בטא
קצת ארוך כנראה, אז ככה... זו הפעם הראשונה שלנו. ניסיון ראשון ישיר לתרומה. כל השבועיים האחרונים התרגשתי כ"כ. התכווצויות, עייפות, תאבון מוזר, בימים האחרונים אפילו בחילות וסחרחורות קצת...תופעות שרציתי להאמין שקשורות לבטא חיובית...אפילו שרתי לשני הטריים שלי שירי עידוד. תשארו שם, יהיה לכם כיף, אבא יכין מטעמים מדהימים בשבילכם. אתמול קמתי מתרגשת כולי והלכתי לקופ"ח. בדיקת דם ומשם לעבודה. לא יודעת איך הצלחתי להעביר את היום בלי "לנבוח" על העולם מרוב מתח, אבל הכרחתי את עצמי להירגע בשביל השניים הקטנים שבפנים. כן, התייחסתי אל שניהם, לא יודעת אם רק אחד יקלט או לא.. לא מקפחת.. בערב בבית, בדקתי עם הבעלול את התשובות דרך האתר של קופ"ח. הבטא שלילית מוחצת.. הבעלול התקשר לרופא. אני לא הייתי מסוגלת לדבר בטלפון. נסענו לרופא, רצה לראות את התשובות ולתת הוראות המשך טיפול. הוא אישר שאכן שלילי ואני עם דמעות בעיניים. הוא חיבק והרגיע אותי. רופא מקסים ולבבי. הבעלול לקח אותי למסעדה. להרגיע אותי כי הייתי שבורה. וגם כי לא אכלתי כמו שצריך מהמתח.. נרגענו שנינו, גם הוא סבל, מסכנון שלי, כאב לו הלב וכאב לו לראות אותי ככה. הפחד שלי שלא נצליח גם עם הקפואים..זו רק ההתחלה..וכל הכסף הזה.. ואנחנו מנסים להסתדר בכוחות עצמנו.. זה לא קל............. גם היום בכיתי בבוקר בעבודה, כשהייתי עדיין לבד. אבל זהו. מספיק עם הדמעות. מקווה שהפעם הבאה תהיה המנצחת! א מ ן !
כל כך מצטערת
