ביוטים מקראיים.

shellyland

New member
ביוטים מקראיים.

אני זקוקה לרשימה של ביטויים מקראיים שבלשון היומיום השגורה נאמרים בשגיאה או מוצאים מהקשרם המקורי באופן שמשנה את משמעותם. יש לכם כאלה?
 

מוּסקט

New member
באחד השרשורים הקדמונים

על ביוטים הבאתי את "הוא לא צפיחית שכולה תכלת" - שאמר איזה חיל ברכבת.
 

אטיוד5

Active member
הנה ...

אחד שמשמעותו לא משתנה אבל נאמר כמעט תמיד בשגיאה: מות וחיים ביד לשון. עוד אחד: אבד עליו הכלח.
 

מוגג

New member
איש באמונתו יחיה

הייתי אומר גם "להבאח"לה" אבל זה יהיה בבחינת "קול קורא במדבר".
 

hapax legomenon

New member
עוד כמה

וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם לִקְרָאתוֹ... אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ (בראשית י"ד, יז) במקור: (שם של מקום) בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן (במדבר כ"א, כז) במקור: בואו לעיר חשבון. מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ (ישעיה מ"ט, יז) במקור: ההורסים והמחריבים (שנכנסו לירושלים) יֵצאו ממנה (והשלווה תשוב לעיר). לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא (עמוס ה', יג) במקור: בעת ההיא יידמו קולות השירה. 'משכיל'' הוא סוג של מזמור, ומוזכר בכמה פתיחות של פרקי תהלים (ל"ב, מ"ב, נ"ב ועוד) ויש גם "זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל" (תהלים מ"ז, ח). כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד (חבקוק ב', ג) במקור: לאותו מועד יש חזון (= נבואה) נוסף. אַל-תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי-יִתֵּן בכיס (בַּכּוֹס) עֵינוֹ (משלי כ"ג, לא) במקור: אל תתרשם מאודם היין, הנותן בכוס (הזכוכית השקופה) את צבעו. במקרא, אחת המשמעויות של 'עין' היא 'צבע'.
 

mucool2

New member
ספר שופטים

פרק ט פסוק לו: וַיַּרְא-גַּעַל, אֶת-הָעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-זְבֻל, הִנֵּה-עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים; וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל, אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים.
 
למעלה