראית שזכורה לי מזה היא בדיחה מפגרת של הרופא, כל אחד מסוגל - אני פחדנית אמיתית שמבדיקות דם מתעלפת, ואת הביופסיה שרדתי. כמו שליאור אמר, זה עניין של כמה דקות וזה לא כואב, סתם מוזר קצת.

 

[ליאורט1]

שמע

לא נעים לי להגיד לך אבל ה"טיעון" הזה שלך לא ממש רציני. יש דברים בחיים שצריך לעשות גם אם הם לא נעימים, ודברים שקשורים לבריאות הם לא משהו שמשחקים איתו. קח את עצמך לשיחה ותשכנע אותך(למרות שזה נורא קשה) שלמרות שהבטחת לעצמך שלא תעשה ביופסיה, אתה צריך לאכזב אותך הפעם. שיהיה בהצלחה,

 

[Rosman]

!!! Don't Give Up ../images/Emo36.gif

היי, שמי אפי ואני בן 26 לי גילו את הצליאק בגיל 6, בזמנים שלי לעשות ביופסיה היה סיפור לא קל. נאלצתי להסתובב מבניין לבניין עם צינורית תקועה בתוך הבטן, וזה בכלל לא היה נעים. היום הכל יותר נוח ומהיר. אז נכון, יש מספר רגעים של אי-נוחות, אבל בגדול , תחשוב על זה, זה רק בשבילך, לבריאות שלך. אז, תהיה חזק ותעשה את זה כמו גבר בהכרה מלאה.

, מחזיק לך אצבעות, אפי.

 

[נושיתי האחת]

לדעתי אפשר לעשות ביופסיה

בהרדמה. ושאני אבין, אחותך לא קיבלה אפילו זריקת טשטוש? הביופסיה מאוד חשובה לאבחנה וזו החותמת שאם תצטרך להוכיח שאכן יש לך צליאק.

 

[הניב של יניב]

רגע..

על איזה בדיקה אנחנו מדברים? כיף עם הגרון ? או רמזור מאחור? כי בראשונה אתה מקבל סמים לטישטוש ובזכותה גילו לי את הצליאק השנייה עשו לי גם לפני שגילו את הצליאק והיא לא עזרה בשיט(תרתי משמע) ובה לו מקבלים שום טישטוש

 

[פני בובה]

זה משתנה

רוב האנשים מספרים שבביופסיה לגרון קיבלו טשטוש - ולי אפילו לא הציעו את זה (אולי כי זה היה בצבא?) לגבי הבדיקה ביציאה האחורית - לא עשיתי אבל הייתי אמורה, והרופא ממה שהתרשם ממני ישר רשם הרדמה מלאה, ככה שבמקרה הזה בהחלט האפשרות קיימת.

 

[DRUMLINE]

../images/Emo51.gif לכולם

הביופסיה היא מהגרון, ואחותי לא קיבלה שום חומר טישטוש.. אולי בגלל זה היו כל הצרחות... D_A

 

[הניב של יניב]

תבקש טישטוש

עם טישטוש אתה לא תזכור כלום

 

[YoC30]

אני עשיתי ביופסיה פעמיים...

בפעם הראשונה לפני 30 שנה כשאובחנתי... בפעם השניה לפני 20 שנה כשהחליטו בבית חולים קפלן (שם הייתי במעקב) שזה רעיון טוב לראות איך הגוף שלי יגיב לגלוטן אחרי עשר שנים של דייטה. וואלה, לא יודע מה עבר להם בראש. אני לא מפנה אצבע מאשימה ואני בכלל לא התכוונתי להכנס לזה בכלל כשהתחלתי לכתוב את התגובה הזאת... אבל בכל זאת זה סיפור ששווה לספר. היה פרופ' מפורסם מאד בבית חולים קפלן בזמנו. אני אוותר על פרסום שמו עכשיו אלא אם מישהו ממש יתעקש... אותו פרופ' הוביל בזמנו את מחקר הצליאק בארץ ועובדה שהצליח לאבחן אותי לפני 30 שנה כשבאמת כמעט אף אחד לא שמע על זה אפילו. ובכל אופן... אחרי עשר שנים של מעקב הוא פתאום הציע להורים שלי לעשות איזושהי "תקופת נסיון" שבמהלכה אני אצרוך גלוטן כמו כולם, ונראה איך הרירית שלי תגיב לזה... הייתי בן עשר (!!!) בדיוק בשלב שבוא בנים מתחילים להתפתח... איזה רעיון גרוע זה היה... ברור שתוך שלושה חודשים הייתי רזה כמו שלד, עם בטן נפוחה, חיוור מאד, חלש, ועם בטן מאד לא סימפטית (אני לא צריך לספר לכם... אתם יודעים...). בקיצור אחרי הפצרות של ההורים שלי בטלפון הוא הזמין אותנו לבדיקה בקפלן. אז עשו לי את הביופסיה השנייה שלי. אז לא נתנו טשטוש ולא בטיח. זה היה מאד לא נעים... במיוחד בגלל שלא ממש הייתי בצום והקאתי עליו את נשמתי... בקיצור, וזה בעצם מה שרציתי לכתוב מלכתחילה זה שאם אתה הלך לביופסיה. תלך ען בטן ממש ממש ריקה אחרת היא תתרוקן תוך כדי... ואם מישהו הבין מהטון שלי כאילו יש לי טענות כלפי הרופא שהמליץ על תקופת הנסיון, אז אני צריך להדגיש שאני לא כועס עליו. באותה תקופה עוד לא היו מחקרים מבוססים (כמו היום) שמוכיחים מעל כל ספק שצליאק לא עובר לעולם.