ביום הזכרון...

[דניאל איגר]

ביום הזכרון...

אני חושב עליכם, איריס, דליה, יוסי, וגם ארנבי נבי.

אם תרצו להתיחס - אני פה.

 

[איריסין]

תודה, דני

אז תגיד לי מה כל האנשים האלה עושים פה בבית שלי
(תכף עולים לטקס בבית העלמין הצבאי)

 

[דניאל איגר]

ועכשיו, יום אחרי..

מה שלומך?

 

[איריסין]

טוב תודה

בערך.
בעצם לראשונה השנה, אני חושבת, התנהגתי טוב עם עצמי.
הדחקתי ככל האפשר עד לרגעים האחרונים ממש. אז כשנכנסתי הביתה והיו פה האנשים זו כבר באמת היתה פינה שאין לברוח ממנה.
אחרי הטקס בבית הקברות הייתי עם האנשים שאני אוהבת לשבת איתם ולא הרגשתי יותר מדי רע בגלל אלה שלא ישבתי איתם.
נראה לי שאני מתרגלת. (נורא ככל שזה נשמע)

 

[דניאל איגר]

תודה. אני מאד שמח לשמוע ממך

 

[ארנבי נבי1]

דניאל אתה פה?

 

[דניאל איגר]

כן, ועניתי לך במסר

 

[דליה ח2]

סליחה דניאל, לא התייחסתי , לא ראיתי.

עכשיו כשתקרא למעלה תבין למה. אני באופוריה מהולה.
מחכה לנו שנה לא פשוטה. כבר עברנו את זה פעם אחת, ונעבור שוב. כמו גדולים !

 

[דניאל איגר]

אופוריה מהולה - זה ביטוי טוב