חנה, ודאי קראת כאן את הבקורת החריפה
שיש לי על מערכת החינוך, אז קחי את דברי בערבון מוגבל, אבל אני אנסה לתת לך את דעתי בקליפת אגוז: כל מסגרת שתמצאי תהיה בעייתית. המערכת לא משופעת ביתרונות, וזאת בלשון המעטה. אני לא יודעת אם ההתלבטות שלכם היא בין שלושה בתי ספר "רגילים" באזורכם או שנכללים בשלישיה הנבחרת גם בתי ספר יחודיים (כדוגמת בית הספר לטבע או לאומנויות). התשובה שלי נוגעת לבתי הספר ה"רגילים". אם את רוצה להתלבט לגבי בתי ספר כאלה מול בתי ספר יחודיים, נוכל לדבר גם על זה. אני חושבת שכאשר מחליטים לשלוח ילד למסגרת שקרובה לבית, אחד הדברים המשמעותיים הוא החיים החברתיים. אני למדתי בבתי ספר רחוקים מהבית, ובעיקר בגילאי בית הספר היסודי זה יוצר בעיה חברתית בשכונה, משום שהילדים שאת מתראה איתם אחר הצהרים בשכונה לא לומדים איתך בבית הספר, וחבריך לכיתה גרים רחוק כך שנדרשת לוגיסטיקה להגיע אליהם, שלא מאפשרת לעשות זאת מתי וכמה שרק רוצים. לכן לי היה מאד חשוב שעומר ילמד במקום שבו יקראו לו אחר הצהרים לשחק כדורגל למטה. אם כך, הייתי אומרת, ששיקול חשוב הוא לאיזה בית ספר הולכים ילדים אחרים מהגן, לאיזה בית ספר הולכים החברים הטובים ביותר שלו. אם את יכולה לקבל אינדיקציה על כמות הילדים בכיתה, זה יכול להיות פרמטר חשוב, אם כי בתי הספר לא נוטים לתת אינפורמציה כזו, והיא גם נתונה לשינויים כל עוד לא נסגר הרישום. עדיפה כיתה של 30 תלמידים על כיתה של 40, וכל הממעט הרי זה משובח. חברתי תמי, בעלת נסיון בהוראה בעצמה ואם לילד בבית ספר יסודי טוענת בתוקף, שהחשוב ביותר הוא מי תהיה המורה. אני לא קיבלתי את המידע הזה לפני שרשמתי את עומר לבית הספר, אבל אם יש לך אפשרות לברר (אם אפשר בכלל לברר, כלומר, אם בכלל זה ידוע בשלב כה מוקדם), זה בהחלט שיקול שניתן להתחשב בו. לעניין האווירה בבית הספר. אם יש לך אינטואיציה טובה, אולי תוכלי להתרשם. לי אין. בעיני "בית ספר" ו"אווירה" זה לא ממש דברים שהולכים יחד. מנהלת, לדעתי האישית, זה עניין של יחסי ציבור בלבד. הרבה מאד רעש, אבל פחות חשוב ברמת הילד. אם המנהלת מאד מאד חזקה, היא תוכל אולי להצליח לפצל את הכיתות, אבל זה קשור כבר למספר התלמידים בכתה, ולא ישירות למנהלת. המנהלת בבית הספר של עומר נחשבת מעולה, ואני עד היום לא מבינה למה. מרחק מן הבית הוא בהחלט שיקול, יחד עם האפשרות של הילד להגיע לשם באופן עצמאי. אם הילד צריך לנסוע הביתה בהסעה, זה שיקול - בעיני - נגד בית הספר. ההסעות האלה, לדעתי, הן מלכודת מוות. רמת האלימות בהסעה של 10 דקות עד הבית, ההתפרעות וההשתוללות שקולה כנגד מה שהילד עובר בבית הספר במשך כל היום. אצלנו אין בתי ספר שהם במרחק הליכה סביר, וההסעות הן למעשה כורח המציאות, ואני שוקלת בשנה"ל הקרובה, כאשר יהיו לי 2 ילדים בבית הספר, להגיע להסדר עם מונית שתאסוף אותם מדי יום, ולא להסיע אותם בהסעות מבית הספר. תכנית לימודים - מה אומר לך, חנה? צריך לבדוק בשבע עיניים מה באמת מיושם מתוך כל המילים היפות שיאמרו לכם. אני לא אומרת שבהכרח לא מלמדים, אבל צריך להתייחס לכך בזהירות. בבית הספר של עומר, למשל, יש תכניות העשרה מצויינות, יש כאלה שעד כה לא ראיתי יישום משמעותי שלהן, ויש כאלה שאמנם מיושמות אבל הן לא חשובות לי. נסי לשאול הורים של ילדים בכתות גבוהות יותר בבית הספר מה אכן נלמד בפועל מתוך מה שמבטיחים לכם. מה כוללת תכנית לימודים בנושא המובטח. תכניות הלימודים של משרד החינוך הן (בהכללה, כמובן, יש יוצאים מן הכלל) משמימות, משעממות ומדכאות את הסקרנות הטבעית, ובקיצור - לא בנויות לילדים אינטיליגנטיים (אבל במחשבה שניה, בית הספר כולו לא בנוי לילדים אינטיליגנטים). אני מאחלת לכם הרבה הצלחה!
). תודה, תודה, תודה. אנחנו מתחילים במיון, יש שלוש אפשרויות, אין לי מושג ירוק איך להתחיל למיין אותן.