בחירת שם לתינוק/ת

[pf26]

הם פשוט היו הם

לגבי 3 הגדולים, בחרנו שם כשנולדו והתחושה שהם נולדו עם השם. היה לי חשוב שאלה יהיו שמות ברורים מגדרית (בנתיים השם של הבן הפך לשם מקובל לבנות, למרות שמבחינה לשונית הוא שם מובהק של בן). עם הקטנצ'יק התלבטנו כי אני רציתי שם מסויים והגדולים התנגדו באופן קיצוני וטענו שזה שם שיעורר ליגלוג רב בבי"ס. אז בחרנו שם אחר שמבחינתי מנציח את אבי, למרות שאף אחד, פרט לי, לא מבין איך.

 

[גברת מכנרת]

שמות שאהבנו

לא חיפשנו שמות מקוריים במיוחד, אבל יצא שלגדולה קראנו רומי (בזמנו זה לא היה נפוץ כ"כ), כי השם צלצל לנו יפה וגם אנחנו אוהבים מאוד את איטליה. לאח שלה קראנו גלעד, בעלי מאוד רצה, אני התלבטתי אבל כשראינו אותו זה באמת התאים. לשלישי קוראים גל, כי זה השם שבת דודתי בחרה עבורו. לרביעי נמרוד וכאן התייעצנו גם עם הגדולים וזה השם שכולנו אהבנו. אני לא אקרא ע"ש מישהו מהמשפחה, אני לא מתחברת לזה בכלל. ואני גם לא אקרא בשם שכבר קיים במשפחה (לאח/אחות וכו').

 

[גמבה מתולתלת]

לי היה שם לילד זכר בראש מגיל 16 - "יפתח"

הייתי בטוחה שאקרא לבן שלי בשם הזה. בעלי גם אהב את השם הזה, אבל כמה ימים לפני שראינו את הילד בבית יתומים (מאומץ מחו"ל) בעלי "נזכר" שהיה לו מישהו בכיתה שלו באוניברסיטה, שהוא ממש חיבב והחליט לקרוא לבן שלנו כמו לאותו סטודנט. אני לא רציתי להתווכח, למרות שקצת התאכזבתי. אבל גם מאד אהבתי את השם שבעלי הציע וכך הגענו לשם "איתמר". לשם "נגה" הגענו אחרי שחיפשנו שם הרבה זמן, חודשים. אמא שלי הציעה את השם ושנינו מיד נדלקנו.

 

[אריאלה האחת1]

שמות ילדינו מועברם אלינו בהשראה עליונה../images/Emo9.gif

לכן, רצוי להיות קשובים לעצמנו- ההורים. לעיתים יש כמה שמות שאנו אוהבים, לעיתים כמו של מישהו שהכרנו, אך אין זה סתם. אנחנו החלטנו אחרי שנראה את הבנות, נחליט. ראיתי את הגדולה שאלתי את בעלי ,מה מחליטים ? אמרתי שם אחד , וכך הוחלט עם הבת השניה, רק שלקח לנו עוד יום, משום מה רציתי לחכות, כי ילדתי קצת אחרי חצות, ורציתי להרגיש את הילדה לפני שקראתי בשמה. אני אוהבת עד היום את שמותן של בנותי, וללא ספק, היתה כאן השגחה עליונה. אימי נפטרה, הרבה לפני שנישאתי, ולא יודעת אם לה הייתי רוצה לספר לה. לכל שאר המשפחה פשוט הודעתי איך קוראים לבנות. ערב טוב סופשבוע נפלא אריאלה

 

[יערה היחיד]

לבת הבכורה שלי קראנו על שם אמי ז"ל

כששמה של אמי הוא שמה השני של ביתי. היא נקראת לי-את מלכה. לביתי השנייה קראנו בשם תנכי ששנינו מאוד אהבנו, לבן שלי נתנו גם שם תנכי - אנחנו מאוד מתחברים לשמות התנכיים, לבן הצעיר קראנו על שם אבי ז"ל, שוב כשם שני כיש קשר בין שני השמות.

 

[סאני המצליחה]

בגלל שעברתי כ"כ הרבה רציתי שיהיו שמות ברורים

שהילדים הם *שלי* (וכמובן של בעלי

) שלנו. עברתי לידה מוקדמת של תאומים, בן ובת, פגים, שניפטרו. קראו להם אופק - בן ואופיר - בת. אח"כ אמרו לי שאינני יכולה להרות ועברתי טיפולים במשך שנתיים והמון ניתוחים ברחם. נירשמנו לאימוץ והיינו בהליכים לקבלת ילד ואז גילינו שהריתי. ההליכים הוקפאו והייתי בשמירה כל ההריון ופחדתי/פחדנו לחשוב על שם עד ללידה. אפילו ציוד לתינוק לא הזמנתי. פחדתי. לאחר הלידה בעלי אמר שנחשוב שנינו על שם ובבוקר נחליט מה הוא. בבוקר הוא חזר ואמר *ליהי* וישר שמחתי כי זהגם מה שאני בחרתי ורציתי. ליהי=שלי היא. תמיד שלי! שלנו! לשניה עשינו בדיוק אותו הדבר רק שהתחלנו לדבר על שמות כה שבועות לפני הלידה. כל מה שהצעתי בעלי לא אהב. בסוף, יום אחרי הלידה שוב הוא הגיע משום מקום ואמר שהוא אוהב את השם *ליאת* ואהבתי את השם מאוד. ליאת=שלי את. גם היא שלי! שלנו! לשתי הילדות הוספנו עוד שם אחרי השם המקורי שאהבנו, אם הן ירצו פעם להחליף, אז יהיה להן שם כבר בת.ז. ככה בעלי רצה ולא היה לי כוח להתווכח על כך. ליהי לי מעיין - שלושת השמות שאהבנו. ליאת נירן - שני שמות שאהבנו. האמת, גם לה היה שם שלישי אבל אני כ"כ אוהבת אותו שאני ביקשתי למחוק ולשמור אותו לילד/ה השלישי/ת. גם אם לבת של... אחות.... ממהמשפחה יקראו בשם שאוהב, נראה לי שאם ארצה מאוד אקרא גם לילד שלי כך. אז מה? אצלינו במשפחה לחצי מהילדים (אח שלי ובני דודים ומי לא) קוראים משה ע"ש הסבא שניפטר, אבא של אבא. לא חשבתי על שום שם של קרוב לי. לא אקרא בשם על מישהו שחי כי זה ממש לא נהוג במשפחה שלי ובטח ובטח שלא על שם מת. לא נראה בכלל. מזעזע אותי קצת. לי קוראים בשני שמות של אנשים מתים ועוד שם אחד על מישהי שנירצחה בשואה. לפעמים אומרים שזה מה שעושה לי מזל רע בחיים בייחוד בנושא כניסה להריון וילדים. אולי פעם.... אם יהיה לי האומץ, אני אוריד/אמחוק את השם מהת.ז. שלי.

 

[כל שנה בדצמבר]

סיפור מרתק.