בעניין הפרדס
פתאום צץ לי מין רעיון. אני לא בטוח שהוא נכון, ורציתי לבדוק אותו אתכם. וזה הרעיון: ההפיכה של שני ה- ת' לת' אחת באה בגלל שהאות השלישית של השורש, איתרע או שיחק לה מזלה והיא זהה למוספית(?) ת' של למד-ת-י, זרק-ת-י וכד'. ובאותו אופן, כשהאות השלישית של השורש היא נ', כך שהיא זהה למוספית נ' של זרק-נ-ו, אכל-נ-ו וכד', למשל בשורש נ.ת.נ., אנו אומרים וכותבים בטבעיות גמורה ובלי שום פקפוק נתַנו ולא נתננו, ומכך עלינו להסיק שאין זה מוזר כלל לומר ולכתוב כרתי ולא כרתתי, הלא כן?
פתאום צץ לי מין רעיון. אני לא בטוח שהוא נכון, ורציתי לבדוק אותו אתכם. וזה הרעיון: ההפיכה של שני ה- ת' לת' אחת באה בגלל שהאות השלישית של השורש, איתרע או שיחק לה מזלה והיא זהה למוספית(?) ת' של למד-ת-י, זרק-ת-י וכד'. ובאותו אופן, כשהאות השלישית של השורש היא נ', כך שהיא זהה למוספית נ' של זרק-נ-ו, אכל-נ-ו וכד', למשל בשורש נ.ת.נ., אנו אומרים וכותבים בטבעיות גמורה ובלי שום פקפוק נתַנו ולא נתננו, ומכך עלינו להסיק שאין זה מוזר כלל לומר ולכתוב כרתי ולא כרתתי, הלא כן?