הרחבות
הפעם האחרונה שהייתי בעיר האסורה היתה לפני קצת פחות מחודש, ההורים שלי באו לבקר אותי בבייג'ינג ולקחתי אותם לראות את האתרים שמניתי. חלק מהמבנים בעיר האסורה אכן בשיפוצים, אבל זה לא אומר כלום - עדיין אפשר לראות, והרבה. בפעם הראשונה שהייתי שם הסתובבתי לבד ובאמת הרגשתי כמו ש-benbaryo אמר - סתם אוסף של חדרים. לעומת זאת, בפעם השניה דווקא לקחנו מדריך והיה מרתק - ולא לקח הרבה יותר זמן מהטיול הרגלי שעשיתי לבד - המדריך לא מתעכב על כל מילימטר. במקדש השמיים ההורים שלי הכי נהנו, יותר מכל שאר המקדשים והארמונות. המקדש משתרע על שטח עצום, כל חלק שלו מעוצב בסגנון שונה, והגנים שמקיפים אותו רק מוסיפים. לגבי החומה הגדולה, שאר החלקים שלה שהרבה אנשים ממליצים עליהם מפני שהם מלאים בתיירים, משתרעים על נוף הרבה פחות מרשים מאשר באדאלינג. באדאלינג הוא הקטע הסמוך ביותר לבייג'ינג, ומשום כך הוא גם העמוס ביותר - אבל רוב התיירים (לפחות מהפעם שאני ביקרתי שם) מתרכזים באיזור הרכבל, מה שאומר שאם מטפסים ברגל ופונים לכיוון הרחוק מהרכבל, כמעט ולא נתקלנו בתיירים - יש לי המון תמונות מבאדאלינג בלי אף תייר. הסיורים שמתלווים אל הנסיעה לבאדאלינג (קברי המינג, מפעל ג'ייד, מפעל משי) הם ככה-ככה (אבל אני אף פעם לא אהבתי דברים כאלה, כמו שנאמר - הכל די אינדיבידואלי). דווקא מקטע החומה האחר שביקרתי בו ממש התאכזבתי. בכל מקום בו שלפנו כרטיס סטודנט החבר'ה בדלפק התנצלו מאוד - אבל תעודת הסטודנט היחידה שמעניקה הנחות כלשהן היא תעודת סטודנט מקומית, באוניברסיטה מקומית, וכשידידה שלי הציגה את תעודת הסטודנט שלה של אוניברסיטת השפות, גם זה לא עזר. אולי אנשים אחרים הצליחו איפה שאני נכשלתי...