בחרתי נכון...?

silver41

New member
בחרתי נכון...?

משתפת,
לפני כחודש גיליתי שבעלי בוגד בי. חווינו משבר בזוגיות, והגענו לשלב של ריחוק, ובתוך כל הבלבול לא ידעתי שאני נאבקת על הזוגיות ומנסה להצילה, בעוד בעלי 'חגג' בחוץ.
כשגיליתי, הוא מיד חתך את הקשר עם המאהבת , וגם במהלך תקופת המשבר הוא לא רצה לעזוב את הבית.
לאחר שיחות רבות, וטיפול זוגי שאנחנו נמצאים בו, החלטנו לנסות לשקם. יש הרבה סיבות לרצות את השיקום הזה.
יש כמובן המון פרטים מסביב שכרגע קשה לי לשתף בהם, אולם מעניין אותי לשמוע מכם, ממי שחווה בגידה ובחר בנסיון לשקם,
האם ניתן באמת לשים סיפור כזה מאחור? או לא?
 

עגלי

New member
אני מאמינה שאפשר

וכמה באמת אתם רוצים
אם שניכם אוהבים ומאמינים זה בזו כרגע גם אני במשבר .....
אבל יש בי תקוה
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
"לשים מאחור" זה לא הרעיון

הרעיון הוא לא לשכוח שזה היה ואז ללכת הלאה, כי אז זה כמו מכונית שעשתה תאונה כי ההיגוי לא עובד, ואז "להמשיך הלאה".

על תחושות הפגיעה שלך את רשאית ואף צריכה לדבר כמה שאת צריכה, ואת לא אמורה להעלים את זה מתחת לשטיח. במקביל, עליך גם להקשיב למה שמפריע לו, כמה שצריך.

צריך כן לדבר על הבגידה, ועל מה שהביא לה משני הצדדים, ועל כל מה שיש בקשר. בקיצור, לטפל.

והבגידה עצמה תישאר ברקע. אם העניינים המהותיים יפתרו, תחיו איתה כעובדת חיים. ואם לא ייפתרו, אז הבעיה היא כבר לא הבגידה אלא הזוגיות עצמה.
 
לזכור...

זה טוב. כדי להשאר מקושר למציאות. כדי להטמיע שזה משהו שיכול לקרות.

לדבר על זה....איתו.....הממממ....לדעתי לא יתרום. לא לאורך זמן.
לדעתי, לעניות דעתי, יהיה פרק זמן שהוא ירגיש מחוייב להקשיב, להיות אמפטי, לענות על שאלותיה "בכנות" על מנת לרצות אותה ו"להוכיח" נכונות וכוונה טובה ליצור שינוי.
יש פרק זמן מוגבל שהוא יהיה מסוגל להציע לה תובנות כאלה ואחרות לגבי הסיבות שלכאורה גרמו לו לבגוד.
לכאורה, כי שום סיבה שהוא יתן לא תעמוד ביחס ישר (גורם ותוצאה) לבגידה. היא לא תצליח להגיע למסקנה קוהורנטית. היא תאלץ את עצמה לקבל את הסבריו כי גם היא מחוייבת לתהליך ה"הבראה".

חוץ מזה, בשלב מסויים להעלות את זה שוב....ושוב...ושוב... יהפוך למועקה בלתי נסבלת ותביא לאדישות והתעלמות מוחלטת מצידו.

היא צריכה לעשות מאמץ לא אנושי ממש, להימנע מהאשמה עצמית. מרגשי אשמה. כי זה מה שדבריו יעוררו בה.

בגידה, אינה סממן לזוגיות בעייתית. אין קשר בין בגידה לבעיות בזוגיות ולא כלום. גם זוגות "מושלמים", "פתוחים", "הרמוניים", "מספקים", עוברים טלטלות בצורה של בגידה שלו או שלה...או של שניהם במרוצת הזמן.

הבגידה שלו היא לא נגד הזוגיות ובודאי שלא נגדה. הבגידה היא בעדו. הוא בגד בשבילו. נקודה.

בגידה היא "WAKU-UP CALL" לנבגד. שיפקח את עיניו למציאות. ניעור מאשליה. הוצאת הראש מהאדמה.







ואני אומר לך משהו בסוד. רק בנינו. שאף אחד לא ישמע. משהו שעשוי לעורר מחלוקת (?) .... להערכתי, לעניות דעתי, מנסיוני הדל, היא צריכה להטמיע ולהכיר בכך, שזו לא היתה ולא תהיה הפעם היחידה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
"לדבר על זה" כוונתי הייתה: במהלך הטיפול

לגבי הפעם היחידה - יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שלא. אני בטח לא יודע.

אני כן חושב שיש מערכות יחסים שניתן לתקן, ואז לא יווצר שוב הצורך.
מנגד, יש גם מערכות יחסים שלא מצליחים לתקן.
לך תדע.
 
נדמה לי...

שאתה חושש/נמנע מלחשוף את המציאות האמיתית.
(אני מצייר בדמיוני שיטת חינוך של חיות בית שהיתה נהוגה לפיה יש "לתקוע" את פני החיה בצרכיה, על מנת שהיא תחדל להטיל צרכיה בבית.)

אולי אתה צודק שאתה נמנע. רוב האנשים, על מנת להצליח להתמודד, צריכים ליצור לעצמם "אוטופיה".
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
זה ממש לא דומה ל"לתקוע את פני החיה בצרכיה"

הבגידה, מרגע שהתרחשה, יצרה מציאות קשה עבור שני בני הזוג. אי אפשר פשוט לעשות ספונג'ה וזה נקי.

אני גם לא מתכוון לאקט של "חפירה", שבו חוזרים שוב ושוב על ההאשמות וההתנצלויות ויוצרים איזה ריטואל של מיסכנות. אני מדבר על דיבור על הדברים במהלך טיפול, כשיש יד מכוונת.

לא חייבים להסכים אתי - זו רק דעתי.
 
אני דווקא...

אם תרשה לי לומר, אוהב את התגובות שלך בדרך כלל...כמעט תמיד.

אתה תמיד מענג אותי בתשובותיך.


שתהיה לך שנה טובה מריוס. מכל הלב.
 
דבר נוסף...

אני מסכים איתך שהרוב המכריע זקוק להנחיה, עזרה והכוונה.







הרוב המכריע סומא למציאות. נטול הבנה וכלים מלכתחילה.
 
אם את בוחרת להשאר איתו...

את לא צריכה לשכוח.
את צריכה להחליט לסלוח.

להיווכח שאת לא היחידה זו בהחלט חוויה לא פשוטה.
 
הבחירה היא מתמשכת...

וזה לא שבחרת פעם אחת ודי, נגמר
וכן, התשובה היא שבהחלט אפשר לצאת ממשבר כזה, לשקם, ואפילו להסתכל אחורה ולהבין שהגעתם למקום הרבה יותר טוב מזה שהייתם בו קודם, לפני המשבר.

אשמח אם תרצי לשתף אותך. אם תרצי שלחי לי מסר.
 

אמיריצה

New member
משל - ודעה

קשר נישואין הם כמו חבל בין 2 בני הזוג, המקשר בינהם.
משבר חריף ופתאומי הוא קרע באמצע החבל הזה (שונה
משחיקה מתמשכת של החבל - שעשויה גם להביא קרע).
פיוס ושיקום לאחר הקרע - זה כמו לקשור את 2 החבלים
שנותרו מהקרע, שוב ביחד. אז אם הקשר החדש אפשרי
זה אומר שהחבל המחובר כעת קצר יותר.. והמרחק כעת
בין 2 בני הזוג - קרוב יותר. כך - הולכים ומתקרבים אחר
כל משבר קשה שמצליחים להמשיך אחריו. עד פה המשל .
לגבי המציאות:
נכון שבסיפור זה הפושע הוא הבעל, והקורבן הוא האישה.
אבל הבגידה, בכל הכבוד, אצל בן זוג טוב אדם ישר והגון
זה רק סימפטום - וקצה קרחון - של אי שביעות רצון רבה
(אין שום הצדקה לבגידה - אך במציאות - תהומות דכדוך
ומצוקה נפשית עשויים להביא, כמעט כ"א אל בריחה כזו).
ולכן - האישה במקרה הזה צריכה להיות ענקית, באצילות
הנפש שלה והבנת בן הזוג שלה, כדי לטהר עד הסוף את
היחסים, ולפתוח באמת דף חדש - מבלי להתמכר לדמות
הקורבן, מבלי ליילל בכל הזדמנות שאכלו לי שתו לי לקחו
לי רימו אותי.. ולכן מותר לי להגיד הכל ולעשות מה בא לי
כי קיבלתי הצדקה - הבעל הודה שהוא לא בסדר - נראה
לי שמתכונת כזו תימאס לבעל בחלוף זמן, להיות הנאשם
הנצחי המתנצל הנצחי - החן של אשתו ידהה בעיניו יותר,
וקשה לי לראות הרמוניה, ואהבת אמת עזה ביחסים כאלו.
לסיכום:
את אישה נוטרת ? נוקמת ? ומרחמת על עצמך כקורבן ?
אם כן - תחתכי.
את אישה מוחלת ? בעלת שמחת חיים ? אוהבת עצמך ?
אם כן - תתפייסי.
שנה טובה ובהצלחה.
 

silver41

New member
לכל המגיבים...

ראשית תודה לכל המגיבים. תיארתי לעצמי שתהיינה תגובות משני הקצוות...
זה טבעי.
אמיריצה, אני מאלה שמוחלים, בעלת שמחת חיים ואוהבת את עצמי...
רוצה להאמין שהבחירה תהיה נכונה עבורי ועבור שנינו, ואם נישאר אכן חיינו יהיו טובים יותר
כמו שאת אהובת הספרן חווה.
מאחלת לכולכם שנה של אהבה, יושר, אמון,
הצלחה ובריאות!!!
 

סטנגה Joe

New member
אפשר

תלוי בנסיבות.
למשל, ניסית לברר לעצמך למה הוא בגד?
את יודעת, בגידה היא תוצאה הרבה פעמים (לא תמיד).
 
למעלה