גיא גרימלנד
New member
ביד חזקה ובזרוע נטויה?
בשבועות האחרונים מזגזגים שני הצהובונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" בין שני קווים. האחד ביקורת על האפקטיביות של פעולות צה´´ל בשטחים והשני התלהמות של כותרות אדומות מדם. הכל כמובן תלוי במצב רוח הלאומי (אותו מן הסתם קובעים עורכי העיתונים). כשהציבור חש לפני כמה שבועות שכניסת צה´´ל למחנות הפליטים לא הביאה לתוצאות הרצויות (קרי עצירת מבוקשים - הרוב ברחו) לא היססו העיתונים לנקוט בקו ביקורתי חריף על פעולות הממשלה. לזה צריך להוסיף את סדרת הכתבות שהופיעה במגזין "7 ימים" (המלחמה השביעית) והכתבות ב"סופשבוע", שעסקו בנעשה בשטחים ובכיבוש הישראלי. נדמה שאירועי הטרור האחרונים "שברו" גם את עורכי העיתונים והחזרה לקו הממסדי לא ארכה זמן רב. "מעריב" - יצירתי במיוחד - פותח היום את העמוד הראשון שלו בכותרת מן ההגדה "ביד חזקה ובזרוע נטויה" ולא משאיר לנו הרבה מקום לספקות (ובעצם מקבע את מצב הרוח הלאומי שלנו) - חייבים להכות בערבים. ואם זה לא מספיק אז העמוד השני כבר מחזיר אותנו לתודעה הביטחונית הידועה שהתשרשה בישראל מאז תקופת השואה - "בכל דור ודור באים עלינו לכלותנו". אז היו את הפרעונים והיום יש את הערבים. אז נלחמנו בעמלק והיום בפלסטינים. אז שרדנו את יום כיפור והיום אנחנו שורדים את הטרור המוסלמי. רק אל תשכחו את השלום עם מצרים (ששורד כבר 24 שנים) והשלום עם ירדן. גם ידיעות מסרב להיות "יבש" ומוסיף שמן למדורה. הכותרת של העמוד הראשון - "מלחמה בערפאת". לא פעולה צבאית רחבת היקף (כפי שהצהירה הממשלה) אלא בפשטות מערכה כוללת. חשוב שהציבור בארץ יידע שאנחנו יוצאים למלחמה מוצדקת בטרור הפשיסטי של הפלסטינים, המאוהב במחול המוות של עצמו. אבל חשוב שיידעו גם את העובדה הבאה, שלא ניתנת למחלוקת - בסופו של דבר נצטרך להרוג או לגרש את העם הפלסטיני (מה שבוודאי לא יקרה - לא נהפוך לנאצים בעצמנו) או שנצטרך לחזור למו´´מ מדיני ולהגיע להסכם שלום כלשהו. חשוב מאוד שיהיה ברור גם אחרי הפעולה הצבאית הזו שהמצב לא יהיה טוב יותר אלא אם יינתן לפלסטינים אופק מדיני כלשהו - ואת זה צריכים עורכי העיתונים להדגיש ולהבהיר. לא מדובר במלחמה להשמדת העם הפלסטיני אלא במבצע צבאי שנועד להביא להכרעה מדיניית בשלב מאוחר יותר. היה כדאי אם העיתונים בימים אלה היו קצת פחות אדומים, קצת פחות צהובים, קצת פחות יצירתיים והכי חשוב קצת יותר מסבירים לגבי מה צפוי לנו בעתיד.
בשבועות האחרונים מזגזגים שני הצהובונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" בין שני קווים. האחד ביקורת על האפקטיביות של פעולות צה´´ל בשטחים והשני התלהמות של כותרות אדומות מדם. הכל כמובן תלוי במצב רוח הלאומי (אותו מן הסתם קובעים עורכי העיתונים). כשהציבור חש לפני כמה שבועות שכניסת צה´´ל למחנות הפליטים לא הביאה לתוצאות הרצויות (קרי עצירת מבוקשים - הרוב ברחו) לא היססו העיתונים לנקוט בקו ביקורתי חריף על פעולות הממשלה. לזה צריך להוסיף את סדרת הכתבות שהופיעה במגזין "7 ימים" (המלחמה השביעית) והכתבות ב"סופשבוע", שעסקו בנעשה בשטחים ובכיבוש הישראלי. נדמה שאירועי הטרור האחרונים "שברו" גם את עורכי העיתונים והחזרה לקו הממסדי לא ארכה זמן רב. "מעריב" - יצירתי במיוחד - פותח היום את העמוד הראשון שלו בכותרת מן ההגדה "ביד חזקה ובזרוע נטויה" ולא משאיר לנו הרבה מקום לספקות (ובעצם מקבע את מצב הרוח הלאומי שלנו) - חייבים להכות בערבים. ואם זה לא מספיק אז העמוד השני כבר מחזיר אותנו לתודעה הביטחונית הידועה שהתשרשה בישראל מאז תקופת השואה - "בכל דור ודור באים עלינו לכלותנו". אז היו את הפרעונים והיום יש את הערבים. אז נלחמנו בעמלק והיום בפלסטינים. אז שרדנו את יום כיפור והיום אנחנו שורדים את הטרור המוסלמי. רק אל תשכחו את השלום עם מצרים (ששורד כבר 24 שנים) והשלום עם ירדן. גם ידיעות מסרב להיות "יבש" ומוסיף שמן למדורה. הכותרת של העמוד הראשון - "מלחמה בערפאת". לא פעולה צבאית רחבת היקף (כפי שהצהירה הממשלה) אלא בפשטות מערכה כוללת. חשוב שהציבור בארץ יידע שאנחנו יוצאים למלחמה מוצדקת בטרור הפשיסטי של הפלסטינים, המאוהב במחול המוות של עצמו. אבל חשוב שיידעו גם את העובדה הבאה, שלא ניתנת למחלוקת - בסופו של דבר נצטרך להרוג או לגרש את העם הפלסטיני (מה שבוודאי לא יקרה - לא נהפוך לנאצים בעצמנו) או שנצטרך לחזור למו´´מ מדיני ולהגיע להסכם שלום כלשהו. חשוב מאוד שיהיה ברור גם אחרי הפעולה הצבאית הזו שהמצב לא יהיה טוב יותר אלא אם יינתן לפלסטינים אופק מדיני כלשהו - ואת זה צריכים עורכי העיתונים להדגיש ולהבהיר. לא מדובר במלחמה להשמדת העם הפלסטיני אלא במבצע צבאי שנועד להביא להכרעה מדיניית בשלב מאוחר יותר. היה כדאי אם העיתונים בימים אלה היו קצת פחות אדומים, קצת פחות צהובים, קצת פחות יצירתיים והכי חשוב קצת יותר מסבירים לגבי מה צפוי לנו בעתיד.