Nי אני וNה שמי
New member
בחשכה הקרירה
התריסים המוגפים מזמנים חשכה קרירה.
הסדינים הלבנים, המתוחים, מוסיפים קרירות משלהם, שמעבירה רעד קל בגוף החם הפוגש בהם.
העיניים מתרגלות לאטן לחשכה, ואני רואה את קווי המתאר של גופינו, מצויירים על ידי האור הקלוש החודר, מתרגשים למפגש האחד עם השני.
החזה שלי בהיר כל כך, לבן, חלק, בוהק ברכותו בחושך, ממתין בהתרגשות למה שיקרה עכשיו.
אתה מקרב אליי שפתיים משורטטות, יפות, מדוייקות, נשימתך קרובה כל כך, חמה כל כך, ואני חשה את ההתכווצות המוכרת בין רגליי.
אתה שוקע אל שפתיי לנשיקה ארוכה, רטובה ומתוקה. טעמך מתוק כל כך שאינני רוצה להניח. לשון מתלטפת בלשון.
אתה מתנתק בעדינות, ויורד מעט, לנשק נשיקה ארוכה את חיבור הצוואר לכתף. עיני נעצמות מעצמן.
השפתיים הכהות המודגשות על רקע העור הבהיר ממשיכות בתנועתן מטה, נשימתך הקרובה מסעירה בי געגוע רדום, וכשהן אוספות לתוכן פטמה מרוגשת, איני יכולה לעצור עוד את האנחה שעולה ובוקעת ממני.
עוד לא עשינו דבר, וכבר אני רטובה כל כך. מגורה כל כך.
שולחת יד אל בין הרגליים לחוש את הרטיבות המענגת, המרגשת, מלטפת את עצמי באצבע עדינה ומרגישה את נשימתי מוחשת, כבדה יותר, סמיכה יותר. אתה מוצץ את הפטמה העטופה בשפתותיך, והאגן שלי מתרומם, כמו מעצמו, מחפש ורוצה לפגוש בגופך.
אתה נזהר. מונע ממנו את המגע המיוחל.
"עוד לא" את לוחש לי, חוזר ומקרב את פיך אל חזי, עובר אל השד השני, שהמתין מגורה לתורו.
אני נאנחת שוב. לוחשת כהד "עוד לא" אך לא מצליחה להוריד את האגן שמחפש ומחפש.
לשון עדינה וחמה מלטפת שדיים לבנים עכשיו.
עיגולים רחבים, שהולכים וקטנים, הולכים ומצטמצמים, יוצרים ציפיה דרוכה וכל שריריי מכווצים בהמתנה המתישה. הפטמה שלי זקורה, בולטת, מתוחה, רוצה לחוש כבר את חום הלשון ואת ליטופה.
כשקצה לשון פוגש בה בליקוק מתריס, מהיר, צעקה של ממש נמלטת ממני.
כל חלק וחלק בגופי שאינו במגע עמך מבקש וזועק להתקרב. לגוף כוחות משלו, והוא מחפש ורוצה רק לגעת, ואתה נזהר. מונע. מבקש להמתין עוד קצת.
"רק עוד קצת" אתה שוב לוחש ושואב אל פיך את אותה הפטמה, מוצץ בכח, מעביר בי זרמים שמעוררים בי תשוקות כל כך חזקות.
"רק עוד קצת" אני משיבה, אך איני יכולה להמתין עוד.
שולחת יד אל בין רגליך, מרגישה אותך קשה וזקוף ונרגש.
מגע כף ידי באיבר הנוקשה משנה את כללי המשחק.
עכשיו אתה אינך יכול לחכות.
מתהפך על גבך אתה מושיב אותי מעליך, ואני – מעל האיבר הזקוף, יורדת לאט לאט, חשה אותו נדחק ברכות אל בין רגליי, אל עומק רטיבותי המזמינה.
תחושת שלמות מגיעה כשהחדירה מגיעה לשיאה. אתה כל כך עמוק בתוכי.
אני עולה לאטי, מוציאה אותך כך שרק קצה הזין יגע בפתחי, ממתינה כך מעליך מספר שניות, ושומעת אותך לוחש "תכניסי אותי! בבקשה – תכניסי אותי!".
בתנועה אטית, עגולה, מלאה, אני מתיישבת בחזרה, ידי נשלחת לאחור, מלטפת ומרפרפת על אשכיך.
עכשיו תורך - אתה נאנק כמו בלי שליטה.
אני מתכופפת לפנים, נעה קדימה ואחורה, שדיי הגדולים מלטפים ומתחככים בבית החזה שלך, ואני עולה ויורדת, עולה ויורדת.
בכל ירידה נדמה לי שאתה חודר עמוק יותר ועמוק יותר לתוכי.
אני מרגישה את השיא מתקרב, עולה ויורדת עולה ויורדת, "אל תעצרי" אתה מתנשף, כאילו שהייתי יכולה אם רציתי, עולה ויורדת עולה ויורדת, אתה אוחז בשדיי, לש שתי פטמות מגורות בין אצבעות חזקות, והגירוי בין רגליי מתגבר, עולה ויורדת עולה ויורדת, איני יכולה להמתין עוד, עולה ויורדת ושוב – עד שגל עצום של עונג עולה ומציף מכפות רגליי ולמעלה, למעלה שוטף אותי ומערפל את חושיי.
מבעד ערפול החושים אני חשה אותך נצמד אליי, שומעת אותך זועק ומרגישה פעימות בתוכי.
אני מוטלת עליך. אצבעות עדינות מלטפות את גבי והנשימה לאטה חוזרת.
כשההכרה מתאזנת ושבה, אני חשה שוב את החשכה הקרירה שעוטפת אותנו, מחדדת את חום הקרבה.
"אל תצא" אני מבקשת "עדיין אל תצא".
התריסים המוגפים מזמנים חשכה קרירה.
הסדינים הלבנים, המתוחים, מוסיפים קרירות משלהם, שמעבירה רעד קל בגוף החם הפוגש בהם.
העיניים מתרגלות לאטן לחשכה, ואני רואה את קווי המתאר של גופינו, מצויירים על ידי האור הקלוש החודר, מתרגשים למפגש האחד עם השני.
החזה שלי בהיר כל כך, לבן, חלק, בוהק ברכותו בחושך, ממתין בהתרגשות למה שיקרה עכשיו.
אתה מקרב אליי שפתיים משורטטות, יפות, מדוייקות, נשימתך קרובה כל כך, חמה כל כך, ואני חשה את ההתכווצות המוכרת בין רגליי.
אתה שוקע אל שפתיי לנשיקה ארוכה, רטובה ומתוקה. טעמך מתוק כל כך שאינני רוצה להניח. לשון מתלטפת בלשון.
אתה מתנתק בעדינות, ויורד מעט, לנשק נשיקה ארוכה את חיבור הצוואר לכתף. עיני נעצמות מעצמן.
השפתיים הכהות המודגשות על רקע העור הבהיר ממשיכות בתנועתן מטה, נשימתך הקרובה מסעירה בי געגוע רדום, וכשהן אוספות לתוכן פטמה מרוגשת, איני יכולה לעצור עוד את האנחה שעולה ובוקעת ממני.
עוד לא עשינו דבר, וכבר אני רטובה כל כך. מגורה כל כך.
שולחת יד אל בין הרגליים לחוש את הרטיבות המענגת, המרגשת, מלטפת את עצמי באצבע עדינה ומרגישה את נשימתי מוחשת, כבדה יותר, סמיכה יותר. אתה מוצץ את הפטמה העטופה בשפתותיך, והאגן שלי מתרומם, כמו מעצמו, מחפש ורוצה לפגוש בגופך.
אתה נזהר. מונע ממנו את המגע המיוחל.
"עוד לא" את לוחש לי, חוזר ומקרב את פיך אל חזי, עובר אל השד השני, שהמתין מגורה לתורו.
אני נאנחת שוב. לוחשת כהד "עוד לא" אך לא מצליחה להוריד את האגן שמחפש ומחפש.
לשון עדינה וחמה מלטפת שדיים לבנים עכשיו.
עיגולים רחבים, שהולכים וקטנים, הולכים ומצטמצמים, יוצרים ציפיה דרוכה וכל שריריי מכווצים בהמתנה המתישה. הפטמה שלי זקורה, בולטת, מתוחה, רוצה לחוש כבר את חום הלשון ואת ליטופה.
כשקצה לשון פוגש בה בליקוק מתריס, מהיר, צעקה של ממש נמלטת ממני.
כל חלק וחלק בגופי שאינו במגע עמך מבקש וזועק להתקרב. לגוף כוחות משלו, והוא מחפש ורוצה רק לגעת, ואתה נזהר. מונע. מבקש להמתין עוד קצת.
"רק עוד קצת" אתה שוב לוחש ושואב אל פיך את אותה הפטמה, מוצץ בכח, מעביר בי זרמים שמעוררים בי תשוקות כל כך חזקות.
"רק עוד קצת" אני משיבה, אך איני יכולה להמתין עוד.
שולחת יד אל בין רגליך, מרגישה אותך קשה וזקוף ונרגש.
מגע כף ידי באיבר הנוקשה משנה את כללי המשחק.
עכשיו אתה אינך יכול לחכות.
מתהפך על גבך אתה מושיב אותי מעליך, ואני – מעל האיבר הזקוף, יורדת לאט לאט, חשה אותו נדחק ברכות אל בין רגליי, אל עומק רטיבותי המזמינה.
תחושת שלמות מגיעה כשהחדירה מגיעה לשיאה. אתה כל כך עמוק בתוכי.
אני עולה לאטי, מוציאה אותך כך שרק קצה הזין יגע בפתחי, ממתינה כך מעליך מספר שניות, ושומעת אותך לוחש "תכניסי אותי! בבקשה – תכניסי אותי!".
בתנועה אטית, עגולה, מלאה, אני מתיישבת בחזרה, ידי נשלחת לאחור, מלטפת ומרפרפת על אשכיך.
עכשיו תורך - אתה נאנק כמו בלי שליטה.
אני מתכופפת לפנים, נעה קדימה ואחורה, שדיי הגדולים מלטפים ומתחככים בבית החזה שלך, ואני עולה ויורדת, עולה ויורדת.
בכל ירידה נדמה לי שאתה חודר עמוק יותר ועמוק יותר לתוכי.
אני מרגישה את השיא מתקרב, עולה ויורדת עולה ויורדת, "אל תעצרי" אתה מתנשף, כאילו שהייתי יכולה אם רציתי, עולה ויורדת עולה ויורדת, אתה אוחז בשדיי, לש שתי פטמות מגורות בין אצבעות חזקות, והגירוי בין רגליי מתגבר, עולה ויורדת עולה ויורדת, איני יכולה להמתין עוד, עולה ויורדת ושוב – עד שגל עצום של עונג עולה ומציף מכפות רגליי ולמעלה, למעלה שוטף אותי ומערפל את חושיי.
מבעד ערפול החושים אני חשה אותך נצמד אליי, שומעת אותך זועק ומרגישה פעימות בתוכי.
אני מוטלת עליך. אצבעות עדינות מלטפות את גבי והנשימה לאטה חוזרת.
כשההכרה מתאזנת ושבה, אני חשה שוב את החשכה הקרירה שעוטפת אותנו, מחדדת את חום הקרבה.
"אל תצא" אני מבקשת "עדיין אל תצא".