בטחון או שלום?
אלו שמעמינים שיש סיכוי לשלום עם הערבים הם תמימים ומוליכים אותנו שולל. בזמן הנראה לעין לא יכול להתקיים שלום עם עמים שאינם מקבלים את העם היהודי כעם לגחטמי וראוים בנו רק דת. הם מאמינים שככל דת אין לנו זכות לקיום בארץ כל שהי ובהחלט לא בארץ ישראל. הערבים מסיתים את העולם כולו כנגד העם היהודי ושוללים מכל וכל את זכות קיומנו כעם בארצו. הערבים לעולם לא יסכימו לכל עם שאנו ערבי מוסלמי לשכון בתחום המזרח התיכון. לכן, אין כל סיכוי לשלום בטווח הנראה לעין. מסקנה היא שעלינו להתאחד כעם הרואה את המצב לאשורו ולקחת צעדים המחזקים את הבטחון של עמינו בארצו. קודם כל עלינו להגדיר לעצמינו גבולות ברי הגנה ולצמצם ככל הניתן את כמות הערבים שיחיו בגבולות אלו.זה אומר לצאת מהשטחים המאוכלסים בערבים וליצור באופן חד צדדי גבולות ברורים, עם מערכת הגנה טכנולוגית שלא תאפשר לאויבנו לחצות גבולות אלו בכדי לפגוע בנו.זה אומר להוריד התנחלויות שאינן מאפשרות לנו להגיע לגבולות ברי הגנה אופטימלים. שנית, עלינו לנתק כל קשר מסחרי ותלות כלכלית עם הפלסטינאים ולהסתמך ככל הניתן בכוח אדם יהודי.העסקת עובדים של האויב השונא אותנו אינה עולה בקנה אחד עם בטחון. זה כמו להכניס נחש לביתנו ולחכות ליום שיקשינו. שלישית, עלינו להגיב בחומרה כנגד כל התקפה שתהיה עלינו כולל הפגזות על ריכוזי צבא אוייב, מנהיגים מסיתים וכל גורם מאיים אחר. עלינו לפעול על פי כללי משחק שלנו ולא להגרר להכתבת כללי המשחק של האויב. הדבר החשוב ביותר לבטחון עמינו היא אחדותינו וליכוד השורות לצורך ההתמודדות באויבים סביבנו. לצערי, העם אינו מלוכד ואני רואה איך ההיסטוריה של העם היהודי בארצו חוזרת על עצמה . לכל אורך ההיסטוריה עמינו נלחם בסוססים אותנו בכדי להתקיים. רק בימי שלמה המלך היתה תקופה של רגיעה ארוכה ממלחמות. עלינו לדעת שקיומינו בארצינו דורש מאבק מתמיד ונמשך לדורות כנגד הערבים (העמלק) הרוצה בובדן עמינו. כעם מלוכד אנו נתגבר על כל המכשולים ועל אויבנו. חזק ואמץ עם ישראל!!!
אלו שמעמינים שיש סיכוי לשלום עם הערבים הם תמימים ומוליכים אותנו שולל. בזמן הנראה לעין לא יכול להתקיים שלום עם עמים שאינם מקבלים את העם היהודי כעם לגחטמי וראוים בנו רק דת. הם מאמינים שככל דת אין לנו זכות לקיום בארץ כל שהי ובהחלט לא בארץ ישראל. הערבים מסיתים את העולם כולו כנגד העם היהודי ושוללים מכל וכל את זכות קיומנו כעם בארצו. הערבים לעולם לא יסכימו לכל עם שאנו ערבי מוסלמי לשכון בתחום המזרח התיכון. לכן, אין כל סיכוי לשלום בטווח הנראה לעין. מסקנה היא שעלינו להתאחד כעם הרואה את המצב לאשורו ולקחת צעדים המחזקים את הבטחון של עמינו בארצו. קודם כל עלינו להגדיר לעצמינו גבולות ברי הגנה ולצמצם ככל הניתן את כמות הערבים שיחיו בגבולות אלו.זה אומר לצאת מהשטחים המאוכלסים בערבים וליצור באופן חד צדדי גבולות ברורים, עם מערכת הגנה טכנולוגית שלא תאפשר לאויבנו לחצות גבולות אלו בכדי לפגוע בנו.זה אומר להוריד התנחלויות שאינן מאפשרות לנו להגיע לגבולות ברי הגנה אופטימלים. שנית, עלינו לנתק כל קשר מסחרי ותלות כלכלית עם הפלסטינאים ולהסתמך ככל הניתן בכוח אדם יהודי.העסקת עובדים של האויב השונא אותנו אינה עולה בקנה אחד עם בטחון. זה כמו להכניס נחש לביתנו ולחכות ליום שיקשינו. שלישית, עלינו להגיב בחומרה כנגד כל התקפה שתהיה עלינו כולל הפגזות על ריכוזי צבא אוייב, מנהיגים מסיתים וכל גורם מאיים אחר. עלינו לפעול על פי כללי משחק שלנו ולא להגרר להכתבת כללי המשחק של האויב. הדבר החשוב ביותר לבטחון עמינו היא אחדותינו וליכוד השורות לצורך ההתמודדות באויבים סביבנו. לצערי, העם אינו מלוכד ואני רואה איך ההיסטוריה של העם היהודי בארצו חוזרת על עצמה . לכל אורך ההיסטוריה עמינו נלחם בסוססים אותנו בכדי להתקיים. רק בימי שלמה המלך היתה תקופה של רגיעה ארוכה ממלחמות. עלינו לדעת שקיומינו בארצינו דורש מאבק מתמיד ונמשך לדורות כנגד הערבים (העמלק) הרוצה בובדן עמינו. כעם מלוכד אנו נתגבר על כל המכשולים ועל אויבנו. חזק ואמץ עם ישראל!!!