בחירת בית ספר

בחירת בית ספר

למי יש טיפים - מה לחפש, איך לבדוק, עניינים כמו כבישים מרומזרים מול משמרות זהב, מרחק, מנהלת, תכנית לימודים, איך נכנסים לבי"ס ויודעים אם הוא מתאים לילד או לא, וכדומה ? בקיצור - מדריך לאמא מתחילה (בכל שלב צמיחה של הילדיש התחלה חדשה
). תודה, תודה, תודה. אנחנו מתחילים במיון, יש שלוש אפשרויות, אין לי מושג ירוק איך להתחיל למיין אותן.
 
רעיונות

כמה עצות ולא מניסיון אישי למרות שעבדתי בבית ספר כיועצת אבל זה אחרת כשמדובר בילדים הפרטיים: תבדקי שהמקום נעים (מסדרונות רחבים ומוארים , כתות מרווחות , מרחבים פעילים) תבקשי לראות תוכנית לימודים ושימי לב בעיקר להעשרה שניתנת. תשאלי .... אפילו תלמידים ובעיקר הורים על התחושות . אפשר לפנות ליועצת היא יכולה לפרוש בפניך את כל היתרונות (ובדר"כ גם את החסרונות) ואם את מתלבטת אני מציעה לקחת את הילד/ה אני סומכת על התחושות שלהם. בהצלחה
 

לאה_מ

New member
חנה, ודאי קראת כאן את הבקורת החריפה

שיש לי על מערכת החינוך, אז קחי את דברי בערבון מוגבל, אבל אני אנסה לתת לך את דעתי בקליפת אגוז: כל מסגרת שתמצאי תהיה בעייתית. המערכת לא משופעת ביתרונות, וזאת בלשון המעטה. אני לא יודעת אם ההתלבטות שלכם היא בין שלושה בתי ספר "רגילים" באזורכם או שנכללים בשלישיה הנבחרת גם בתי ספר יחודיים (כדוגמת בית הספר לטבע או לאומנויות). התשובה שלי נוגעת לבתי הספר ה"רגילים". אם את רוצה להתלבט לגבי בתי ספר כאלה מול בתי ספר יחודיים, נוכל לדבר גם על זה. אני חושבת שכאשר מחליטים לשלוח ילד למסגרת שקרובה לבית, אחד הדברים המשמעותיים הוא החיים החברתיים. אני למדתי בבתי ספר רחוקים מהבית, ובעיקר בגילאי בית הספר היסודי זה יוצר בעיה חברתית בשכונה, משום שהילדים שאת מתראה איתם אחר הצהרים בשכונה לא לומדים איתך בבית הספר, וחבריך לכיתה גרים רחוק כך שנדרשת לוגיסטיקה להגיע אליהם, שלא מאפשרת לעשות זאת מתי וכמה שרק רוצים. לכן לי היה מאד חשוב שעומר ילמד במקום שבו יקראו לו אחר הצהרים לשחק כדורגל למטה. אם כך, הייתי אומרת, ששיקול חשוב הוא לאיזה בית ספר הולכים ילדים אחרים מהגן, לאיזה בית ספר הולכים החברים הטובים ביותר שלו. אם את יכולה לקבל אינדיקציה על כמות הילדים בכיתה, זה יכול להיות פרמטר חשוב, אם כי בתי הספר לא נוטים לתת אינפורמציה כזו, והיא גם נתונה לשינויים כל עוד לא נסגר הרישום. עדיפה כיתה של 30 תלמידים על כיתה של 40, וכל הממעט הרי זה משובח. חברתי תמי, בעלת נסיון בהוראה בעצמה ואם לילד בבית ספר יסודי טוענת בתוקף, שהחשוב ביותר הוא מי תהיה המורה. אני לא קיבלתי את המידע הזה לפני שרשמתי את עומר לבית הספר, אבל אם יש לך אפשרות לברר (אם אפשר בכלל לברר, כלומר, אם בכלל זה ידוע בשלב כה מוקדם), זה בהחלט שיקול שניתן להתחשב בו. לעניין האווירה בבית הספר. אם יש לך אינטואיציה טובה, אולי תוכלי להתרשם. לי אין. בעיני "בית ספר" ו"אווירה" זה לא ממש דברים שהולכים יחד. מנהלת, לדעתי האישית, זה עניין של יחסי ציבור בלבד. הרבה מאד רעש, אבל פחות חשוב ברמת הילד. אם המנהלת מאד מאד חזקה, היא תוכל אולי להצליח לפצל את הכיתות, אבל זה קשור כבר למספר התלמידים בכתה, ולא ישירות למנהלת. המנהלת בבית הספר של עומר נחשבת מעולה, ואני עד היום לא מבינה למה. מרחק מן הבית הוא בהחלט שיקול, יחד עם האפשרות של הילד להגיע לשם באופן עצמאי. אם הילד צריך לנסוע הביתה בהסעה, זה שיקול - בעיני - נגד בית הספר. ההסעות האלה, לדעתי, הן מלכודת מוות. רמת האלימות בהסעה של 10 דקות עד הבית, ההתפרעות וההשתוללות שקולה כנגד מה שהילד עובר בבית הספר במשך כל היום. אצלנו אין בתי ספר שהם במרחק הליכה סביר, וההסעות הן למעשה כורח המציאות, ואני שוקלת בשנה"ל הקרובה, כאשר יהיו לי 2 ילדים בבית הספר, להגיע להסדר עם מונית שתאסוף אותם מדי יום, ולא להסיע אותם בהסעות מבית הספר. תכנית לימודים - מה אומר לך, חנה? צריך לבדוק בשבע עיניים מה באמת מיושם מתוך כל המילים היפות שיאמרו לכם. אני לא אומרת שבהכרח לא מלמדים, אבל צריך להתייחס לכך בזהירות. בבית הספר של עומר, למשל, יש תכניות העשרה מצויינות, יש כאלה שעד כה לא ראיתי יישום משמעותי שלהן, ויש כאלה שאמנם מיושמות אבל הן לא חשובות לי. נסי לשאול הורים של ילדים בכתות גבוהות יותר בבית הספר מה אכן נלמד בפועל מתוך מה שמבטיחים לכם. מה כוללת תכנית לימודים בנושא המובטח. תכניות הלימודים של משרד החינוך הן (בהכללה, כמובן, יש יוצאים מן הכלל) משמימות, משעממות ומדכאות את הסקרנות הטבעית, ובקיצור - לא בנויות לילדים אינטיליגנטיים (אבל במחשבה שניה, בית הספר כולו לא בנוי לילדים אינטיליגנטים). אני מאחלת לכם הרבה הצלחה!
 

limori

New member
לאה אני מייד מדפיסה ושומרת לי

את כל הפירוט המפורט שנתת. למרות שזה ממש לא רלוונטי למדינה שבה אני גרה. אך מי יודע אולי יהיו שינויים....(הלואי אמן כן יהי רצון???!!!)
 

לאה_מ

New member
שינויים במערכת החינוך במדינה שבה

אתם גרים או שינויים במקום המגורים שלכם?
 

nonana

New member
../images/Emo45.gif חוץ ממשהו אחד שדעתי שנויה

במחלוקת. במידה ובית הספר כן נראה לך. גם מבחינת תכנים וגם צוות ההנהלה והמורים מבחינת כמות ילדים וכיתה שיטת חינו וכו" אבל יש בעיה של מרחק- אני אפילו לא הייתי שוקלת את בעיית המרחק והחברים. משום שבסופו של דבר ילד הוא יצור חברתי והוא יוכל לשחק אחה"צ עם חברים לשכונה ובבוקר להיות עם חברים מהכיתה. וגם לפעמים יש סיכוי שאנחנו נהיה הנהגים שלהם. מה חשוב אם יהיה לילד שלך חברים לכיתה אבל כל השאר לוקה בחסר? אני הוצאתי את הילדה שלי מגן שבעצם היה קרוב לבית (מרחק הליכה) והיום כל בוקר היא בהסעות לגן, לכל כיוון 25 דקות נסיעה. בגלל ש א. התכנים - יותר ממצים ב. הצוות- מדהים ג. כמות ילדים- 3 גננות (אין סיעות רק גננות) ל-25 ילדים. (גם בישוב שלנו הגן קטן- 20 ילדים עם גננת וסייעת ובכל זאת החלטנו להעביר אותה. נכון שניתקנו אותה חברתית (וזה עוד ישוב קטן) אבל מתברר שאם מתאמצים לשמור על קשר- הוא נשמר בכל מקרה.
 

לאה_מ

New member
מסכימה ולא מסכימה...

כמובן שכל אחד מן השיקולים הוא רק אחד במערכת שלמה, לכן ודאי שבסופו של דבר צריך לשקול הכל ולהחליט, והחברה היא רק שיקול אחד במערכת השיקולים הזו. מצד שני, אני חושבת שלא הרי גן כהרי בית הספר. ילדי הגן עדיין נפגשים בעיקר במפגשים של אחד על אחד או בקבוצות קטנות, ולכן קל יותר לשמור על קשר טוב גם אם לא לומדים יחד בגן. שירה, למשל, שומרת על קשר עם שני ילדים מהגן הקודם שלה, שהיתה בו לפני שנתיים. בגיל הזה גם מעורבות ההורים בקשרים החברתיים של הילדים גבוהה יותר, כך שהשמירה על הקשר היא שילוב של רצון הילד ונכונות (ואפילו רצון או עידוד) של ההורים. אבל בגילאים המבוגרים יותר, החברה כחברה (ולאו דוקא כאוסף של פרטים) הופכת להיות יותר ויותר משמעותית. הילד צריך ליצור לעצמו "מעמד חברתי" בחברת הילדים שבה הוא נמצא, ולא תמיד פגישות אישיות אחר הצהריים יכולות לספק את זה. אחר כך הם הולכים לתנועת נוער, ושם הקבוצה בדרך כלל חולקת מכנה משותף של בית ספר מעבר למכנה המשותף של תנועת הנוער, ולכן קשה יותר לילד שלומד במסגרת אחרת להשתלב. אני אומרת זאת מנסיוני האישי, מכיון שאני הלכתי לתנועת נוער לא רחוק משכונת מגורי, אבל למדתי בבית ספר מרוחק. זה לא שלא הסתדרתי בתנועה. היה ממש בסדר. אבל אף פעם לא הייתי שם ממש ממש בבית. תמיד היתה לי תלות גדולה יותר מהרגיל במספר החברים והחברות האישיים שלי, כי כפרט בתוך הקבוצה, משקלי היה פחות מאשר משקלי כפרט בתוך קבוצה חברתית שהשתייכתי אליה כקבוצה (לדוגמא, בכיתה שלי).
 

nonana

New member
אוקי אני מבינה את זה

אולי בקטע החברתי זה משפיע- אבל הכל עניין של סדר חשיבויות. אם החברתי חזק יותר- אז כמובן שהוא יהיה הצד המכריע. אני באופן אישי לוקחת אותו כגורם אחרון בחשיבות. ולא בגלל שאני חושבת שהוא לא חשוב אלא בגלל שאני חושבת ששאר הגורמים חשובים יותר. אני לא מאמינה במערכת החינוך הקיימת היום ולשם כך ההחלטה שלי-( שהיא אומנם לא תמיד - בקו שווה עם רצון הילד) - לשלוח את ילדי לחינוך שאני מאמינה בו. בסופו של דבר קוטפים את הפירות
 
אני נוטה להסכים, מה גם

שילדים רוכשים לעצמם חברים חדשים די מהר. יע"ז לשמחתי זה פחות שיקול עבורנו כי כפי שכתבתי כאן - יש כמה חברים שהולכים לכ"א מבתי הספר האמורים. כמוך, גם לי חשובה איכות ביה"ס משיקול חברתי קצר מועד שמשפיע בעיקר על ההתאקלמות הראשונית (אחריה יהיו לעומר עוד שנים "לסבול" את תוצרי החלטתנו...).
 

לאה_מ

New member
אבל בכלל לא התכוונתי לשיקול קצר

המועד. כפי שהסברתי קודם, החשיבות שאני רואה היא לא בשאלה האם החבר בטוב מהגן יעלה איתו לכתה א´, או שהוא יצטרך למצוא חבר חדש בכתה, אלא בשילוב שלו במארג החברתי החדש, גם במעגל הבית-ספרי, אבל גם - ואולי בעיקר - במעגל הסביבתי (שכונה, תנועת נוער, חוגים). זה חשוב פחות בגל 6, אבל יותר בגיל 9. ושוב, זהו בהחלט רק שיקול אחד במערכת השיקולים הכוללת.
 

nonana

New member
לאה יש לי שאלה אליך?

את לא חושבת שילד מתמודד חברתית עם כל מצב? ואני לא מדברת על ילדים שגם במקום אחד קשה להם. למה את לוקחת את זה כשיקול כל כך חשוב? בגלל מה שאת עברת עם בית הספר?
 

לאה_מ

New member
ראשית, אני לא בטוחה שאני לוקחת את

זה כשיקול כל כך חשוב - פשוט התפתח דיון בכיוון הזה. אגב, ודאי שבמקרה שחנה מעלה השיקול הוא לא כל כך חשוב, משום שההתלבטות שלה היא בין 3 בתי ספר ברדיוס די קטן (המרוחק יותר הוא 5 דקות הליכה נוספות). אבל לגבי ההתמודדות החברתית של ילדים - ודאי שהם מתמודדים עם כל מצב - כולנו מתמודדים, הרי אין לנו ברירה, אבל היכולות החברתיות של כל ילד שונות, ולא כל הילדים נקלטים טוב בחברה, מסתגלים מהר לשינויים בכלל ולשינויים חברתיים בפרט, לא כולם מרגישים בנוח בכל (או ברוב) המסגרות שהם נקלעים אליהן. ובהחלט צריך לקחת את זה בחשבון. הילדים שלי שונים מאד זה מזה במישור הזה. עומר משתלב מאד בקלות בכל מסגרת (בלי תלות כמעט, אגב, בגילאי המשתתפים האחרים באותה מסגרת), מסתגל בקלות מפתיעה לפעמים לשינויים, יודע להסתכל על חצי הכוס המלאה, מרוצה תמיד ממה שיש לו. הוא גם לא נרתע מריבוי מסגרות, מהשתלבות במסגרות חדשות, משינוי מסגרת. לכן מעולם לא היו לו קשיים במעבר בין גנים, בכניסה לכתה א´ וכו´, לכן הוא מסתדר טוב עם ילדים חדשים שהוא פוגש (למשל, במפגשים חברתיים שלנו), לכן הוא הולך בשמחה לכמה חוגים שאני רק אתן לו, לכן הוא הולך כל שנה בחופשים לקייטנות החברה להגנת הטבע אפילו אם אף ילד שהוא מכיר לא נרשם יחד איתו ("אמא, כל הילדים שם אוהבים טבע, אני כבר אמצא לי שם חברים"). אז אצל עומר הייתי פחות דואגת מכך. אני מניחה, שגם אם הוא היה לומד רחוק מהבית, לא היתה לו בעיה להשתלב בחברת הילדים בצופים או בחוג ג´ודו. שירה, לעומת זאת, שונה בתכלית. היא מפתחת קשרים לאט יותר, היא זקוקה ליותר זמן הסתגלות, קשה לה עם שינויים, היא לא רוצה להכנס למסגרות חדשות שמחייבות אותה הסתגלות לחברה חדשה, אם היא כן הולכת (למשל, לחוג כלשהו)היא לא מתחברת עם הילדים שם. וזו לא ילדה עם בעיה חברתית. ממש לא. היא אהובה על הילדים בגן שלה, יש לה הרבה חברות וחברים. אבל היא בחיים לא תלך לקייטנה שהיא לא מכירה בה אף ילד (ולדעתי, גם לא לקיטנה שהיא מכירה בה רק ילדים בודדים). החברים שלה בוחרים אותה הרבה לפני שהיא בוחרת אותם. היא מעדיפה להיות בבית או ללכת לחברים שלה, מאשר ללכת לחוג, שמשלב מפגש עם ילדים שהיא לא מכירה. למעשה, היא ילדה שבכלל לא רוצה ללכת לחוגים. קשה לה עם זה אפילו כשהנושא של החוג מעניין אותה. המעבר מהגן הפרטי לגן העירוני היה לה מאד קשה, ואני חוששת, שגם המעבר לכתה א´ לא יהיה טריוויאלי. לכן איתה, השיקול של החברים, של הקרבה, של המצאות כמה שיותר ילדים מוכרים בכיתה, הוא משמעותי. אני בטוחה שיש לי משקעים אישיים. סיפרתי כאן שלמדתי רחוק מהבית. בכל זאת, הלכתי לתנועה, השתתפתי בפעילויות, יצאתי בשמחה לטיולים ולמחנות. אף אחד לא הכריח אותי לעשות זאת - זה היה לי כיף. אבל אני, כנראה, נמצאת איפשהו באמצע בין עומר לשירה. כשאני מסתכלת עליהם בנקודה הזו, אני לא רואה את עצמי. אני רואה אותם. את מה שחשוב להם, את מה שהם רוצים, את מה שהם זקוקים לו. עבור כל אחד מהם התשובה שונה. עבור כל אחד מהם סדר העדיפויות ברשימת בית הספר הזו שונה.
 
מאוד אשמח לשמוע את דעותיך

בסוגיה של בתי ספר רגילים מול יחודיים. ילדי נמצאים כיום בגן אנתרופוסופי ואני מאוד מתלבטת בקשר להמשך הדרך. אני גם מאוד לוקה בחסר בנוגע למידע על סוגי בתי הספר הקיימים ומיקומם. תודה מראש.
 

לאה_מ

New member
אני לא יודעת איפה אתם גרים ומה

האפשרויות בסביבה. אני עצמי למדתי בכיתה מיוחדת. היו לזה הרבה יתרונות והרבה חסרונות. מצד אחד, הסביבה האינטלקטואלית היתה ברמה גבוהה מאד, השעורים היו מאתגרים הרבה פעמים בגלל רמת הילדים בכיתה, התפתחו דיונים שהיה כיף להשתתף בהם, ובגדול - לא שעמם לי בבית הספר. גם כמות הילדים הקטנה בכיתה היתה יתרון גדול (סיימתי י"ב עם 19 תלמידים בכיתה, ולא 30+ כפי שהיה בכיתות המקבילות). גם הקשרים החברתיים היו מאד אמיצים, כי רובנו היינו יחד במשך זמן ארוך מאד, יותר מהמקובל בעיר, וגם כי בסיס אינטלקטואלי משותף נותן לעיתים גם מכנה משותף לפיתוח חברות (שנסמכת על תחומי עניין משותפים והנאה מהשהות יחד). מצד שני, בית הספר היה מאד רחוק מהבית. בתיכון הייתי נוסעת באוטובוסים בערך שעה וחצי לכל כיוון. זה בזבוז זמן קולוסאלי של ילד. בזמנו לא היתה בעיה נוראית של אלימות כמו שיש היום, וגם אנחנו נסענו (בגילים הצעירים יותר) במוניות ולא באוטובוס, אבל היום הייתי חושבת פעמים לפני שהייתי שולחת ילד שלי באוטובוס מלא ילדי בית ספר יסודי למשך זמן ארוך. יש בעיה של חינוך אליטיסטי, ושל אי חשיפה למגוון הרחב שמציעה החברה הישראלית, אבל אני חושבת שזה טיעון קצת דמגוגי, כי בשורה התחתונה, גם הילדים שלי, במסגרות החינוך הרגילות שלהם, לא ממש נחשפים לילדים שמאד שונים מהם. מכל מקום, היכולת להתמודד עם "החברה הישראלית" בשלב מאוחר יותר (למשל, כשמגיעים לטירונות) תלויה באופי הילד, ופחות בחינוך שקיבל. לי לא היתה שום בעיה, למרות שבאמת למדתי בקליקה מאד סגורה. תארתי במקומות אחרים בדיון הזה בהרחבה את הבעיה החברתית שעלולה להווצר, לדעתי, בלימודים במקום המנותק מסביבת המגורים. הבעיה הזו משמעותית בעיקר בגילאים הצעירים יותר, משום שהילדים הרבה פחות ניידים. כמובן, הכל תלוי באלטרנטיבות. גם בתי הספר היחודיים לא נקיים מבעיות וקשיים. צריך לעשות טבלת יתרונות וחסרונות לגבי כל אחת מהאפשרויות, ולנסות למצוא את השקלול האופטימלי, כמובן בהתייחס לילד הסצפציפי.
 
מה תוכלו לספר לי

על בתי ספר כגון אנתרופוסופים, דמוקרטים, בי"ס לשלום פנימי בעמק חפר, בי"ס יהודי -ערבי ביפו ועוד? היכן ניתן למצוא חומר?
 

לאה_מ

New member
חפשי בקישורי הפורום בקטגורית

"חינוך אלטרנטיבי". תמצאי קישורים לאתרים בנושא.
 

יונת ש.

New member
עם כל הכבוד לתוכניות לימודים וכו´

ממה שאני שומעת מהורים שילדיהם בבי"ס ומילדים בבי"ס, הדבר מספר אחד לבדוק זה האלימות. מה זה משנה אם יש העשרות מכאן ועד הודעה חדשה, כשילד רועד כל השיעור מפחד מה יעשו לו בהפסקה? נראה לי שכדאי לקפוץ לבקר בבי"ס בזמן ההפסקות ולראות מה קורה שם. עדיף לא רק במרכז העניינים, איפה שכולם רואים מה קורה, אלא להציץ גם לפינות שבהם יש "אקשן". כדאי גם לשים לב איפה נמצאים המורים בזמן ההפסקות - אם הם מסתגרים בחדר המורים, סביר שהם לא מטפלים במקרי אלימות.
 
למעלה