בטוחה שהנושא כבר נטחן... ובכל זאת אשמח לעזרה

[dolly15]

הבנתי גם

אז חוץ מלקשקש ולדבר שטויות אתה לא מועיל.
טוב יכול להיות שכבר ידעתי את זה קודם, פשוט היה לי משעמם קצת וחשבתי אולי תאתגר אותי קצת. לא אתגרת, אבל לא נורא.

יש לי נסיון בכל מני דברים. רוצה קורות חיים?

 

[כבר יודעת משהו]

נו באמת

נגזרת של אונס??

כשנשים יקחו על עצמן אחריות ויחליטו שהקטע של הסקס הוא בשבילן ולא בשביל הגבר, פתאום כל העולם יראה אחרת.
אם היא תהיה מסוגלת להגיד לעצמה- בא לי סקס, כיף לי סקס, נעים לי סקס, מתחשק לי סקס, אני משתוקקת לסקס... ולא תשים עצמה במקום האומלל והפסיבי שמתייג את הגברים לחרמנים וחסרי אחריות (בכל מה שקשור בבית) ואת הנשים לאמהות מושלמות וחסרות מיניות, פתאום יצא האוויר ממאבק הכוחות הישן והמשעמם הזה.

שגרה וילדים ועבודה ועייפות ובעל שלא מספיק עוזר ולא רואה ולא תומך ולא מפנק ולא ולא ולא. יופי נחמה, אבל מה כן?

5 דקות של מציצת בוקר - והיום שלו נפלא עדי כדי ממי אני מקלח את הילדים בערב.
5 דקות של קוויקי יזום בבוקר וכל היום מרגיש בהתאם
שחרור יזום של המתח והכעס לחופשה (של חצי שעה, אחר כך אפשר להחזיר אותם, אם יתחשק ממש) בלילה, וסקס קטן ומהנה עד השמים - והולכים לישון עם חיוך ובבוקר יש אפילו סיכוי שהוא יתנדב להלביש ולארגן את הגדולה. מלבד, מעצמו.

ככה זה וכדאי שנפסיק להסתובב מסביב לאיזה רעיון פוסט מודרניסטי פמניסטי עאלק. נהיה מיניות ונכוון את החיים שלנו ככה שיהיה בהם מענה גם למה שהוא רוצה וצריך (כי זה כיף גם לנו פור גוד סייק) והפלא ופלא, יש לנו בבית גבר מסופק. והם כל כך פשוטים בתפעול, שזה לגמרי מה שהם צריכים, להיות מסופקים. משם והלאה הכל נראה אחרת.

אבל מה שהכותבת הזאת אומרת על השינוי שלה ביחס למין ולמיניות שלה בעקבות הלידות והאמהות, נראה לי כנקודת מפתח משמעותית כאן. כל התפאורה הנרגנת שהיא מציירת היא לא העניין, הענין הוא בראש שלה ובתחושות שלה כלפי עצמה ובזה היא חייבת לגעת ולטפל, לדעתי. וזה ממש לא קשור לבעלה, זה קשור לתפיסות שלה את עצמה. יש נשים שהעובדה שילדו את הילדים, שמה אותן, לתפיסתן, במקום של קדושות. משהו בכאב של הלידה ובטוהר של האמהות הופך את המין וכל הקונוטציה שקשורה אליו ל"לא בסדר". כאילו פאזה חדשה בחיים שלא יכולה לחיות יחד עם הזנותיות וה"לכלוך" של המין. ושוב, זה לא הוא, זאת היא.

 

[גארוטה]

 

[מפלצת או ילדה]

חבל על הדמוגוגיה

יודעת, דווקא עשית רושם של בחורה מתבוננת

. הפונה לא פירטה מה בנוכחות הילדים מקפיא לה את החשק, אבל היא לא ציינה שהיא זומבי אמהי טהור ומשובט מימי סבתא ימימה. היא כן רוצה להיות איתו, היא כן נהנית לחגוג איתו ומשתוקקת לזה אבל משתחררת רק כשהם לבד. ומן הסתם רוב הזמן הם לא. לא שמעתי אותה מאשימה אותו בחרמנות מתמדת. לא שמעתי אותה בוכה על היעדר שיתופיות. כן שמעתי אצלה הבנה עמוקה למצב, וגם אחריות על החלק שלה - ציטוט לא מדויק "הבעיה היא שהחשק שלי לסקס מאז הלידות בקנטים". אז מה עכשיו ההרצאה הזו של תגידי לעצמך מנטרות אוטוסוגסטיות 'בא לי סקס, כיף לי סקס, נעים לי סקס, מתחשק לי סקס, אני משתוקקת לסקס'

?
כן, צריכה לבחון מה נדפק במיניות או מה חוסם אותה ביומיום <וברור גם לה מהודעת הפתיחה והלאה שזה לא 'הוא', אם כי גם אצלו 'אין כוח לעשות משהו' לא תורם מן הסתם לקידום העניינים>, כן צריכה למצוא בעצמה את החיבורים הקטנים האלה אליו ולשים אותו בראש הסולם <והרי שכתבתי את זה>.

לא צריכה למצוץ בכוח, אם לא בא לה!!!!!!

לזיונים מתמסרים מאהבה או לא עושים בכלל

!
ואם את במצב שאת מוצצת מתוך מניפולציה תפעולית ולא כי בא לך לאכול אותו על הבוקר

, או 'מפרגנת' לו התנסויות מהצד, העיקר שיהיה מבסוט מספיק להמשיך לדחוף את העגלה הלאה - את לא באמת יודעת משהו. את פשוט עובדת את המוסד הפוסטמודרני להורדת הזבל

לדעתי מיצינו.

 

[כבר יודעת משהו]

הדמגוגיה של מי?

מי אמר שצריך בכוח?
זה בדיוק העניין, סיבוב קטן של צ'יפ בקלבסה וזה ממש לא בכוח, זה בהתכוונות. העניין כבר יביא את הריגוש (כאילו אנחנו לא יודעות שזה ככה).

נכון, אני לא יודעת עדיין המון דברים, רק משהו, אבל את זה אני דווקא כן יודעת. מעולם לא כתבתי על משהו שלא עשיתי וניסיתי בעצמי. וטוב שאת יודעת איפה אני עובדת ואיפה ממוקמת הזהות המקצועית שלי.

היא ביקשה עצות והצעות למה היא יכולה לעשות. היא דיברה על בעיה בסקס מאז הלידות, גם בגוף וגם בראש וזה משמעותי בעיניי מאד, המשפט הזה, למרות שהיא די הבליעה אותו (מעניין למה). הצעתי לה היא קודם כל לשים את המשפט הזה בפרונט ולבדוק מה קורה שם, כי זאת תחושה מחורבנת שלה, היא דיברה על זה ואמרה זאת ושנית, במידה והסיפור הזה נפתר, זה להעצים את המעשים המיניים הקטנים. לא צריך אופרציות גדולות של להפטר מילדים בתרועות וחצוצרות בשביל לעשות סקס קטן ואינטימי. רבים מאיתנו היינו שם בלי צימר בצפון והורים קרובים. זאת העבודה שלה והיא עבודה חשובה מאד. כן, כמו כל מטלה אחרת של החיים.

זוגות שבונים על מערכות יחסים שמבוססות על חגיגות סקס בכל פינה בצימר בצפון (אם עוד פעם אני אשמע את הצרוף הזה אני אקיא) פעם בשנה ועל גיוס סבים בשביל זיון, מבססים לעצמם דרך בכיוון מאד מסוים. חשק בשיא העומס של החיים לא מופיע סתם כך. צריך להזמין אותו, לפנות לו מקום בקלבסה, ללטף אותו ולטפח אותו. וזאת עבודה כמו כל דבר אחר ביום יום, אין כאן שום דרך מילוט. התרפקות וחרמנות מול הטלויזיה, מזמוזים גם מול הילדים, מציצה קטנה פה וזיון חפוז שם. באורח שוטף, בכל הזדמנות שנקרית.

אני חושבת שהסרטים והמגזינים יוצרים כזה בלבול אצל אנשים. כולם מחכים לתרועות וזיקוקים והחיים לא שם. הוליווד זה הוליווד והחיים הם סרט אחר. צנוע אבל אמתי ואפשרי.

 

[מפלצת או ילדה]

עניתי לאייבורי

מי אמר בכוח. לגבי כל השאר עניתי בשאר הפוסטים שלי.
ולא יקרה שום דבר אם כיודעת והיית שם תגלי קצת חמלה למצבה הלחוץ והמבולבל כאמא טריה. לא כולן מפלצות פריג'ידיות. היא לא אשמה שאין לה חשק. ולא נשמע שהיא 'בוחרת' בזה בניגוד לכל הרצון הסטריוטיפי להאמין שכן.

 

[כבר יודעת משהו]

אין אשמים

זה מה שהחברה, על כל מורכבותה, מייצרת, וזה התוצר שיוצא.
לא רק הנשים מבולבלות וקורסות תחת מפולת המגדלים המנופצים אלא גם הגברים, שלא באמת מצליחים להתאים את עצמם לשינוי.
המטרות השתנו. המערך המסורתי כבר לא כזה מבחינת התפיסה של תפקידים מגדריים, אבל התפקוד בפועל עדיין לא עשה התאמה מושלמת והתוצאה היא בלבול גדול.

עם כל החמלה שיש לי (ותאמיני לי שיש לי המון חמלה על כל זוג צעיר עם ילדים פעוטים. בעבור מליונים לא הייתי חוזרת לשם), אני לא משוכנעת שעצות כפי שנתתי יתקבלו על ידה בפשטות כפי שהייתי רוצה שיתקבלו. כי מהמקום שלי היום, אני יכולה לראות שהחשק שאין לה הוא לא בגוף, אלא בראש. ותראי איזה עליהום עשית פה על אייבורי שפשוט הציע לה למצוץ לו. כן רוצה לא רוצה כן אונס לא אונס.

אז באופן החומל ביותר אני מציעה לנשים הצעירות האלה, בדיוק כמו שאת מקלחת כל יום את הקטנצ'יק ומנקה את השיש אחרי הארוחה ומקפלת כביסה שתלית בבוקר ומסדרת את הצעצועים, ככה גם תשאלי אותו בשקט אם בא לו לזיין אותך מאחור או תתיישבי למרגלותיו ותמצצי לו כשהוא רואה טלויזיה. ותעשי את זה בהתכוונות.
וכן, על ההתכוונות הזאת צריך לעבוד, כי היא לא נמצאת שם סתם כך עם כל המטלות של החיים. צריך לכוון אליה ולרצות אותה כי היא חשובה לך, לא לו. ובשביל זה היא צריכה להכנס פנימה, אל תוך עצמה, ולעזוב את הצימר בצפון או הכסף או ההורים שלא רוצים לשמור. זאת סאגה אחרת.

או, ומה התפקיד שלו את שואלת?
יפה, כשהוא יבוא, אני אציע לו תפקידים ורעיונות.

יותר פשוט מכל דרמה פוסט מודרניסטית על שיוויון ואלמנטים של אינוס בזוגיות.

 

[I C E M A N 7]

חמקת יפה מהמלכודת של החמלה

אני רושם פלוס שתי נקודות לטובתך.
מפלצת, חבל.
הרשמת עד עתה בענייניות ואז לכלכלת את הרקורד עם קלף החמלה.
מינוס נקודה לחובתך. עוד פעם אחת אנד יו אר אאוט.

 

[מפלצת או ילדה]

כמה התנשאות
מעל הפונה
מעל הנשים הצעירות בכלל
מעל הגברים שמעמדם בעיניך לא יותר מבבונים אינפנטיליים שצריך לקנות את שתיקתם במסירה מאולצת וחד צדדית של הגוף <נטול הראש> לזיון כמו שסותמים לתינוק מייבב את הפה עם מוצץ.

החשק שאין לה הוא באמת בראש. ושם הכל לגמרי מתחיל ונגמר. גם ההתכוונות לפרגן לו מציצה ספונטנית. ואת לא מאשימה רק לא משוכנעת שהיא תשתמש בעצת האינסטנט להחליף ראש. כאילו שהיה זה ראש דיו שפשוט קונים במכולת ומחליפים.
בלתי תלוי מחיי היומיום ומכל ההצפה שהיא חיה בתוכה.

חבל.

 

[dolly15]

נכון, אבל רק חלקית

כי לא רק נשים צריכות להפנים את זה, אלא כולם!

כל עוד אישה כמוה מקבלת עיצות כמו שניתנו קודם (סגנון "תעשי גם אם לא בא לך כי את חייבת") נושא הסקס יהיה בעייתי.

הדיון כאם ספציפית לא צריך להיות אם זה נקבע בתור אונס או לא, כי מה שרוצים זה לא לדבר דיונים משפטיים אלא לעזור לה. היא לא צריכה לשכנע את עצמה שסקס זה נעים, הסקס יהיה לה נעים ברגע שיושקע מאמץ מצידה ומצד בעלה.

 

[seeyou]

כן-לעשות סקס כשלא בא לה אלא לבן זוגה

כאשר "בוחרים" מסגרת נשואים ומבאים לעולם ילדים כבר אין אפשרות לעשות רק דברים רק כאשר

יש חשק.

ייתכן שזה לא "צודק" אך מי אמר שבכלל יש צדק (פרט לכוכב בשמיים)

מרכיב חשוב בהגדרה של אונס סקס נגד רצונה -
אצלה זה בגלל שאין לה חשק(בין יתר הסיבות)

הנשואים שלהם לא יחזיקו מעמד הרבה זמן במצב הזה
אישה שרוצה לעשות סקס רק כאשר מתחשק לה שלא תתחת

 

[sweetdreams]

צודק לגמרי. מתי כבר נשים יבינו את זה..

.. שאין שום סיבה להתחתן?

 

[dolly15]

לגמרי אין סיבה

 

[dolly15]

אז מדובר בסמנטיקה

אתה יכול להסביר לי מהו ההבדל בין רצון לחשק?

 

[dolly15]

שלום לך

אני עונה לך פה כי חשוב לי שתהיה קונטרה לעצות נוראיות שנותנים לך בתת-שרשור הזה.
אני באמת ממליצה לך להתעלם, אנשים שאומרים שאת חיבת את הסקס לבעלך לא באמת יעזרו לך אלא רק יחמירו את הבעיה. כי אם תמשיכי במחשבה שאת חיבת את זה למענו רק עוד יותר ועוד יותר תמאסי בסקס ובבעלך וממש לא רצוי מצב כזה.

אני לא ראיתי את כל השרשור אבל חשוב לי לדעת כמה דברים לפני שאני מביאה לך את דעתי השלמה. חשוב לי לדעת איך אתם עם הילדים, האם זהו תפקידך הבלעדי, את המטפלת העיקרית והוא 'עוזר לך', שותפות מלאה?
האם יש בעיות בנושאים האלה של טיפול בבית ובילדים? אני שואל כי הרבה פעמים נוצרים מתחים מהנושא הזה שמשפיעים על כל שאר היחסים.

מה שאני בעצם מנסה לעשות כאן זה לנסות לבודד את הבעיה. אם הבעיה היא שאת מותשת ולכן אין לך חשק, דאגי לעצמך. אם הבעיה שהיא שאתם עובדים קשה ואין לכם זמן יחד, התאמצו לפנות זמן קבוע בשבוע שהוא רק שלכם. אם הבעיה היא מתחים קצת נסתרים (או לגמרי נסתרים) נסי לפתוח את זה בשיחה איתו, לפתור את המתחים האלה ואז הפנייה לסקס כבר תהיה יותר טובה.

 

[סקלרוטיניה]

וואו איזה שרשור נהיה כאן

חייבת להגיד שהוא מעניין ולמדתי דבר או שניים, ואל דאגה, אני מסננת לי את מה שטוב ובר יישום בשבילי.

לגבי השאלות ששאלת, אז אפשר לומר שיחס הטיפול בילדים הוא 30% הוא ו- 70% אני. ככה בערך. בבוקר זה שווה, אבל בערב הוא מגיע רק אחרי 19:00, מה שלא משאיר הרבה מקום לעזרה. ולמרות שהוא "עוזר" האחריות לדאוג לדברים היא בלעדית שלי, כלומר כדי לקבל עזרה ממנו הכל צריך להיות "מוכן" (מה לובשים, מה אוכלים, מתי אוכלים וכו').

אז התשובה היא משולבת - אני מותשת ואין לי זמן לעצמי. אנחנו עובדים קשה ולא נשאר הרבה זמן להיות ביחד (רק בשעות הערב בהן אנחנו כבר זומבים) וגם יש מתחים נסתרים...

תודה!!

 

[dolly15]

אם כך אז עוד יותר חשוב שתדברו

אם את קורסת כל הנכונות וההשקעה מצידך לא יעזרו. הוא צריך להיות יותר פעיל, יותר שותף. כדאי שתבואו ממקום של להקל אחד על השניה ולהיפך.
אם שניכם מותשים כדאי שתשקיעו בעצמם זמן. גם כל אחד בנפרד וגם זמן משותף. ברור לחלוטין כי בסוף יום עמוס מלא עיסוקים ואחריות ודאגות אין לכם ראש לסקס.
בלי קשר לסקס, כדאי שתשקיעו בעצמכם זמן.
קשה לי לתת עצות קונקרטיות כי אני לא יודעת כלום על הסביבה שלכם, אבל חייב להיות פתרון לחוסר האוויר שיש לכם ביום-יום. או לבקש מבני משפחה לשמור על הילדים אחר הצהרים בשבוע במקומך, ושהוא יום בשבוע (לפחות, עדיף יותר) יחזור מוקדם יותר מהעבודה. אפשר גם בתשלום. אני בטוחה שזה מאוד קשה להוציא כסף ואולי יש שדוחק מסוים בנושא הזה, אבל הכסף הזה שווה למען עתידכם המשותף, כמו גם איכות החיים הפרטים שלך ושלו.

אני שמחה לשמוע שאת מסננת, ומקווה מאוד בשבילך שתצליחו להתגבר.
דבר אחרון ונוסף- לא חובה, אבל אולי יכול להועיל שהוא קצת יותר יקח אחריות על ילדיו. העובדה שת עושה 70% והוא 30% היא בסדר, גם כי הוא עובד יותר. אבל נשמע שגם החלק שלו נעשה יותר מדי בפיקוחך ובאחריותך. אם הוא מלביש את הילדים, שילמד איפה נמצאים הבגדים שלהם ואיך לעשות את זה, אם הוא מכין אוכל שילמד מה ילדיו אוהבים ומה לא. זה לא כזה מסובך, הוא צריך ללמוד מהניסיון שלו עם הזמן. לא הגיוני שכל דבר שהוא עושה עם הילדים שלו יצטרך לבוא בתיווכך.

 

[אייבורי]

חמודה

חלק מהחובות הזוגיות שלך זה סקס
תכניסי את זה לרשימת הדברים שחייבים לעשות
בדיוק כמו להחליף טיטול לילד.

 

[מפלצת או ילדה]

יקירה

זה מריח כמו דיכאון סמוי אחרי לידה אצלך שלא אובחן ולא טופל.
אם את רוצה להציל את מערכת היחסים הזו מהתפוררות ושבר - לטפל בזה דבר ראשון.

דבר שני, הבשורה המשמחת שזה <הטוטאליות של ילדים זעירים יחד עם לחצי הפרנסה> מתישהו נחלש ומשתחרר, ומקבלים פתאום זמן ואוויר. אבל עד אז, לשנס מותניים, ולגייס את כל הנכונות שבעולם <על באמת, לא בהצהרות> לשמור על הגלחת הזוגית לוחשת. זה אכן פשוט עניין של סדר עדיפויות. ואם תשימי/ו את הזוגיות שלכם מעל לכל, יש סיכוי לא רע לצאת מחוזקים מהתקופה הקשה הזו. דרך טובה להתחיל היא צחוק יחד על המצב שלכם. פשוט לשבת עייפים ומחובקים, ולתת להומור לסכך את המצוקה. דבר נוסף וחשוב הוא יחס. להבליח גם ביום הכי לחוץ כמה משפטים רומנטיים שעושים את זה, שמשדרים שאיכפת ושרוצים. אם לחוץ מדי לדבר - לשלוח אס.אמ.אס מחמם לב <הייתי מציעה גם מקומות אחרים, אבל אם את לא מאוד מזדיינת בתקופה הזו, אז זו יכולה להיות דווקא התאכזרות>.
בניגוד לשאר, אני לא סבורה שלסקס צריך להתייחס כמו אל מטלה. להפך, זו הדרך הבטוחה לחסל לגמרי את החשק. סקס הוא זמן איכות זוגי מקודש שצריך לשים בראש הטבלה ולא בסופה, זה כן, ואם זוכרים שהוא יותר חשוב בתקופה המוטרפת הזו מכלים מלוכלכים בכיור או מפירורים על הרצפה <כי הוא גם מקרב אבל גם טוען באנרגיות חיוביות ובתחושת חיוניות וחיות> ומפנים את משאבי האנרגיה לשם - יוצאים עם בית פחות מסודר אבל עם זוגיות מתפקדת וכוחות להמשיך לדחוף את העגלה קדימה. לכן עוד טיפ לדוגמא הוא לקבוע לעצמך שלפחות פעם בשבוע את משכיבה את הברדק לישון מוקדם, נותנת לבית להישרף ופשוט שוקעת בזרועותיו המנחמות. וגם להבין שלא חייבים זיוני תכלית עם פירואטים, בתקופת ההישרדות הזו גם לגמור מהר מקוויקי מאולתר בבוקר או מסקס עייף אבל חם ועוטף ברגש בלילה ואחרי זה ללכת לישון מחובקים זה נכס אמיתי.

 

[סקלרוטיניה]

קלעת בולב

ו- וואו, כתבת כל כך טוב ונכון!
גם אני חושבת שאולי מעורב פה איזה סוג של דיכאון. אבל המצב לא היה אף פעם מספיק ״חמןר״ כדי באמת לעשות עם זה משהו, אז זה נשאר בעיקר בראש שלי.
בנוסף, בסופש הזה הגעתי לתובנה חשובה- ברגע שהילדים לא בבית הכל משתנה ואני חוזרת להיות מה שהייתי פעם, כמה שנים אחורה בזמן. פתאום כל הבעיות והמחסומים שלי עם סקס נעלמים.
ואני גם מסכימה ש״לעשות בכוח״ זה רעיון גרוע, הייתי שם וזו היתה תרופה נוראית לי ולזוגיות.

אני צריכה ללמוד לנטרל את נוכחות הילדים בבית, כי אי אפשר לחגוג כמו אתמול כל סופש.... אנחנו שוקלים ללכת לטיפול זוגי/מיני. מקווה שזה יעזור.

שוב המון תודה!!