בחירת אוניברסיטה

[שי999]

בחירת אוניברסיטה

אני גר בר"ג ורוצה ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה בשנה הבאה. ואני מתלבט בין בר אילן לת"א. בשנה הבאה אני גם רוצה להפוך לדתל"ש (גם המשפחה יודעת קצת אך לא מפנימה). בבר אילן אולי יהיו חברים שלא נעים יהיה לי בשלב הראשון להיחשף לפניהם ( בת"א זו סביבה יותר מדי צפונית ומנוכרת לדתי לאומי (לשעבר) כמוני. מה אתם אומרים ?

 

[B a m b i]

וואלה דילמה ../images/Emo122.gif

 

[ספל חמאה]

משהו באמצע

לך לפקולטה ברחובות, זה ´סניף קטן´ של האוניברסיטה העברית ובשביל לימודי ביאו´ זה אחלה. זה אחלה מקום בכל מקרה. >ספל חמאה מזכירה שלכל מקום יש יתרונות וחסרונות<

 

[חי אדר]

שיקולי בחירה

עשוי אתה להיוכח כי גם חברים שהינך מכיר נמצאים באותו מצב. עם זאת לטעמי, החשיפה היא עניין טבעי ההולך ומתרקם ומתגבש בלב האדם אט האט, ולאחר מכן מפגינים זאת ללא כחל וסרק. כך שלא נראה סביר שתכתת רגלך למקום שבו אינך חפץ, רק מטעמי אי נעימיות. אוניברסיטה הקרובה לבית היא יתרון עצום. ונראה ששיקול זה צריך לגבור על יתר השיקולים, שהם אינידיפרנטים לעצם מטרת הלימודים. ומכל מקום באשר תבחר מאחל הצלחה

 

[uri80]

הייתי הולך על בר אילן

חברות שלי שלומדות שם מספרות שהמתרגלים מכירים אותן בשמן הפרטי! אתה מבין את הקטע - בת"א אתה מבחינתם מספר זהות מהלך וזהו זה. סה"כ יש גם אחלה של אנשים בת"א אבל עדיין הייתי הולך לבר-אילן. ובנוגע לדתיים - מתישהו הרי תצטרך להחשף בפניהם אחרי כמה זמן כבר לא ממש איכפת לך

 

[ידו בכל]

זה מה שמזעזע אותי

שבודקים את מחברת הבחינה שלי, אני מעדיף להיות מספר זהות ולא מישהו שמכירים אותי בשמי. זה מה שמצא חן בעיני בלימודים באוניברסיטה ששופטים אותך לפי הידע שלך ולא לפי הפנים היפות שלך. זה לא שאין פוליטיקות באוניברסיטה אבל יחסית לשאר המערכות כמו צבא, עבודה, הקידום הוא הרבה יותר לפי התפוקה המקצועית שלך ופחות לפי קריטריונים לא עינייניים אחרים.

 

[קוצץ בנטיעות]

ככה זה גם בבר-אילן

בדיקת מחברות הבחינה היא אנונימית.

 

[ידו בכל]

לא כל כך מדויק

שכשיש אינטימיות וכולם מכירים את כולם אז למרות שעל מחברת הבחינה רשום רק תעודת הזהות, מכירים גם מכירים. זה בעיה גם באוניברסיטאות אחרות במחלקות קטנות אבל לעשות מזה שיטה ויתרון זה לא מקובל עלי.

 

[קוצץ בנטיעות]

הניסיון שלי בבר אילן הוא ...

שבמחלקות גדולות, המרצים בכלל לא מכירים את הסטודנטים, והם אלה שבודקים את הבחינות. גם המתרגלים שנתקלתי בהם לא מכירים את הסטודנטים בשמם. במחלקות קטנות, לפי מה שידוע לי, זה אחרת. אבל גם שם, כפי שהבנתי, בד"כ מרצה אינו יודע של מי המחברת שהוא בודק. היום השיטה בב"א היא לא לפי תעודת זהות בכלל, אלא לפי איזשהו מספר סידורי. העניין של אינטימיות במחלקות זה טעם אישי. אני מכיר את שתי האסכולות.

 

[ידו בכל]

לא כל כך מדויק

שכשיש אינטימיות וכולם מכירים את כולם אז למרות שעל מחברת הבחינה רשום רק תעודת הזהות, מכירים גם מכירים. זה בעיה גם באוניברסיטאות אחרות במחלקות קטנות אבל לעשות מזה שיטה ויתרון זה לא מקובל עלי.

 

[אלישע בן אבויה]

אני למדתי בשתי האוניברסיטאות

ובניגוד לריכולים, גם בת"א יש חבר´ה נחמדים.

 

[לידול]

לך לתל אביב

בר אילן זה אוניברסיטה דתית. אתה מחוייב ללמוד שם המון המון המון שעות של יהדות, וגם להיכנס לשיעורים עם כיפה. אני לא הייתי רוצה ללמוד שם. הסביבה לא תהיה מנוכרת, אחרי שתשתלב בחברה החילונית. אני לומדת באוניברסיטה העברית, וגם פה המתרגלים מכירים הרבה סטודנטים בשם הפרטי שלהם. זה ככה בכל אוניברסיטה.

 

[קוצץ בנטיעות]

לא מדויק

רוב הסטודנטים באינ´ חילונים. יש גם הרבה דתל"שים. צריך ללמוד שם 7 קורסים ביהדות לתואר. כלומר - כל שנה שניים או שלושה קורסים שנתיים של שעתיים. לא שמעתי הרבה שמתלוננים על הקורסים האלה, יש אפילו כאלה שאוהבים את הגיוון. קחו בחשבון, שחלק מהמרצים הם "כופרים" לא קטנים, ודווקא הדתיים מתעצבנים על מה שהם אומרים. זה מחזה מאוד משעשע. יש חובה ללבוש כיפה רק בקורסי יסוד, אבל לא כל המרצים מקפידים על זה. דווקא בבר-אילן נתקלתי במתרגלים שלא מכירים את הסטודנטים בשמותיהם הפרטיים. בקיצור - תשאל אנשים בקשר למחלקה שבה אתה רוצה ללמוד. לדעתי, העובדה שזו אונ´ דתית לא צריכה להיות שיקול.

 

[ברוריה2]

בת"א-פחות חיכוכים על רקעים שונים

אישית אהבתי את אוניברסיטת ת"א כי שם אפשר ללמוד בשקט בלי הרבה מהמתחים שקיימים באוניברסיטאות מעורבות כמו חיפה, ירושלים ובר-אילן. דוקא העובדה שיש רוב חילוני (אם לדייק-צפוני-לפחות במדעי הרוח)נותנת אוירת לימודים נורמלית יחסית. מצד שני-יש באמת ניכור כלשהו לכל מה שלא חילוני-צפוני וזה כולל הכל: ערבים, דתיים, שכבות מצוקה וכיו"ב. אפילו בתור יוצאת-בשאלה-אם היה נקרה בדרכי דתי הייתי תוקעת עיניים בסקרנות מרוב שזה היה מחזה נדיר. בר-אילן זו ביצה של דתיים לאומיים בעבר ובהווה. אני יודעת את זה לא מנסיון אישי אלא מחברים. אם זה יפריע לך לפגוש כל חצי שעה מישהו מהישיבה התיכונית/ביה"כ/שכנה אז אולי באמת עדיף לך ת"א עם האנונימיות המבורכת שלה.

 

[קוצץ בנטיעות]

האמת - זה נכון

יש לפעמים הרגשה שבר אילן זה סניף גדול של בני עקיבא...

 

[MooN of 1986]

מה רע בסניף בני עקיבא../images/Emo35.gif

<ירח שפעם חלמה להיות מדריכה> (למזלה של התנועה- לא קיבלו אותי להדרכה... אחרת הייתי הורסת את הזאטוטים מבחינה דתית)

 

[snift]

עלי לא עלו.

הייתי מדריך 7 חודשים, ואז עזבתי. הזאטוטים הרסו אותי מבחינה מנטלית.

 

[MooN of 1986]

המליצו עלי לשבט הרא"ה...

והיה ברור לי שאם אכנס זה רק לשבט גדול יחסית... כי קטנטנים מעלים לי ת´קריזה בשלב מסויים...

 

[טנטרי]

בר אילן

הסיכוי שם למצוא דתל"שים גדול בהרבה וזה שווה את הכל (מבחינה חברתית כמובן, לא לימודית). מאחר ואני אדם "מאמין" (לא ממש, אבל לא "כופר"), היו תקופות שנורא אהבתי להסתובב עם כיפה ולהתנהג כחילוני. זה נתן לי את ההרגשה, שהדת הממוסדת לא הצליחה לגנוב לי דבר - אפילו לא את הכיפה. כן, בזמנו האמנתי באלוהים, אבל לא במצוות והכיפה הייתה ביטוי לדבר הראשון ! אני זוכר את הפעם הראשונה שנסעתי ברכב בשבת, כשכיפה "ענקית" לראשי. אני מודה שהמבטים המזועזעים רק הוסיפו להנאה הצרופה (וגם לאמונה). (לא ברור לי למה כתבתי את זה ואיך זה מתקשר) בכל אופן, מנסיוני האישי (והאישי בלבד), כשיצאתי היה לי הרבה יותר קל להסתובב בין דתיים, כי איתם הרגשתי בטוח בעצמי (לשם אני לא רוצה לחזור). ואילו בחברת חילונים הרגשתי קצת חוסר בטחון (כי לשם רציתי להגיע והדרך היא לא כל כך קצרה). בעתיד יהיה לך זמן לקפוץ למיים הסוערים בשאנטי. וסתם להשכלה, השמועות אומרות שם בר-אילן ברובה חילונית, רק שזה הרוב הדומם. בהצלחה בבחירה (ורק תיזכור ששום דבר אינו "בלתי הפיך") ...

 

[אלישע בן אבויה]

ומי ששימש פעם כרקטור האוניברסיטה

נהג לכנות אותה: "האוניברסיטה הידועה בציבור כדתית"...