מושג מהתלמוד שכוונתו שאם יש תערובת של התיר ואיסור וכמות האיסור לא יותר מחלק 1/60 מהתערובת, אז התערובת מותרת באכילה. ההלכה מבוססת על עיקרון אחר "טעם כעיקר" ולפי זה יש לבקש מ"קפילה" - גוי טבח- לטעום את התערובת ואם ניכר טעם האיסור אז אסור וכו. כבר בזמן חז"ל לא סמכו על קפילא וחז"ל שיערו את זה ב 1/60. יש כל מיני פרטים כמו אם התערובת לח בלח או יבש ביבש או אם האיסור יש לו דין בריה או לא או האם האיסור הוא דבר חריף או לא ואכמ"ל.
